ראש עיריית קריית אונו: "הרשויות לא מקבלות סיוע כלכלי מהאוצר והמינהל, כהוא זה" . היזם מצלאווי לנציגי ההמשלה: "תפנו את הישן תבנו חדש, די, ראינו הכל, אל תבלבלו לנו את המח". ברקת: "האוצר מדרדר את התושבים החדשים והוותיקים ביחד"
במסגרת דיוני קבינט הדיור להתחדשות עירונית שנערך בוועידה להתחדשות עירונית בירושלים, אמר ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו, כי: "הרשויות המקומיות לא מקבלות מימון ולא סיוע כלכלי מהאוצר ולא מהמינהל כהוא זה. המינהל, קל לו לשווק דירות למשתכן וגם הבעיה הזאת תתגלגל לרשויות בעתיד אם התוכניות לא יצאו בזמן. הנקודה המרכזית היא שהמדינה לא מבינה, היא שזו הזדמנות בלתי רגילה לחידוש תשתיות מבני ציבור, לרענון האוכלוסייה, להבאת אוכלוסייה צעיריה. שלא תתבלבלו- הרשויות לבד לבד בתוך העסק הזה.
אנחנו צריכים להתמודד עם בעיית המתנגדים- לא כולם מסכימים לפינוי בינוי. קשה לעבור את השלב הזה ואז מגיעים לבעיות הפוליטיות הפנים עירוניות ואז עוברים למחוזית, שגם להם יש מה להגיד ואז משרדי הממשלה וכן הלאה- תהליכים מורכבים וארוכים. אז אם התחדשות עירונית באמת היתה אג'נדה ממשלתית אז לא היו מתחילים לבדוק פרויקטים. בסופו של דבר יש ראשי רשויות שלא רוצים להכנס לזה בגלל כל התהליך הזה וזה פרויקט חשוב שאין כדוגמתו, חידוש עירוני מביא להתחדשות שכונות, משפר רמת חיים והוא הזדמנות לצמיחה עירונית.
"באחת השכונות היתה אוכלוסייה חלשה שאנשים לא עברו דרכה אפילו, לא עברו בה. השכונה הזו היום פורחת עם חבר'ה צעירים. היה שינוי קל בלבד בהרכב האוכלוסייה אבל התושבים הוותיקים שידרגו את רמת חיים וזה הקרין על כל השכונה. המדינה צריכה לראות בזה כמקור הזדמנות לא פחות מדיור למשתכן, שהוא נח לה כי היא עושה מזה כסף אבל איך מחדשים את מרכזי הערים? החברה משתנה, אנשים מחוברים, הם לא מנותקים. צריך גוף אחד, שלא יכדררו אותנו מאחד לשני".
מנחת הקבינט, דניאלה פז ארז, מנכ"ל פז כלכלה והנדסה, שאלה את חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, איך משמרים את האוכלוסייה, והוא השיב כי: "התחדשות עירונית מייצגת תיקון חברתי. אנחנו רואים מתאם בין שכונות השיקום שחידשנו, הדיור הציבורי וההתחדשות העירונית. צריך לדעת לעשות את הכל יחד, ואני בטוח שראשי הרשויות ילכו אתנו יד ביד כי בעולם של התכנון והציפוף יש כבר הפנמה. אם פעם הם חששו מזה אז היום הם מקדמים את זה וזה המענה- תהליך מאוזן שייצר צמיחה חברתית ולא ג'נטיפיקציה".
מנכ"ל אזורים, דרור נגל, הוסיף: "חסר המענה לדיירים שרוצים לשדרג את הדירה אבל לא יכולים לעמוד אחר כך בהוצאות ארנונה של דירה גדולה יותר. בלי מתן פתרון לאותם אנשים שידם לא משגת ברמה הארצית, ישנה בעיה. פינוי בינוי זה צורך של המדינה לא רק של האדם".
לשאלה איך משאירים אנשים במקום, פנה היזם סמי מצלאווי לנוכחים בוועידה, ואמר :"אני מכיר את צרכי ודרישות הדיירים ורוצה להדגיש- אנחנו מדברים ומכירים ומעלים קשיים אבל אין פתרון. אני מבקש שבכנסים הבאים ישתתפו גם אלו שמחליטים במדינת ישראל מה יהיה. זה לא העסק של העריות. זו בעיה של המדינה, אתם בניתם את הבתים בשנות ה 50 והבאתם לשם אנשים. הם לא מפונים. הם בעלי הזכויות ולא יכול להיות שכל פעם שאנחנו באים לפרויקט יש אנשים קשי יום שכלואים שם 50 שנה. אתם לא יודעים מה גידלתם בבתים האלה ואתם לא רוצים לדעת. אנחנו עושים להם שינוי בחיים. בשכונה שפיניתי בקריית אונו, היו חלק לא קטן של עבריינים- לך תראה אותם היום, הם בתוך החברה, בתוך השכונה אף אחד לא רואה אותם. אני לא רוצה לקרוא לזה פינוי בינוי אל חידוש של החיים של האנשים האלה, שמגיע להם לחיות כמו בני אדם. הדירות שלהם שוות הון- ההון הזה שלהם.
