מהפכת זילבר: מעדכנת את תמ"א 35 ומגדילה את הצפיפות בערים

תמונה: דלית זילבר // צילום: ניב קנטור

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, החליטה היום על עריכת בחינה לעדכון לוח 1 והוראות הצפיפות בתמ"א 35, שעיקרו ארגון מחדש של המרחב הבנוי, וזאת בהתאם למתווה שהגיש מינהל התכנון. המשמעות: ציפוף אזורי הבינוי בתוך הערים בישראל. 

ממינהל התכנון נמסר בעקבות מהפכת הציפוף כי צפיפות המגורים בישראל היא מהגבוהות בעולם  ועומדת על כ-400 נפש לקמ"ר. "יחד עם זאת", אומרים במינהל, "צפיפות המגורים בערים נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. צפיפות המגורים הממוצעת באתונה לדוגמא, גבוהה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב פי 2 ויותר, של פאריס פי 3 ושל ברצלונה פי ארבע". 

במינהל בירכו על החלטת המועצה הארצית, ומסרו כי: "לאחר שהוצגו בפניה עיקרי כיווני החשיבה והשאלות העומדות בבסיס הבחינה, התרשמה המועצה כי העיסוק בארגון מחדש של סביבות המגורים וזאת בהתאמה להיקפי האוכלוסייה החזויים במדינת ישראל, נמצא בלב העשייה היומיומית של מערכת התכנון וראוי כי השיח בעניינו יורחב ויתייחס למרחב החיים המלא של התושב – בעיר או בכפר, בלב המטרופולין או בפריפריה. על הבחינה לעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. הכל במטרה להתכנס לכדי מערכת עקרונות והנחיות תכנון אשר תכוון לתוצר תכנוני המשקף צפיפות ואינטנסיביות נכונה ומיטבית". 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, מסרה כי: "השינוי בהוראות  תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, שיהיו בו מגוון הזדמנויות של לימודים, תעסוקה, מסחר, מגורים ופנאי. זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית". 

עוד ציינו במינהל כי: "הדיון בצפיפות העירונית מהווה נדבך משמעותי מהדיון בשאלת התכנון הראוי כמחולל של איכות החיים העירונית ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. יצוין, בהקשר זה, כי צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים, בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים". כך למשך, מסבירים במינהל, צפיפות של 30,000-20,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות, "ובכך מאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה, והקטנת דרגת זיהום האוויר בעיר".

הבחינה תוצג לוועדת המשנה של המועצה הארצית (הולנת"ע) אשר תשמש כוועדת היגוי. עם גיבוש המתווה לעדכון תמ"א 35 בנושא זה, תובא הוראה על עריכת התיקון למועצה הארצית בצירוף מסמכי התוכנית לצורך העברתם להערות הוועדות המחוזיות.

יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, חיים מסילתי, אומר כי: "עד היום מדדו בישראל את צפיפות המגורים על פי מספר יחידות הדיור לדונם באזורים המאוכלסים. התוכנית מציעה למדוד את הצפיפות במספר הנפשות לקמ"ר. הדבר מאפשר למשל לבנות תמהיל מגוון יותר של דירות ובעיקר הרבה יותר דירות קטנות ולבנות לגובה.

אני למשל מעריך שתל אביב ובעיקר מרכז ודרום תל אביב ייראו לנו פתאום הרבה יותר צפופות בשיטת החישוב החדשה מכיוון שאזורים אלה מאופיינים בהרבה דירות קטנות ודירות מחולקות ובדירות הגדולות יותר של 4-5 חדרים מתגוררים מספר שותפים. לעומת זאת, האזורים הכפריים עלולים להיפגע על ידי צמצום שטח הנחלות ובנייה במרווחים קטנים יותר בין וילה לוילה.

נכון יותר לטעמי לעבות שכונות חדשות ולא ציפוף של שכונות ותיקות שהתשתיות הישנות לא יעמדו בעומס של הגדלת מספר התושבים. את השכונות החדשות ניתן לתכנן על פי הנוסחה החדשה תוך מציאת פתרונות אדריכליים על מנת לא לפגוע ברמת החיים של הדיירים שיתגוררו בשכונות האלה. דוגמא מצויינת היא שכונת אם המושבות שבנוייה בצפיפות לעומת שכונות אחרות בפתח תקווה אך בשל התכנון שלה איכות החיים של תושבי השכונה גבוה".

חיים קראדי מנכ"ל פרשקובסקי, מסביר כי: "הצפיפות שנהוגה בארץ נמוכה במחצית מהצפיפות הנהוגה בעולם , דבר שפוגע במרקם האורבני. היתרון  הגדול של הגדלת הצפיפות הוא מתן מענה של שירותים איכותיים יותר לתושבים כגון הגדלת מספר מוסדות חינוך, בניית מרכזי מסחר ומשרדים במטרה ליצור סביבת חיים שוקקת. עם זאת, מוסיף קראדי, חשוב לציין שעל מנת שהתוכנית תרקום עור וגידים יש לתת תחילה פתרונות בנושא התשתיות ובעיקר בנושא התנועה במרחב . אני מעריך שערים שצפויות לשנות את פניהן בעקבות התוכנית אלו במעגל הראשון והשני לתל אביב: רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון וכו'".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: