רמ"י כקריית הוותיקן של משרד הבינוי והשיכון
בלשון מטפורית לא תהיה זו הגזמה לומר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או בשמה הקודם מנהל מקרקעי ישראל, הפכה להיות ממלכה אקס טריטוריאלית, מעין "קריית הוותיקן" בתוך משרד הבינוי והשיכון // דעה
בלשון מטפורית לא תהיה זו הגזמה לומר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או בשמה הקודם מנהל מקרקעי ישראל, הפכה להיות ממלכה אקס טריטוריאלית, מעין "קריית הוותיקן" בתוך משרד הבינוי והשיכון // דעה
תמונה: ארז כהן // צילום: חן ליאופולד
מאת: ארז כהן, שמאי מקרקעין
מדובר בגוף עתיר תקציבים אדירים ובמיוחד סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, מה שהפך במרוצת השנים החלטות שורה ארוכה של שרי שיכון כמו גם את החלטותיו של השמאי הממשלתי הראשי לחוכא ואטלולא.
רמ"י שלטה ללא עוררין, ושולטת עד עצם היום הזה על שוק המקרקעין ועל המכרזים, מספסרת כראות עיניה בקרקעות המדינה, ובדיעבד קובעת בפועל את מחירי שוק הדיור ואת מאזן האימה בין ביקוש לבין היצע.
מסיבות אלה ונוספות, קיווינו כולנו שדווקא יעקב ליצמן, השר החדש, ינצל את הצומת ההיסטורית יוצאת הדופן בה אנחנו נמצאים כיום, שוק דיור במשבר קשה, שהוחרף פי כמה וכמה כתוצאה ממגפת הקורונה, ויהפוך לשר השיכון הראשון שיזכה ל"עשן לבן", להתוות את הדרך למדיניות עצמאית שתפרוץ את מונופול רמ"י שגרם ועדיין גורם נזק בלתי רגיל לשוק הדיור.
ציפינו גם שליצמן יגבה את השמאי הממשלתי הראשי, את השמאים המכריעים ובפועל את כל קהילת שמאי המקרקעין, שסבלו ובמיוחד לאחרונה את נחת זרועם של פקידי רמ"י שהפכו חזור ושנה את החלטותיו ואת פסיקותיהם של שמאים מכריעים מקצועיים ונטולי פניות.
ציפינו, אבל זה לא קרה. נהפוך הוא: כבר בשבועות הראשונים לכניסת ליצמן לתפקידו, מסתמנת והולכת מגמה ברורה של השענות משרד השיכון על רמ"י כפי שלא היתה מעולם, זאת במסגרת מאבק הכוחות שבין משרדי השיכון והאוצר, מי ישלוט בתקציבים אדירים של מיליארדים.
דוגמא מובהקת לכך ניתן לראות בעצם ימים אלה, בניסיון של ליצמן ופקידי משרד השיכון לנכס להם את תקציבי רמ"י, בניסיון לקדם את מדיניות הגברת הבנייה בפריפריה ובמיוחד שליטה בתקציבי פיתוח.
אולם זה עוד כלום לעומת מאבק האיתנים המשתרר מאחורי הקלעים בין משרד השיכון לבין משרד האוצר על תקציבי פרוייקט ה"מטרו", פרייקט התשתיות הגדול ביותר שקודם אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל, ועלותו מוערכת (בחישוב זהיר) בכ-150-180 מיליארדי שקלים. כך גם לגבי פרוייקטי ענק נוספים דוגמת פינוי שדות התעופה דב בתל אביב ושדה התעופה הישן באילת והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
כל אלה מטרידים ללא ספק, אולם מטרידה במיוחד העובדה שליצמן לא רק שאיננו מגבה את השמאי הממשלתי הראשי במאבקו מול רמ"י, נהפוך הוא. ליצמן וצמרת משרד השיכון, מתכוונים ככל הנראה להפוך אותו למריונטה, בובה על חוט, ולהפוך את רמ"י לשליטה כל יכולה על כל נושא הליכי השומה, מחירי הקרקע ועוד, מה שלא רק ישפיע על מחירי הדיור ועל שוק הנדל"ן כולו, אלא גם תהיה בו פגיעה קשה מאין כמותה בזכות הקניין ובזכויות האזרח בכלל.
שיהיה ברור: אינני מתנגד כלל ועיקר לשאיפת ליצמן לפתח את הפריפריה, וזה כולל כמובן לא מעט סיוע לציבור החרדי. אדרבה. מדובר באזרחי מדינת ישראל הראויים ללא ספק לפתרונות דיור מיטביים, כמו כל אזרח אחר ולסיוע הנדרש. אינני סבור גם שההחלטות שקיבל ליצמן לאחרונה, דוגמת ביטול מחיר למשתכן וכן הניסיון להוריד את גובה מס הרכישה למשקיעים בפריפריה, הינם צעדים בכיוון הנכון.
אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה אילו צעדים נוספים יבוצעו והאם מההתכתשות הצפויה להתחזק עוד יותר, בין משרדי השיכון והאוצר, המרוויח הגדול לא יהיה, כרגיל, רמ"י והאם הציבור הרחב, החל מבעלי הקרקעות הפרטיים וכלה ממחוסרי הדיור, לא יהיה הראשון להיפגע ? אכן חוששני שזה מה שיקרה.
בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן