ישראל אברמוב // צילום: יח"צ
ישראל אברמוב // צילום: יח"צ

האם ישראל תהפוך להונג קונג?

מה תהינה ההשלכות של שינוי תכנית המתאר הארצית תמ"א 35? התכנית צפויה לצופף משמעותית את הבנייה בערים, פי 3 בקירוב ולהביא במהלך 20 השנה הקרובות לבנייה של כ-1.5 מיליון דירות חדשות בכל רחבי הארץ, מתוכן כחצי מיליון בתל אביב, כ-75 אלף דירות חדשות מידי שנה // דעה

מגדילים 05.08.2020

מאת: ישראל אברמוב*

האם ישראל של 2040, בה יתגוררו כ-15-16 מיליון תושבים, לא תהפוך להונג קונג מספר 2, מדינה-מטרופולין מצופפת לעייפה, עתירת מגדלים המתנשאים לשחקים, ונעדרת מרחב ציבורי ראוי, דוגמת פארקים, שצ"פים ומוסדות ציבור כהלכתם ? 

תרחיש אפוקליפטי זה מתחיל מכך בימים אלה אנחנו מתבשרים על כוונת מנהל התכנון במשרד הפנים לערוך שינוי מרחיק לכת בתכנית המתאר הארצית תמ"א 35, ולצופף משמעותית את הבנייה בערים, פי 3 בקירוב, ולבנות במהלך 20 השנה הקרובות, כלומר עד לשנת 2040, כ-1.5 מיליון דירות חדשות בכל רחבי הארץ, מתוכן כחצי מיליון בתל אביב, כלומר כ-75 אלף דירות חדשות מידי שנה.

הרציונל שמאחורי תכנית זו הינו, לכאורה, נכון: 

ראשית, היצע הדיור הקטן ביחס לביקוש ותחזית הכפלת אוכלוסיית המדינה תוך כ-30 שנה, מחייבת אכן את מקבלי ההחלטות לייצר מודל שיגדיל באופן ניכר את כמות הדירות הנבנית מידי שנה ואכן 75 אלף התחלות הינה כמות מתבקשת.

שנית, עתודת המקרקעין הדלה שיש למדינת ישראל, ובמיוחד במרכז הארץ, מחייבת ניצול אופטימלי של זכויות בנייה ומזעור בזבוז שטח. נכון להיום רק 28 אחוזים מכלל השטח העירוני מוקצים למגורים, זאת בעוד שכ-30 אחוזים מיועדים לפארקים, 25 לחניות וכ-17 אחוזים למבני ציבור ותעסוקה, מה שמחייב שינוי בתמהיל.

שלישית, עצם פעולת הציפוף תקטין באופן ניכר את היוממות, זמן הנסיעה מהבית לעבודה, יחסוך למשקי הבית הפרטיים ולמדינת ישראל סכומי עתק וישדרג ללא היכר את מרכזי הערים השחוקים. אולם, וזה אולם גדול, לטעמי חשוב מאוד שתהליך חיוני זה ילווה בשני מרסנים ומאזנים, שבלעדיהם היא לא תצליח ואף תהפוך את ישראל למעין רפליקה של הונג קונג:

האחד, איכות החיים של הישראלים בשנת 2040. העובדה שנתח הפארקים, השצ"פים ומוסדות הציבור החיוניים ייטול נתח קטן בהרבה, מעוררת תהיה האם אין כאן מעבר מפורז מ"קיצוניות" אחת ל"קיצוניות, שנייה והאם לא כדאי ורצוי למתן ולאזן את השינויים בתמ"א 35, זאת על מנת שישראל, חלילה וחס, לא תהפוך תוך 20 שנה למדינה שבה יהיו "הרבה מיני הונג קונגים" וללא מרחב ציבורי נאות וללא שכונות פרבריות ירוקות ומרחבים שלתושבי הדור הבא ניתן יהיה להתרגע בהם?

שנית, אם כבר הולכים על תכנית כה מקיפה, למה לא לנצל את המשאב הקיים, האפשרות לקדם התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, הן באמצעות תמ"א 38/2 והן פינוי בינוי, וכך גם לשדרג מתחמים קיימים באופן מתון ומדורג, גם לשמור על היחס בין בנייה למגורים לבין פארקים ושטחי ציבור וגם לחסוך סכומי עתק למדינת ישראל שתזדקק להם על מנת להקים שכונות חדשות?

על כן אני בהחלט מסכים לתפיסת מנהל התכנון שיש ליצור שינוי מהותי בכמות הצפיפות בתמ"א 35, אולם לטעמי השינוי צריך להיות מתון ומדורג יותר, לא לבוא על חשבון שטחים ציבוריים קיימים וכן לפלח מתוך ה-1.5 מיליון הדירות החדשות שעתידות לקום ב-20 השנה הבאות, כמה מהן תהיינה במסגרת התחדשות עירונית? המלצתי, לכל הפחות 40 אחוזים, כלומר כ-600 אלף. לשם כך יהיה צורך לקדם כ-30 אלף דירות חדשות לשנה במסגרת התחדשות עירונית, שזה פי 4 לערך יותר ממה שיש כיום.

*כותב המאמר, ישראל אברמוב, הינו מנכ"ל קבוצת "אלד פסגות"

בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות