רפורמת הגגות הסולאריים: מהלך היסטורי או פספוס רגולטורי?

ביום חמישי האחרון, משרד האנרגיה והתשתיות יצא בהודעה חגיגית ופרסם תקנות חדשות המחייבות, החל מדצמבר הקרוב, להתקין מתקנים פוטו-וולטאים על גגות מבנים מסחריים ובתים פרטיים חדשים. 

לא בכל יום מדינת ישראל לוקחת אחריות ישירה על עתידה האנרגטי ומחייבת מעבר לייצור חשמל נקי, מבוזר וזמין, וצריך לברך על כך. אך מאחורי ההצהרות הנלהבות במה שכונה על ידי השר שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, כ-"צעד היסטורי" והקביעה של משרדו כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים למשק האנרגיה,  מסתתרים לא מעט כשלים, שעלולים להביא לכך ששוב נשאר עם הרבה מילים ולקיחת קרדיט ומעט מאוד מעשים בשטח.

מה כוללות התקנות החדשות?
התקנות החדשות מחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים, כלומר פאנלים סולאריים המנצלים את אנרגיית השמש להפקת חשמל, בבניינים חדשים שאינם למגורים, ששטח הגג שלהם עולה על 250 מ"ר. במקביל, בבתים צמודי קרקע בעלי שטח גג של מעל 100 מ"ר, ישנה חובת התקנה של מערכת בהספק של לפחות 5 קילו-ואט. 

בבנייני מגורים חדשים בעלי גג של 250 מר לפחות, לעומת זאת, נדרשת בשלב זה רק הכנת התשתית, ללא חובת התקנה בפועל.  בנוסף, הוחלה חובה חדשה להתקנת פאנלים גם על קירויים של מתקני תשתית, במטרה לעודד מתקנים בקנה מידה רחב יותר.

בבנייני המגורים הגבוהים – חוסר ודאות גדול לגבי הכדאיות הכלכלית, לקיחת האחריות והמימון.

נתחיל בבנייני המגורים הגבוהים. שם, התקנה של מערכת סולארית תחויב "רק כהכנה". למה רק כהכנה? כי בפועל, אין היתכנות כלכלית אמיתית למערכת כזו, שכן, התשואה – נמוכה והעלויות – גבוהות. ברוב הבניינים, במיוחד באלו שלא חלה עליהם הפרמיה האורבנית, ההכנסות שיתקבלו ממכירת החשמל המיוצר יתקזזו כמעט לגמרי עם עלויות ההקמה, הביטוח, התחזוקה והניהול.

במקביל עולות לא מעט שאלות: מי יממן את ההקמה? מי יתחזק? מדובר במערכת אחת לכל הבניין, שבמקרה הטוב תחזיר את ההשקעה אחרי עשור או יותר, בנתיים הדיירים נדרשים "לתרום למדינה".

בניגוד לדודי שמש, שהפכו לחובה רק אחרי שהוכחו ככלכליים ונוחים לכל דירה בנפרד, מתקנים סולאריים על גג בניין הם מערכת משותפת, ציבורית, שכוללת לא מעט חוסר ודאות כלכלי, תחזוקתי ובנוגע לסוגיית הגורם האחראי. אם המדינה רוצה לראות תועלת אמיתית בבנייני המגורים הגבוהים, היא חייבת לייצר מנגנון כלכלי ברור, מסובסד שמעניק תמריצים, ולא רק שמטיל חובה טכנית שיורה באפלה.

לא כל גג נולד שווה – הפערים בין אזורי הביקוש במרכז לפריפריה
יש אזורים בארץ שבהם פאנלים סולאריים על בניינים יכולים להיות רווחיים. זה קורה איפה שיש ביקוש גבוה לחשמל, מחירים גבוהים ותמריצים עירוניים, במה שהזכרנו מקודם כ-"פרמיה אורבנית". אבל זה המיעוט. זה לא קורה בכל עיר בארץ. גגות רבים ישארו עם "הכנות בלבד", ומה נקבל בפועל? גגות מוכנים אך ריקים ממערכות סולאריות או גרוע מכך, מערכת מינימלית שמותקנת רק כדי לעמוד בחוק, מבלי שתהיה לה תרומה אמיתית לחשמל או לחיסכון של האזרח הקטן. זה כמו לשים שלט "כאן בונים עתיד ירוק", בלי לבנות כלום בפועל.

החשמל לא מגיע לגג: הבירוקרטיה שחונקת את המהפכה הסולארית
דווקא הבשורה המשמעותית ביותר שאפשר למצוא בתקנות החדשות – חובת התקנה של מערכות סולאריות על גגות מבנים מסחריים, צפויה להיתקל ב-"קיר בירוקרטי וטכני", שכבר הפך לשגרה: בעיית רשת החשמל. 

בשנה האחרונה, יזמים רבים פנו לחברת החשמל בבקשה להקים מערכות גדולות על גגות תעשייתיים, רק כדי להיתקל בסירוב. קבלה של תשובות מחלק שליליות מחברת החשמל הפכה להיות דבר שבשגרה. מהלך זה ימנע מבעלי הגגות שהם גם אלו שיש להם את הפוטנציאל המשמעותי ביותר לייצר חשמל ירוק למדינה, להתקין מתקנים גדולים ולחבר אותם לרשת החשמל. דומה שהתקנות החדשות אינן מתמודדות עם צוואר הבקבוק הזה כלל, ולכן חלק גדול מהפוטנציאל הסולארי ישאר, שוב, בגדר פוטנציאל בלבד. 

פאנל אחד על גג שלם: כך נראית רגולציה בלי היגיון כלכלי
חובת ההתקנה על הגגות המסחריים צפויה להביא לחיינו תופעה חדשה של גגות מסחריים ענקיים, שעליהם מותקנים כמות מצומצת מאוד של פאנלים, רק כדי "לסמן" וי ולעמוד בחוק. זהו בזבוז כפול: היזם משקיע כספים במערכת שאין לה כל יתרון אנרגטי (גם אם הוא מחזיק תאורה ומיזוג בסיסי במבנה), והמדינה מפספסת הזדמנות למקסם את התועלת משטחי גג ריקים.

ישראל זקוקה למהפכה סולארית אמיתית בשטח – לא לרגולציה בלי שיניים
הכיוון של התקנות החדשות מבורך, אך אם המדינה באמת שואפת להפיק מהן תועלת אמיתית,  לא מספיק רק לצאת בהצהרות ולחייב התקנה של מערכות בלי תועלת אמיתית. על משרד האנרגיה לרדת לשטח, לבחון כל סעיף מחדש בתקנות ולבחון עד כמה הוא באמת פרקטי וכלכלי. התקנות, במתכונתן הנוכחית, מתעלמות מסוגיות קריטיות, כדאיות כלכלית לדייר וליזם, היעדר תמריצים, חסמים בירוקרטיים, היעדר גורם מיישם ופתרונות הולכה שאינם קיימים. בלי מענה ממשי לכל אלה, יש סכנה שהמהלך החשוב הזה יהפוך לעוד פרויקט סולארי נטול משמעות, שמצטלם טוב, אך שמייצר מעט מאוד חשמל. זו הזדמנות חסרת תקדים לשים את ישראל על מפת האנרגיה המתחדשת העולמית ואסור לפספס אותה.

*הכותבת, דניאל ביטון, היא מייסדת ומנכ"לית חברת E.D.I אנרגיה

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן