עו"ד אפרת רשף: "החברות המנוסות כבר לא לוקחות כל מכרז"
עו"ד אפרת רשף, מחלוצות ההתחדשות העירונית, עם תמונת מצב מהשטח: "לדיירים יש יותר ידע אבל גם הדרישות עולות"
עו"ד אפרת רשף, מחלוצות ההתחדשות העירונית, עם תמונת מצב מהשטח: "לדיירים יש יותר ידע אבל גם הדרישות עולות"
"בעיצומה של המלחמה כולם שמו רגל על הברקס, היו גם היתרי בנייה שהמתינו וגם התחלות ביצוע. היו מכירות אבל מי שלא היה חייב, המתין וישב על הגדר. את כל ההמתנות האלה נראה בשנה הקרובה מתפרצות", כך אומרת עו"ד אפרת רשף, שותפה במשרד פרבמן רשף ושות' בראיון באולפן "מגדילים". לדבריה, "רואים התעוררות מבחינת היתרי הבנייה, יזמים 'רצים' להוציא אותם לפני שהחלטות הוועדות יפוגו תוקף וגם השוק מתעורר לקראת ביצוע. מלאי תכנוני יש אבל הקושי הגדול הוא הביצוע. השוק שלנו סופג מהמורות כל הזמן אבל המשק הישראלי יודע להתאושש בצורה מהירה".
איך זה משפיע על הדיירים והיזמים בהתחדשות העירונית?
"באופן מפתיע אנחנו לא רואים שינוי מאוד גדול בחשיבה של אנשים. השוק שוכח מאוד מהר שהצורך שלנו הוא ביטחוני ואנחנו עדיין רואים את אותן דרישות של בעלי הזכויות. הם יודעים יותר, המידע מונגש וזה גם יתרון, כי הם באים עם יותר ידע אבל גם הדרישות עולות בהתאם. מהצד של היזמים, אנחנו רואים שהם יותר שמרנים, בוחנים את הפרויקטים. אם אין מרווח ביטחון מבחינת רווח יזמי אז החברות המנוסות לא לוקחות כל מכרז".
האם היזמים נכנסים יותר לפריפריה?
"כל חברה גדולה שמכבדת את עצמה רוצה לקחת חלק בשיקום ובתקומה. רואים מתחמים מאוד גדולים וזו ההתחדשות במיטבה. לקחת שכונות שבאמת צריכות, לשקם אותן, להזרים לשם אוכלוסייה עם דם צעיר וחדש, זה מעלה את הערך ותורם לאוכלוסייה הוותיקה והחדשה. נראה תמהילים חדשים ומעניינים".
איזה עדכון חקיקה משמעותי צפוי לנו?
"הממשלה והרשות להתחדשות עירונית מאוד מעורבות בהסכמים בין הדיירים ליזמים. יש היום ניסיון לתת מענה ופתרון לאוכלוסייה הקשישה. החקיקה והתקנות בעבר לא מותאמות לפרקטיקה והולכים להרחיב את החקיקה. גם מבחינת לוחות הזמנים והמועדים שיש לתת לקשיש לבצע את הבחירה, כל ההטבות קשות ליישום. לכן, אני צופה שיהיו שינויים. אחוז מאוד גבוה של האתגרים נמצא באוכלוסייה הזו".
אנחנו רואים הרבה יותר התערבות של המינהלות להתחדשות
"בכל נושא הרווח היזמי והתמורות לבעלי הדירות, לחלק מהרשויות יש הנחיות של תמורה מוגבלת, שזו התערבות משפטית – קניינית לא תקינה. בסופו של דבר יש הסכמות מסחריות ויש את הוועדה המקומית, שמייצרת תחשיב רווח לפי מה שהיא מגבילה, כך שגם השוק יצטרך להבין שאין ניסים ונפלאות, יש תחשיב לסל הזכויות ובהתאם לתמורות. עם כל הביקורת, זה עשוי לייצר ודאות והשוק צריך ודאות".
טיפ לדיירים?
"אנשים לפעמים לא מתחילים פרויקט רק מהמחשבה של 'איך?' אז אני אומרת שצריך להתחיל, אם לא נתחיל לא נתקדם. כל צעד קטן מקדם לעבר המטרה. אנחנו עם 121 פרויקטים שהסתיימו וכולם התחילו בשאלות כמו 'איך, כמה זמן' ובסוף זה קורה. התהליכים ילכו ויתקצרו, אנחנו רואים רשויות עם הסכמי גג שמקבלות כסף על הוצאת היתרי בנייה ויש להן תמריץ אז אנחנו מאוד אופטימיים".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן