"אם שכר מארגני התחדשות עירונית ייפגע, זה יגרום לנזק לבעלי הדירות ולתהליכי ההתחדשות"

"הפגיעה במעמד המארגנים בהתחדשות עירונית יפגע בבעלי הדירות, מכיוון שבעלי המקצוע הטובים והאיכותיים בתחום, יפרשו ויעברו לעבוד לצד היזמים". כך מזהירים בלשכת המארגנים, על רקע ניסיונות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ושל השמאי הממשלתי להגביל את שכר הטרחה של המארגנים. 

בשנה שעברה פרסמה הרשות להתחדשות עירונית המלצות להגבלת שכר המארגנים, כך שיעמוד לכל היותר על 30,000 שקל. לפני כחודש אימץ השמאי הממשלתי את ההמלצה, והורה להגביל את שכר המארגנים. בלשכת המארגנים, שהוקמה לפני כשנה במטרה להגן על מעמד העוסקים בתחום, זעמו על ההחלטה. "הצורך במארגנים בא מבעלי הדירות", מסבירה נרקיס רחמימוב, גזברית הלשכה. "הם נזקקו למישהו שינהל עבורם את כל תהליך ההתחדשות, שיעזור להם לבחור עורך דין, לבחור שמאי. לבעלי הדירות אין את הרקע וההשכלה, וזה נכון בעיקר במקומות עם אוכלוסייה מוחלשת, והם היו זקוקים לעשות למישהו שבאמת יעזור להם לעשות את התהליך בצורה הטובה ביותר, בצורה שקופה ומהירה".

תחום ארגון הדיירים אף זכה להסדרה חוקית, בעקבות אישור "חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)" בשנת 2017, המוכר גם בכינוי "חוק המארגנים". אלון וייזברג, יו"ר הלשכה, אומר כי השם "מארגן" ממעיט מערכו של בעל התפקיד: "לא מדובר רק במי שמארגן את תהליך ההתחדשות, שהוא מהותי וחשוב. הוא מלווה את בעלי הדירות מההתחלה ועד הסוף, עד לקבלת המפתח לדירה החדשה. אז הארגון הראשוני הוא נחמד חשוב מאוד, אבל צריך להבין גם שהמארגן הוא חוליה שהיא לא פחות חשובה מכל בעל מקצוע אחר שנמצא בתוך הפרויקט הזה, והוא האיש הכי צמוד לבעלי הדירות ביום יום".

מקרב שלל בעלי התפקידים המלווים את תהליך ההתחדשות, מוסיף מנכ"ל הלשכה, אבי ברוקס, המארגן הוא הראשון שנכנס לתמונה. "אנחנו נכנסים ראשונים. אנחנו לפני כל הגורמים, לפני עורך דין, לפני היזם, לפני המפקח, לפני בכלל שנכנס מישהו לתמונה. אנחנו מסייעים בהכנת המכרזים, אנחנו בודקים את המפרט הטכני. צריך להבין שעולם ההתחדשות העירונית השתנה מהקצה לקצה בשנים האחרונות. בעבר יזמים פנו ישירות לבעלי דירות, שלא הכירו את התחום ולא הייתה להם הבנה, והם אלה שקבעו מה יהיו התמורות. אבל עם הזמן בעלי הדירות הבינו שיש להם כוח, חיפשו אנשי מקצוע שילוו אותם מול היזמים".

רחמימוב: "ברגע שאין מארגן בתוך מתחם התחדשות, בעלי הדירות לא שולטים בפרויקט. מי ששולט בעצם זה היזם. ברגע שיש מארגן, הוא נותן לדיירם עדכונים שוטפים והולך איתם יד ביד לכל אורך התהליך".

היועץ המשפטי של הלשכה, עו״ד אוהד שפק, המייצג בעלי דירות בעשרות פרויקטים שונים הדגיש כי ״תפקידו של המארגן הוא קריטי בפרויקט התחדשות עירונית. קריטי לא רק עבור בעלי הדירות אלא גם עבור שאר בעלי המקצוע שעובדים עבור בעלי דירות. בהיעדרו של מארגן מיומן ומקצועי, תפקידיו נאלצים לעבור לשאר בעלי המקצוע המלווים את בעלי הדירות. לכך יש השפעה ישירה הן על בעלי הדירות והן על הפרויקט״.

מרגע שבו בעלי דירות מחליטים להתארגן ולקדם תהליך של התחדשות, ועד לסיומו של הפרויקט, חולפות כ-12 שנים בממוצע, שלכל אורכן מלווים המארגנים את הדיירים. "אבל עד שאנחנו מגיעים לסיומו של הפרויקט, אנחנו מתחילים למעלה מ-13 פרויקטים שלא יוצאים לפועל", אומר וייזברג. "אנחנו מרוויחים רק על הפרויקטים שמצליחים".

ההחלטה להגביל את שכר טרחת המארגנים, כך מבהירים בכירי הלשכה, פוגעת במעמדם של בעלי המקצוע בתחום, ועלולה לגרום לנטישה של עובדים מנוסים, דבר שיפגע בבעלי הדירות. כדי למנוע את הפגיעה במעמדם, הוקמה בשנה שעברה לשכת המארגנים. אך למרות זאת, מצאו עצמם המארגנים שוב מול פגיעה במעמדם, לאחר שהשמאי הממשלתי אימץ את המלצות הרשות להתחדשות להגביל את שכרם. ברוקס: "המהלך של הפחתת שכר הטרחה פוגע בבעלי הדירות, מכיוון שהאנשים הטובים, האיכותיים והמנוסים בתחום הארגון פשוט יפרשו. הם יעברו לצד היזמים, או ילכו לעבוד בשיטת הקומבינה שהייתה פעם, שאנחנו לא רוצים להגיע אליה. מה שקורה זה שבמקום לחבק את לשכת המארגנים ולהפוך את המקצוע הזה לטוב יותר, מקבלי ההחלטות פשוט דוחקים אותנו החוצה מהתחום".

ואיך זה יפגע בבעלי הדירות?
"אם המארגנים לא יעבדו עם בעלי הדירות, לוחות הזמנים לא יתקצרו. יהיה כאוס בשוק, ותחום ההתחדשות ייפגע, וזה ישפיע על מחירי הדירות. טובת הציבור נפגעת. על פי נתוני למ"ס, 30 אחוזים מהדירות החדשות הן מהתחדשות עירונית. זה המנוע היום של בניית דירות חדשות. אבל מה שעושים עם המדיניות הזאת, במקום לשפר אותה, פשוט פוגעים בה. ללא מארגנים, תהליכי ההתחדשות יתארכו, לא יהיו דירות חדשות, וזה יגרום לעליית מחירים". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן