רוני בריק: "השרים בממשלה לא יודעים לדבר אחד עם השני"
ראיון אישי עם נשיא התאחדות הקבלנים: "אף שר לא רוצה לפרגן לשני וזה לא נגמר במשרד אחד, אנחנו נמצאים בחוסר תפקוד מוחלט"
ראיון אישי עם נשיא התאחדות הקבלנים: "אף שר לא רוצה לפרגן לשני וזה לא נגמר במשרד אחד, אנחנו נמצאים בחוסר תפקוד מוחלט"
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ ומנכ"ל ובעלים של חברת היזמות לי-רן, התארח באולפן "מגדילים", רגע לפני מלחמת "עם כלביא", ותיאר תמונת מצב עגומה של תהליכי קבלת החלטות בשלטון המקומי והמרכזי. לאחרונה, הגישה ההתאחדות עתירה לבית המשפט ובה היא דרשה תשובות למשבר הדיור והצפי לאיחורים במסירת דירות. על הסיבה לעתירה, הוא אומר: "חיכינו הרבה זמן כי היינו במו"מ עם המדינה, משרד השיכון והאוצר, הגשנו עתירה לבית המשפט, אנחנו רוצים הכרה. לא קיבלנו תשובות".
המדינה לא מדברת עם היזמים?
"כולם מדברים עם כולם אבל אחד לא עושה שום דבר. כולנו צריכים להיות שותפים למלחמה הזאת, למשל, אי אפשר לבנות בלי תשתיות, עד שאין תשתיות וראש עיר לא רוצה – אין פרויקטים למגורים".
הסכמי הגג לא פותרים את בעיית התמריץ לראשי הערים?
"קיבלתי הודעה על זה – רוצים להקפיא אותם".
ובינתיים מה קורה באתרי הבנייה?
"כפו עלינו עובדים פלסטינאיים ואז סגרו 120 אלף עובדים פלסטינאים, שהמדינה הרגילה אותנו להעסיק. עובדים זרים לא היו כאן, למעט הוותיקים. בפרויקט קטנים סינים לא באים לבנות, אז המדינה קיבלה החלטה אמיצה להביא 90 אלף עובדים זרים אבל כשהיא מקבלת החלטה היא גם יודעת לשים מקלות בין הגלגלים. הסכמנו להכל אבל למדינה יש את הזמן שלה ואת השניים וחצי פקידים שצריכים לבדוק את התיקים. אני לא מחדש כאן כלום".
האם זה יפגע באיכות הבנייה?
"איפה שאנחנו מיינו עובדים זרים אז זיהינו עובדים מיומנים אבל יש מיונים במסגרת הסכמים בילטרליים והגיעו המון עובדים לא מיומנים. בנוסף, היום אנחנו צריכים לעבור דרך תאגידי כוח אדם ויש להם בעיות ומגבלות שלהם, הם צריכים לשלם המון כסף למדינה. אם עובד נעלם להם אז הם הפסידו כסף. דרושים לנו 30 אלף עובדים – מחר בבוקר."
מה אתם רוצים שהמדינה תעשה?
"אנחנו רוצים הכרה במלחמה ככוח עליון. אם זה לא כוח עליון אז מה כן? הצענו למדינה לחלק את העלויות שליש למדינה, שליש יזמים, שליש לרוכשים. המדינה לא רצתה, אין כסף זה קשה ומסובך. אמרנו אוקי, בוא נעשה חצי חצי יזמים ורוכשים, גם על זה לא קיבלנו תשובה".
אז מה הממשלה רוצה?
"אני לא יודע, הם ישיבו לבית המשפט ונבין".
מה הפתרון?
"לאשר איחור של 6-7 חודשים באיחור מסירת הדירות כדי שלא נצטרך לשלם פיצויים".
כיזם של התחדשות עירונית, מה ראשי הערים למדו מהמלחמה?
"לצערי הרב פרויקטים להתחדשות עירונית לא רצים, אם היו תמרצים אז כל ראש עיר היה רוצה להוציא 2000 היתרי בנייה בשנה.
יש ראשי ערים שרוצים לשמור על עיר כפרית – זה לא עובד היום. ראינו החלטות של ועדה מחוזית שמאשרות יותר ממה שראשי העיר רוצים. ועדה מחוזית אמרה לי – 'זה לא משנה מה ראש עיר רוצה, גם אם הוא הגיע להסכם מסוים, אנחנו רשות התכנון ויכול להיות שראש העיר נעלב, ובצדק, אבל אנחנו יש לנו הוראה לתכנן'. אני אומר שלא צריך לפחד, ראיתם כמה מנופים יש בירושלים? יופי של דבר. ראשי ערים יש להם את הזמן והשיקולים שלהם ואני חושש שככל שהזמן מתמשך נגיע לבחירות".
הם צריכים את הקולות של התושבים.
"אם המדינה רוצה לאשר כמויות גדולות של דירות על קרקע קיימת יכול להיות שצריך להעביר את הסמכויות לוועדה מחוזית. היו ראשי ערים שאיימו לטרטר עם היתרי בנייה, זה דבר שקורה".
מה הלאה?
"הממשלה שאנחנו נמצאים בה היום, קשה להם לדבר אחד עם השני. פעם היה קבינט דיור, היום אף שר לא רוצה לפרגן לשני וזה לא נגמר במשרד אחד, זה עובר בין המשרדים ולכן אנחנו נמצאים בחוסר תפקוד מוחלט בבנייה למגורים ותשתיות. אין תקציב לתשתיות ואם לא יהיו כבישים – לא תהיה בנייה".
אצל מי צריך להיות הכוח?
"אצל מישהו בממשלת ישראל, שיקבל החלטה, מישהו אחד שינהל את משבר הדיור. אני לא רואה שזה קורה. ראש הממשלה כינס קבינט דיור – מה שלא היה מעולם, ואני אומר שלא ייצא מזה שום דבר".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן