banner
Depositphotos
Depositphotos

ראש רשות המיסים, ערן יעקב: "גבינו 380 מיליארד שקל במיסים בשנה האחרונה – חלק גדול מזה הוא מתחום הנדלן"

עוד בסיכום הכותרות מוועידת הנדל"ן שהתקיימה השבוע: "הפתרון למשבר הדיור הוא צמצום הבירוקרטיה", כך אמר ראש מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר

מגדילים 06.06.2022

"תיקון חוק המכר נכון ציבורית והוא יעבור גם בכנסת, ולא יעזור כל קמפיין ממומן שהתאחדות הקבלנים תעשה, אני לא אירתע ולא אסוג, אין שום סיבה שתהיה הצמדה לרכיב הקרקע", כך אמר שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, בוועידת הנדל"ן שקיים השבוע מרכז הבנייה הישראלי. לדבריו, "הציבור רוצה את החוק הזה ובצדק. לא ראיתי קבלן או יזם שלא מכר את מה שהוא בנה במחיר המקסימלי שמוכנים לשלם לו, עם התיקון לחוק או בלי. וזה לא משנה בכמה נמכור את הקרקע – הקבלנים ימכרו את הדירות במחיר היקר ביותר שיוכלו, אז אין להם מה להתלונן. ההתאחדות מתכננת מאבק בכנסת על התיקון לחוק – אבל זה לא באמת משנה, מדובר בקרב מיותר, כי את הכללים של חוק המכר נביא לאישור מועצת רמ"י כבר בשבוע הבא ונפעיל אותם בלי לחכות לחקיקה". 

זאב אלקין // צילום: ארז עוזיר
זאב אלקין // צילום: ארז עוזיר

שרת התחבורה מרב מיכאלי: "מדינת ישראל חייבת להיגמל מהסתכלות על הקרקעות כמשהו שמכניס כסף לקופה, היא צריכה להפסיק לגרוף הון ממחירי הקרקעות ולהתחיל להשקיע בבינוי נכון ובדיור בר השגה באמת, ובשילוב ייעודים ואוכלוסיות בתוך השכונות. המדינה צריכה לדאוג שלתושביה יהיה באמת איפה לגור, וזה מה שיחזק את המדינה שלנו והחברה שלנו. חייבים לתכנן תחבורה ובינוי ביחד, צריך להבין שלא הנדל"ן מביא תחבורה אלא התחבורה מביאה את הנדל"ן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שלאנשים לא יהיה מקום לגור, וגם לאלה שיש – לא יהיה איך להגיע ממקום למקום". 

מרב מיכאלי // צילום: ארז עוזיר
מרב מיכאלי // צילום: ארז עוזיר

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "משבר הדיור הנוכחי הוא קצה הקרחון למה שעלול לקרות אם הממשלות ימשיכו באותה דרך של קודמותיהן. למדינת ישראל אין פתרון ל-2050 בנושא הדיור, אף אחד לא חושב קדימה, מה שלא מתוכנן היום לא יקרה גם בעוד 30 שנה. זה אמור להיות בראש מעייני ראש הממשלה ולא של שר כזה או אחר. הפתרון להתייצבות המחירים הוא בעיקר בהתחדשות עירונית – צריך להסיר מהר את כל החסמים מהתחום, המדינה צריכה לשווק כמות גדולה של יחידות דיור בכל שנה, ולהשאיר את התכנון לנו הקבלנים. תשווקו קרקעות ל-300 אלף דירות לקבלנים ובמחירים שפויים, תנו לרשויות כסף לשיפור התשתיות כדי שהן יוכלו לאשר התחדשות עירונית, ותעשו את זה עכשיו – כי אחרת העתיד יהיה עגום". 

משה פדלון // צילום: ארז עוזיר
משה פדלון // צילום: ארז עוזיר

משה פדלון ראש עיריית הרצליה: "הצעת משרד האוצר לכך שרשויות מקומיות המבוססות על עסקים יסבסדו רשויות המבוססות על תחום המגורים היא הצעה הזויה ומקוממת מאוד, זו דרך של המדינה להרוג את הרשויות המקומיות, מוטב היה אם ההצעה לא היתה עולה על הפרק. מי שמביא את היזמים מהארץ ומחו"ל אלה הרשויות ולא משרדי הממשלה ולכן זה הזוי ומקומם שהמדינה תדרוש מאיתנו לוותר על התקבולים, אני מתנגד להצעת האוצר, זו הודאה של המדינה בכשלונה במתן פתרונות דיור והיא מגלגלת את זה עלינו. גם הסבת משרדים למגורים זו הצעה הזויה, בדיחה איומה של מי שכשל כשלון חרוץ במציאת פתרונות דיור. הפתרון הוא להפסיק לספסר בקרקעות המדינה ולנסות להרוויח מיליארדים על גב הציבור. המדינה מפריעה לנו, היא מבטיחה דברים ולא מקיימת, היא לוקחת את הכסף ובורחת. תנו לרשויות את האחריות והסמכות ואנחנו נמצא פתרונות דיור".
ראש רשות המסים ערן יעקב: "גבינו 380 מיליארד שקל במיסים בשנה האחרונה – חלק גדול מזה הוא מתחום הנדלן. ההכנסות ממיסי נדלן עמדו על 22 מיליארד שקל בשנה החולפת, חלקו נובע מעלייה בכמות העסקאות ובמחירים. אני מניח שגם את השנה הנוכחית נסיים עם גבייה גדולה והכנסות גבוהות ממסים".
ראש מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר: "הפתרון למשבר הדיור הוא צמצום הבירוקרטיה, שההיתרים לחפירה יתקבלו בתוך פרק זמן של שנה-שנה וחצי לתוכנית, והיתר מלא בעוד חצי שנה, אין שום סיבה שאצלנו זה לא יעבוד ובעולם כן. הרישוי העצמי – כרגע הוא נכה כי הוא וולונטרי, צריך להפוך אותו לחובה, זה ישחרר 80% מהפקק בתוכניות. אנחנו גם פועלים לצמצם את הדברים הנדרשים בהיתר וזה יביא לשחרור חסמי בירוקרטיה".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון: "ירושלים תהיה העיר הראשונה לצאת מהפקקים עם הפעלת שני קווים נוספים של הרכבת שכבר בשלבי הקמה ועוד אחד בתכנון. נוסעים ברכבת הקלה כ-250 אלף נוסעים ביום, ועם פתיחת הקווים הנוספים יהיו 500 אלף ביום. על כל מסלול הרכבת הקלה אנחנו יכולים להגיע לבניינים של 30 קומות, ואנו מתכוונים לבנות לגובה את כל המסלול – עשרות קילומטרים ותוספת של עשרות אלפי יחידות דיור. ירושלים תהיה מאוחדת לעד, אי אפשר לחלק אותה, זה בלתי אפשרי, מזרח ומערב אחד הם".
ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ: "יש פתרון למשבר הדיור – להפוך את הנגב לאזור הביקוש החדש של ישראל. המדינה צריכה רק להחליט היום, אחרת המחר ייראה נורא ואיום. לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, ב-2050 יחיו 16 מיליון איש. 75% יחיו בת"א, בגוש דן ובירושלים רבתי, קצת בנגב וקצת בגליל. אזור ת"א יהיה האזור הכי צפוף בעולם, איכות החיים בו תהיה באדמה, יהיו בו רק אנשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. למה לא להגדיר יעד אסטרטגי של עוד 2 מיליון איש שיחיו בנגב עד 2050?".
מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר: "אני עדיין חושבת שתמא 38 זה רע למדינת ישראל, זו לא התחדשות עירונית אמיתית, היא לא מסתכלת בראייה כוללת על כל המכלול. היא חלפה לדעתי מן העולם ואני סבורה שגם ראש הרשויות מבינים זאת".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן: "הגענו לשיא בהתחלות הבנייה בשנה החולפת וגם בשיווקים, נגמור את החציון הראשון עם שיווק קרקעות ל-50 אלף יחידות דיור. לא היתה שנה מאז תקופת אריק שרון עם כמות התחלות בנייה של יותר מ-60 אלף בשנה. אנחנו עובדים יחד עם הקבלנים ונמשיך להיאבק בשבילכם כי אתם השותפים שלנו".
שי ויינברג משנה למנכ"ל מליסרון: "שכר הדירה למשרדים בת"א יותר מהכפיל עצמו בשנה וחצי האחרונות, הרבה יותר מאזורים אחרים בארץ. זה הכל קשור לביקוש והיצע – אין קומה אחת שפנויה בת"א להשכרה והביקוש גבוה מאוד. מה לעשות, הפריפריה פחות נחשקת לעובדי הייטק, ויש שם גם המון מלאי פנוי שמשאיר את המחירים שם לא גבוהים מדי".
אבי יעקובוביץ מנכ"ל גב ים: "ההייטק לא יכול להיות בכל מקום בארץ, ההייטק יהיה במקום שיש כוח אדם והון אנושי איכותי – צמוד לאקדמיה, למכוני המחקר ולמרכזי המסחר והתחבורה – איפה שלא יהיו כל הדברים האלה – לא תתפתח סצינת הייטק. בת"א אין היצע היום, התפוסה מלאה, שכר הדירה גבוה ויציב, הפרויקטים מתמלאים עוד בשלבי ההקמה. וצריך להבין שרק אחרי שיהיה הייטק יהיו מגורים, לא הפוך".
אורן הוד משנה למנכ"ל גזית גלוב, "כולם מבינים שהפקקים לא הולכים להיעלם בשנים הקרובות למרות שכולם בארץ סובלים מהם, ולכן היתרון הבולט של משרדים ומקומות עבודה שניתן להגיע אליהם בקורקינט או שצמודים לאמצעי הסעות המונים ותחבורה ציבורית אחרת. בנוסף, כולם מבינים שהאדם הוא חיה חברתית שרוצה לחיות ביחד במרכזי ערים – וזה מסביר את הביקוש הגבוה וגם המחירים הגבוהים של משרדים וגם מגורים בתל אביב. אנשים מעדיפים לגור גם ביחידות קטנות מאוד (מיקרו יוניטס) בשביל לחסוך את הנסיעות לעבודה בפקקים, יש דור שלא רוצה לעמוד בכבישים שעה וחצי ומצביעים ברגליים".
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "אם בעשור הקודם היינו בדגש על עולם התכנון של התחדשות עירונית, היום אנחנו בשלב שאנו רוצים לראות את המימוש. שכנענו את המדינה להוציא כסף מהכיס בכדי לסייע לרשויות המקומיות להשלים תכניות. הוקצו 440 מיליון שקל לנושא. הסכמי המסגרת שחתמנו עם 12 רשויות מתקצבים רשויות שיהיו בהן לפחות 2,500 יח"ד מאושרות וצפי להוצאת היתרים של 3,500 יח"ד. הן יתוקצבו בסכומים של 20-30 אלף שקל לכל יח"ד שהם מאשרות. אנו רואים בשטח את הניצנים של התוכנית – ב-2021 נשבר שיא דרמטי בהיקף היתרי הבנייה לפינוי בינוי, 7,000 היתרים לא כולל תמ"א 38".
ישי בן אלי סגן החשב הכללי במשרד האוצר: "המדינה מוותרת על הרבה מאוד הכנסות, מבחינה חשבונאית כל משק בית שילם 10,000 שקל למישהו שזכה בדירה במסגרת מחיר למשתכן. ברגע שלוקחים את הכסף מהקרקע ולא שמים את זה לדיון המשמעות היא עקיפת סדרי עדיפויות, תחשוב שמשפחה בלוד נתנה 10,000 שקל למשפחה שזכתה בהרצליה. כל דייר בבניין מקבל מענק, מתנה מהמדינה על מנת שהדירה שלו תהיה מספיק שווה כדי לעשות התחדשות עירונית. השאלה מה הגבול, אנחנו נרצה בכמה שפחות כסף להביא כמה שיותר דירות".
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי: "מדינת ישראל הפכה את רכישת הדירה לאירוע המס הגדול ביותר בתולדות האזרח הישראלי. מתוך מחיר הדירה, כ-60% לפחות הולך כמסים למדינה. אם דירה בשווי מיליון שקל מייצרת למדינה הכנסות ממסים בהיקף 600 אלף שקל, אז למה שהמדינה תרצה להוריד מחירים? להיפך, היא תרצה שהמחירים יעלו ואותה הדירה תהיה שווה 2 מיליון שקל ואז המדינה תגרוף מסים בהיקף 1.2 מיליון שקל".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לכנס הנדל"ן השנתי | כל בכירי הענף במקום אחד!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

אלי בן מאיר נבחר למנכ"ל עמידר

דירקטוריון חברת עמידר אישר את המלצת וועדת האיתור למנות את תא"ל (במיל') אלי בן מאיר לתפקיד מנכ"ל החברה
כרמלה קופר 12.06.2022
נשמח לדבר אתך
נגישות