נטע ניסים: "ירושלמים מרוויחים יותר בתמורות מאשר תושבי ערים אחרות"

מאות בעלי דירות מרחבי ירושלים השתתפו בכנס מיוחד שארגן אתר מגדילים בשבוע שעבר בבניני האומה בירושלים. הכנס נועד להנגיש מידע וכלים לבעלי דירות במתחמים בעלי פוטנציאל להתחדשות עירונית. במסגרת הכנס, זכו המשתתפים להיפגש עם נציגי עירייה, מינהלת ההתחדשות העירונית ואנשי מקצוע מובילים בתחום, שהעניקו טיפים והכוונה לגבי הדרך הנכונה להתקדם בפרויקט פינוי-בינוי.

נטע ניסים, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בירושלים, פתחה את הכנס והציגה את היעדים העירוניים: "תפקיד המנהלת, הוא הגדלת יחידות הדיור בעיר באמצעות התחדשות עירונית. הצורך בהתחדשות עירונית הוא בשלושה פרמטרים: מיגון: הקמת בניינים בטיחותיים עם ממ"ד. עצירת עליית מחירי הדיור: הצפת השוק באמצעות הקמת יחידות דיור שתעצור את עליית מחירי הדיור. כמו כן  הקמת יחידות דיור אמורה למנוע הגירה שלילית מירושלים.

יש לנו תוכנית אסטרטגית לדיור כשברור לנו כשבשנת 2040,  יתווספו לירושלים עוד כחצי מיליון תושבים מה שיצריך עוד כ-300,000 יחידות דיור מתוכם כ-83,000 בפרויקט התחדשות עירונית. עד היום נוספו כ-23,040 יחידות דיור כ-20 פרויקטים נמצאים בתהליך".

לשאלה מה מקבלים בפרויקט של התחדשות עירונית, היא ענתה: "ממ"ד, מרפסת, מחסן, חניה תת קרקעית וכ-25 מ"ר תוספת כמו גם קרן תחזוקה לעשר שנים, ותכנון שכונות כוללני כדי לקדם ולפתח את המרחב הציבורי בכל שכונה. כל אלה הם הסיבות לכך שירושלמים מרוויחים יותר בתמורות מאשר תושבי ערים אחרות ששם יש הגבלה בתמורות ".

בפאנל חברתי, בהנחיית אליהו לאב, מנכ"ל ומייסד קבוצת האחים לאב, השתתפו יזמים, עורכי דין ומומחים נוספים:

מיכאל לוין, סמנכ"ל התחדשות עירונית דוניץ אלעד, שיתף בסיפור אישי: "אנחנו מבינים שבפרויקט התחדשות עירונית, הדיירים הם השותפים שלנו. הם צריכים תשומת לב. היה לנו סיפור עם אישה בבת ים שילדיה מתנכרים לה, והיא גרה בדירה שלא ראויה למגורים. החלטנו ביוזמתנו לשפץ לה את הדירה, כדי שתוכל לחיות בכבוד עד סיום התהליך – והשיפוץ כבר יוצא לדרך."

שי ענבי, מייסד "גט סטטוס", ציין: "כולם מחפשים את טובת הפרויקט. כמו שאפליקציית ווייז מכווינה אותנו ליעד, כך גם גט סטטוס עושה את השירות הזה בהתחדשות עירונית. אנחנו מאמינים שהכל מבוסס על אמון ולכן כל הפרויקטים שאנחנו מטפלים בהם מתנהלים בשקיפות מלאה."

אסף חרש, מנכ"ל החברה להתחדשות ירושלים, התייחס לצורך בבניית אמון מול הדיירים: "התחדשות עירונית זה תהליך ארוך עם חוקים ורפורמות ואתגרים מורכבים. אנחנו ובעלי המקצוע מגיעים אמנם דרך משקפיים עסקיים, אבל הדייר חושש ובשבילו זו סוג של טראומה ולכן היזם צריך להבין שהדייר הוא שותף לדרך. אנחנו נותנים המון כח לנציגות הדיירים בקבלת ההחלטות אנחנו דואגים שהם יהיו חשופים להיבטים הכלכליים של הפרוייקט והאתגרים שלו בצורה שקופה. כשיש אמון, שליטה וביטחון הפרויקט מתקדם".

עו"ד חגי אברהם, שותף וראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד יריב בר דיין, מהמשרדים הותיקים והמובילים בייצוג בעלי דירות  הדגיש את חשיבות מכרז היזמים בהשוואה להתקשרות ישירות עם יזם: "ברוב המקרים התנאים של בעלי הדירות יהיו טובים יותר דרך מכרז – וזו גם ההעדפה שלנו. בעלי דירות צריכים להתאגד כקבוצה ולבחור יזם בהליך מוסדר."

דורין איפרגן אוזן, מנהלת פיתוח עסקי בחברת רוטשטיין התחדשות עירונית: "חברת רוטשטיין פועלת כ-70 שנה ולפני יותר מעשור החברה גילתה את הפוטנציאל של התחדשות עירונית והקימה חברת בת  שמטפלת ב-6,000 יחידות דיור בירושלים. אנחנו מבצעים פרויקטים לכלל סוגי האוכלוסייה כמו למשל בשכונת נווה יעקב והגענו ל-100 אחוז חתימות בגלל התמורה הגבוהה שאנחנו נותנים. אנחנו דואגים לשקיפות ומעדכנים את בעלי הדירות באמצעות מערכת של גט סטטוס  וכינוס דיירים".

בהמשך הפאנל, התייחס לאב לשאלה כיצד לוודא שהיזם עומד בהסכם. עו"ד חגי אברהם שותף וראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד יריב בר דיין השיב: "הסכם פינוי-בינוי מנוסח חוקית לכלל הדיירים, למרות שהפרויקט מתקדם עם חתימות של שני שליש. ההסכם חייב להיות חוקי ונכון."

ריקי מוכתר שרעבי, מנהלת תחום קהילה במינהלת להתחדשות עירונית – הרשות לפיתוח ירושלים, סיפרה על יוזמה עירונית חדשה: "ישנה תוכנית 'הפרויקטור' בכמה שכונות בירושלים, שבמסגרתה מתכננים את המרחב הציבורי כחלק מהתחדשות עירונית."

רמה אורם, מנכ"לית חברת גלנור, סיכמה: "הכל מתחיל באנשים – אנשי המקצוע והדיירים. היה לנו דייר מבוגר שלא שיתף פעולה. נפגשנו איתו, יחד עם אבא שלי, בעלי החברה, על ספסל – וכך הצלחנו להגיע לרמת אמון ולהתחיל את התהליך."

בסיום, חזר אסף חרש והדגיש: "לבעלי הדירות יש זכות, וכך הם צריכים לנהוג – לדרוש מהיזם דיווח על כל מה שקורה ולקבל את כל הפרטים הדרושים."

 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן