עמית דובקין // צילום: ליאת מנדל

המחלוקת על גשר יהודית היא רק ההתחלה…

מה יקרה כאשר הרשויות יצאו לביצוע קירוי נתיבי איילון והקו הירוק והסגול- האם גם אז פוליטיקאים יתערבו וימנעו מאתנו זכויות בסיסיות? האסטרטג עמית דובקין מודאג

מגדילים 06.09.2018

תמונה: עמית דובקין // צילום: ליאת מנדל

מאת: אסטרטג הנדל"ן עמית דובקין

הפיאסקו המתנהל סביב "כן או לא" עבודות בשבת לשם הקמת גשר יהודית שהינו, למי ששכח, בסך הכל גשר צנוע למדי עבור הולכי רגל שאמור לחבר את שכונת מונטיפיורי שבמערב תל אביב לציר יגאל אלון שממזרח לנתיבי  איילון, ושזמן הקמתו מסתכם בשבועות מעטים, ממחיש בזעיר אנפין את הדרמה האמיתית צפויה לנו במהלך השנים הבאות לעבודות בשווי מיליארדים רבים הצפויות על פרוייקטים הנדסיים מורכבים וממושכים לאין שיעור, ושחיוניותם עבור כלל הציבור גדולה לאין שיעור מאשר גשר יהודית.

התכנית הגרנדיוזית לקירוי נתיבי איילון
נתחיל מהתכנית הגרנדיוזית לקירוי נתיבי איילון, שנמצאת כעת בשלבי התכנון הראשונים. מדובר, ללא ספק, באחד הפרוייקטים הגדולים, המורכבים והחיוניים ביותר במהלך העשורים הקרובים במטרופולין תל אביב. התכנית הינה לקרות את הקטע המרכזי של ציר האיילון, מגשר ההגנה בדרום ועד למחלף ההלכה בצפון, וייתכן שבהמשך תכנית זו אף תורחב עוד יותר. יש לתכנית זו משמעות תחבורתית, נדל"נית ואורבנית מרחיקת לכת והיא חיונית מאין כמותה, ובמיוחד לפתרון הפקקים באיילון והנתק שנוצר עם השנים בין חלקי המטרופולין.

תכנית הקירוי אמורה, בין היתר, לממשק את מערב תל אביב אל השכונות המזרחיות(התקווה, כפר שלם, בצרון, יד אליהו נחלת יצחק) ואל הערים השכנות, רמת גן וגבעתיים. גם ההפרדה המפלסית בין התחבורה בנתיבי איילון שתמשיך לזרום בציר הנוכחי לבין המפלס העליון החדש, שיאפשר ניצול גדול הרבה יותר של זכויות בנייה ושבד בבד שיהיו בו שימושים נרחבים של ריאות ירוקות ופנאי לטובת איכות החיים של תושבי ל אביב וגוש דן, אין עליה עוררין, כמו גם הקלה משמעותית על העומס התחבורתי במטרופולין.  ברם, נשאלת השאלה, האם לאור פיאסקו גשר יהודית, איך בכלל ניתן יהיה להתחיל ולבצע את העבודות הנרחבות מעל לציר האיילון הקיים? תדמיינו לרגע מצב לפיו במשך עשור שנים, אולי יותר, נחסמים לסירוגין נתיבי איילון מידי בוקר ואחר הצהריים ותנועה פשוט עומדת?

השבתות צפויות בקו הירוק ובקו הסגול
נמשיך הלאה ונדבר על הקווים הירוק והסגול המתוכננים בהמשך לקו האדום הקיים של הרכבת הקלה, שהולך ומתקדם בעצם ימים אלה עצלתיים. קווים עתידיים אלה אמורים לחצות צירי תנועה מרכזיים ואזורים אורבאניים מובהקים דוגמת הקו הירוק, שימתח מדרום לצפון, בין חולון בדרום, דרך מרכז תל אביב ואבן גבירול, בואכה השכונות הצפוניות שמעבר לירקון. כנ"ל הקו הסגול שיחבר ממזרח למערב  את ערי בקעת אונו דרך ציר יצחק שדה אל מרכז תל אביב. עבודות הקווים אלה יצריכו השבתת מסלולי נסיעה קיימים וברור שלא ניתן יהיה באמצע השבוע לקדם אותם בקצב סביר, ללא השבתה כוללת של התנועה.

זכויות אזרח בסיסיות
אלה רק שתי דוגמאות הממחישות את התקדים הבעייתי, בלשון המעטה, שנוצר השבוע בגשר יהודית, ושהשלכותיו חורגות הרבה מעבר לנושא שמירת השבת שכבודה במקומה מונח. הן נוגעות, בראש ראשונה, לזכויות אזרח בסיסיות לקבל מהריבון, קרי מהמדינה, את מערכת השרותים שהיא מחוייבת להעניק לו. הן נוגעות, לא פחות, לכיסם של האזרחים שמשלמים ממיטב כספים מיסים הן למדינה והן לרשויות המקומיות יש כאן, כמובן, גם כפייה של ממש מצד ציבור מסוים, על ציבור גדול פי כמה וכמה. ויש כאן גם אינטרס עליון של המדינה שרוצה לקדם תשתיות חיוניות, הן תחבורתית, הן בטיחותית ובסופו של יום גם ביטחונית, במטרופולין הכלכלי והאורבאני הגדול והחשוב שלה, והיא תמצא את עצמה, חלילה, מנועה מלבצע זאת, והכל בגלל קומץ פוליטיקאים שלא בטוח כלל ועיקר שציבור המצביעים שלהם מסכים עם הצעדים הדרקוניים הללו.  לכן, לסיכום, ללכת על גשר צר מאוד, לא ניתן יהיה לאורך זמן. הכדור בידי מקבלי ההחלטות!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות