מעמסה ניכרת על ועדות התכנון, לא נערכו דיונים עקרוניים בתכניות הנקודתיות ואין נהלים בנוגע למאכערים – עיקרי דו"ח המבקר
הרוב המכריע של תכניות הבנייה שהוגשו למוסדות התכנון – כ-70 אחוזים – הן תוכנית נקודתיות (ששטחן של עד 5 דונמים), שמוסיפות להיצע יחידות הדיור רק 8.3 אחוזים מכלל תוספת יחידות הדיור בתכנית המפורטות שהוגשו. הדבר גורם למעמסה ניכרת על עבודת מוסדות התכנון ובכך לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות המקומיות והמחוזיות. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, בדוח על השלטון המקומי, שפורסם ביום ג' השבוע.
הדוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2023 הקדיש פרק שלם לנושא התכנון הנקודתי ברשויות המקומיות. בחודשים יוני-נובמבר 2022 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא תכנון נקודתי. הביקורת נעשתה בוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, בוועדות המחוזיות ובמינהל התכנון. חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות במדינה. בשש ועדות מקומיות: באר שבע, בת ים, גבעות אלונים (מרחב התכנון של העיר שפרעם), הוד השרון, נתניה וראשון לציון (מרחבי תכנון מקומיים שנבדקו) התקיימה בדיקת עומק.
מהביקורת עלה כי רוב התוכניות (15,276 תוכניות, כ-60.8 אחוז) שהתקבלו במוסדות התכנון בישראל משנת 2016 היו נקודתיות – ששטחן לא עלה על חמישה דונם וכ-98.7 אחוז מהן (15,075 תוכניות) היו מפורטות. למרות שמשקל תוכניות נקודתיות מפורטות בסמכות מקומית או מחוזית שהציעו תוספת יחידות דיור מהווה כ-69.5 אחוז מכלל התוכניות המפורטות בשני מדרגי הסמכות שמציעות תוספת כזו, תוספת יחידות הדיור שהן הציעו היא כ-8.3% בלבד מסך התוספת שהוצעה על ידי התוכניות המפורטות מסוג זה. "הדבר עלול לגרום למעמסה ניכרת על עבודת מוסדות התכנון ובכך לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות המקומיות והמחוזיות, וביכולתן לקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר בראייה מתכללת", נכתב בדוח.
המבקר מציין כי "הדבר אף מחדד את הצורך ליזום תוכניות כוללניות ומסמכי מדיניות ולעדכנם בהלימה למציאות התכנונית המתעדכנת. זאת כדי למנוע מקרים שבהם תכנון נקודתי יוצר תקדים תכנוני שהשפעתו לא נבחנה כראוי ומשכך הוא עלול לפגוע בתכנון עתידי באזור שבו הוא חל".
מעמסה ניכרת על הוועדות
מהדוח עולה עוד כי הסמכות לאשר כמחצית מהתוכניות הנקודתיות נתונה לוועדות המחוזיות וכמחציתן נתונות לסמכות הוועדות המקומיות. עוד עולה מהדוח כי בכלל הוועדות המקומיות, פרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות שמציעות שינוי משמעותי ארוך בכ-60 ימים מפרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של תוכניות שאינן מציעות שינוי משמעותי (כ-421 לעומת כ-361 ימים).
"שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על עבודת הוועדות בשני הדרגים – המקומי והמחוזי, דבר העלול לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות וביכולתן להעניק שירות איכותי לציבור ולקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר, ובעקיפין אף להגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצים או פניות מיותרות מצד בעלי עניין, משום שכל תוכנית מעין זו נדרשת לעבור את כל ההליך התכנוני", נכתב בדוח.
עוד עלה כי כ-49.3% מהתוכניות הנקודתיות מציעות שינוי משמעותי, ורובן (כ-76.3%) מטופלות בוועדות המחוזיות. בוועדות המקומיות המוסמכות שיעור התוכניות הנקודתיות המציעות שינוי משמעותי מתוך כלל התוכניות הנקודתיות שהתקבלו (כ-58.4%) גבוה ממשקלן בוועדות הלא-מוסמכות (כ-19.3%). "תוכניות נקודתיות המציעות שינוי משמעותי מביאות להתמשכות הליכי התכנון, בעיקר בוועדות המקומיות", נכתב.
לא נערכו דיונים עקרוניים בתכניות הנקודתיות
המבקר מציין עוד כי הוועדות המקומיות והמחוזיות שנבדקו לא ערכו דיונים עקרוניים בעניין היקפן, מצבן והשפעתן של תוכניות נקודתיות המקודמות במרחבי התכנון שלהן. "לוועדות המחוזית נדרשו בממוצע כ-552 ימים להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות, ואילו לוועדות המקומיות – כ-375 ימים", נכתב בדוח. המבקר מוסיף כי באף אחת מחמש הוועדות המחוזיות שנבדקו לא קיימים נוהלי עבודה לטיפול בתוכניות נקודתיות. הוועדות המחוזיות דרום, חיפה, ירושלים, מרכז וצפון דנות בהפקדת רוב התוכניות הנקודתיות שהוגשו להן במסגרת ועדות משנה, ואילו הוועדה המחוזית תל אביב דנה ברובן (כ-91%) במליאת הוועדה, ובה נדרשים פרקי הזמן הארוכים ביותר לאישור התוכניות הנקודתיות (כ-435.3 ימים בממוצע).
המבקר גם מתח ביקורת על מינהל התכנון וקבע כי "מינהל התכנון לא קבע נהלים להכנה, לקידום, לאישור ולפרסום של מסמכי מדיניות על ידי מוסדות התכנון השונים, לרבות הוועדות המקומיות. כמו כן, מינהל התכנון אינו מבצע בקרה על אופן קידומם, אישורם ופרסומם של מסמכי מדיניות בידי הוועדות המקומיות".
אין נהלים בנוגע למאכערים
וכאשר הליכי התכנון מורכבים ומתארכים, נכנסים לתמונה המאכערים למיניהם, והמבקר הקדיש גם להם תשומת לב. מהדוח עולה כי מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים (מאכערים) ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא.
המבקר ממליץ כי מינהל התכנון בשיתוף מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים יערוך בחינה של היקף התוכניות הנקודתיות המתקבלות במוסדות התכנון, ובפרט של התוכניות הנקודתיות המציעות שינוי משמעותי, ושל השפעותיהן על תפקוד מוסדות התכנון מבחינת העומס שהן מטילות על הוועדות. "בחינה זו תאפשר למינהל התכנון ליזום מהלכים לייעול הטיפול בתוכניות אלה במוסדות התכנון ותסייע לוועדות המחוזיות והמקומיות לקצר את הזמנים הנדרשים להליך התכנון של שאר התוכניות המוגשות להן, להתמקד בבחינתן ובטיובן וכן להקדיש יותר תשומות להובלה ולקידום של תוכניות ופרויקטים המציעים שינוי נרחב, אסטרטגי ומשמעותי באזורים שונים, הן ברמה המקומית והן בזו המחוזית", נכתב.
המבקר מוסיף כי: "השימוש בכלי התכנון הנקודתי נפוץ בישראל ולעיתים אף נדרש לאור מאפייניה של מערכת התכנון וכדי להבטיח גמישות תכנונית. יחד עם זאת, ראוי כי השימוש בכלי ייעשה במשורה בהתבסס על ראייה תכנונית רחבה וארוכת טווח. מומלץ כי התכנון הנקודתי יקודם תוך כדי בחינת השלכותיו, התקדימים התכנוניים העלולים להיווצר כתוצאה ממנו והשפעותיו המצטברות על אופי האזור ועל קיבולת התשתיות, הדרכים ושטחי הציבור במרחב התכנון".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