"עד לפני שנתיים אף קבלן לא רצה לשמוע על פינוי בינוי והיום זו הוראת השעה שלכם- אתם צריכים להוביל את הפרויקט הזה נכון לפני שיהיה לנו אסון. אנחנו מפחדים מטילים? מרעידת אדמה? מה השטויות האלה? התשתיות חלודות ורקובות, דיירים עוברים בשכונה והצינורות דולפים להם מול הפנים- זה האסון".
עוד אמר מצלאווי: "יש לי הצעה, יש לנו קרקע של המדינה שתפוסה על ידי עשרות אלפי יח"ד ישנות. תנו לנו לפתח אותה כפינוי בינוי. אנחנו מבקשים עוד 20 אחוז זכויות שעליהם נוכל לבנות דירות לזוגות צעירים. הדייר ישלם את העלות פלוס רווח קבלני ובנוסף, 150-250 אלף שקל לרשות כדי שהיא לא תצטרך לרדוף אחר המדינה בשביל פיתוח תשתיות. יחד עם הכל אני מוכר אותה ב 65-68 אחוז ממה שאני מוכר בשוק החופשי. באזור המרכז אפשר לבנות 10 אלף יח"ד באופן הזה. לא צריך לתת לילדים שלנו ללכת לגור רחוק מאתינו ואז אנחנו לא יכולים לעזור אפילו עם גידול הנכדים", הוא סיכם: "שלא יבלבלו את המח. תפנו את הישן תבנו חדש, די, ראינו הכל, לא לבלבל לנו את המח".
יאיר פינס, משנה למנהל הכללי במקרקעי ישראל, השיב: "בוא נזכור שאתם מתפרנסים מזה ורואים את הפן כלכלי. הרשויות המקומיות לא נותנות לנו להתחיל לפני שהן בודקות קרקעות. אולי נראה שזה לא מספיק מה שאנחנו עושים אבל מה שאתה מציע זה עוד זכויות ליזמים".
יאיר רביב ראש עיריית לוד, הוסיף: "הותמ"ל הוא הגוף התכנוני הטוב ביותר במדינת ישראל, שעושה הכל בפחות משנה ויצא מזה משהו טוב. אני רואה סיבה לאופטימיות".
אריאל יוצר, סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, סיכם: "יש כאן מרובע- ממשלה שלטון מקומי יזם ודיירים, שצריכים לעבוד ביחד ובמקביל מהיום הראשון ולא בשרשרת. כאשר התנאים קיימים- היתכנות תכונית וכדאיות כלכלית- אז יש הצלחות".
ברקת: "הסכמי גג זה עסקני פוליטי"
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים חתם את הקבינט, ואמר כי: "ראש עיר שרוצה שהעיר שלו תצליח צריך להסתכל בתחרותיות על הליכי הגירה. איפה יש חסרון, פוטנציאל לא ממוש. מרכיב קריטי הוא יצירת סל שירותים תחרותי שמצמצם פערים. הסכמי גג זה עסק פוליטי ולא עוזר לראשי ערים. צריך לשנות את הנוסחה, שיהיה כדאי לשלטון בפריפריה לקחת אליו יותר ויותר תושבים. גם ירושלים והמטרופולין. הכשל המערכתי הוא שהנוסחאות בין השלטון המרכזי למקומי חייבות רפורמה עמוקה. ירושלים היא פריפריה חברתית. צריך לתמרץ את הערים.
"כל בניין חדש למגורים הוא מאוד נחוץ לעיר אבל כל תושב שהאוצר מוסיף לעיר בפריפריה בלי חשיבה נכונה – האוצר מדרדר את התושבים החדשים והוותיקים ביחד. אני למשל, מתנגד נחרצות לבנות שכונות על השטחים הירוקים ואילו המוטיבציה של האוצר היא לבנות ולבנות וכל פעם שלא מתייחסים לשכונות הוותיקות- השכונות הוותיקות הולכות ומתדרדרות כי תשומת הלב הולכת לשכונות חדשות".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
