banner
תמ"א 38 בת ים | אילוסטרציה: בת ים // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

דיירי תמ"א 38 שתבעו את היזם ועורכת הדין ישלמו להם 75,000 שקל פיצוי

בעלי דירות בבניין שעבר פרויקט תמ"א בבת ים לא היו מרוצים, לאחר שלטענתם קיבלו מרפסות קטנות בחצי מהגודל שהובטח להם. תביעתם נגד החברה היזמית ועורכת הדין שייצגה אותם בפרויקט – נדחתה והם יפצו את החברה היזמית ב-50,000 שקל ואת עורכת הדין שייצגה אותם בפרויקט ב-25,000 שקל

את התביעה הגישו ארבעה בעלי דירות בבניין משותף ברחוב השר שפירא בבת ים נגד החברה היזמית "רום-תמר בע"מ", שביצעה פרויקט תמ"א 38 בבניין וכנגד עורכת הדין שייצגה את בעלי הדירות במסגרת ההליך.

בין החברה ובין בעלי הדירות נחתם הסכם לביצוע הפרויקט בחודש נובמבר 2015 במסגרתו התחייבה החברה בין היתר לבנות לכל אחת מן הדירות מרפסת בשטח כ–12 מ"ר, ואף הוסכם כי ככל שהוועדה המקומית תתיר מרפסות בשטח הקטן מ–10 מ"ר וב"כ הצדדים יהיו בדעה כי יש מקום לערור על החלטה זו לשם הגדלת המרפסות כרצון הצדדים, תגיש החברה, על חשבונה, ערר לוועדת הערר. 

אלא שבסופו של יום, כפי שעולה מפסק הדין, לחלק מהדירות בבניין וביניהן דירות התובעים, לא נבנו מרפסות בשטח 12 מ"ר, אלא מרפסות ששטחן מצומצם בהרבה ועומד על כ-6.5 מ"ר בלבד. עוד טענו התובעים כי החברה היזמית ביצעה שינויים נוספים באופן שבו בוצעו עבודות הבנייה, לעומת התשריט המקורי שהוצג לבעלי הדירות עם חתימת הסכם התמ"א באופן שגרם להם לנזקים בדמות חסימה משמעותית של אור ואוויר הן בחזית הדירות והן בחלק האחורי באזור מרפסות השירות, וגרם לירידת ערך דירותיהם. הם הוסיפו כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפיהם במסגרת הסכם התמ"א באופן שגרם להם נזקים, וכי עורכת הדין התרשלה וכשלה בייצוגם.

מנגד החברה ועורכת הדין טענו כי מלכתחילה היו הסכם התמ"א והתחייבות החברה על פיו כפופים לכך שיתקבל אישור הוועדה המקומית לתוכנית, כי כל השינויים שנעשו נעשו עקב דרישות הרשויות, שבלעדיהן לא ניתן היה לקדם את הפרויקט, כי הדבר נעשה על דעת הדיירים באמצעות באת כוחם ונציגיהם הנבחרים וכי החברה ביצעה את כל המוטל עליה ומעבר לכך. 

עוד הוסיפו הנתבעות כי התנהלות התובעים כלפיהם מונעת מאכזבתם מכך שלא נבנו ממ"דים לכל הדירות (אף שהחברה מלכתחילה לא התחייבה לכך), אך הם ידעו על כל השינויים ואישרו אותם מראש, בהבינם כי ללא שינויים אלו לא ניתן יהיה לקדם את הפרויקט. 

הנתבעות הדגישו, כי העבודות בוצעו בדיוק בהתאם להיתר הבנייה שניתן לחברה ועל פי דרישת הרשויות, וכי לא זו בלבד שאין כל ממש בטענת התובעים כי נגרמה ירידת ערך כלשהי לדירותיהם, אלא ההיפך הוא הנכון, משעה שהעבודות שבוצעו ע"י החברה בבניין השביחו את נכסי התובעים והעלו את ערך דירותיהם במידה ניכרת.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, כרמית בן אליעזר, החליטה לדחות את התביעה. היא נימקה כי אמנם הארכת קו המרפסות והגדלתן ל-12 מ"ר הייתה אמורה להתבצע לאחר שהחברה תגיש בקשה להיתר בנייה בהתאם להוראות התשריט, אולם על פי הסכם התמ"א עליו חתמו בעלי הדירות הם מודעים לכך כי ביצוע הפרויקט מותנה בקבלת היתר בנייה באופן המאפשר את ביצועו. 

השופטת ציטטה עוד מההסכם בין בעלי הדירות ליזם: "מוסכם, כי במידה ואי קבלת היתר בניה במועדים המפורטים לעיל נובע מדרישות הוועדה המקומית להכניס שינויים בבקשה להיתר בנייה, באופן המאפשר שינוי הבקשה להיתר בנייה והקמתו של הפרויקט – בשינויים הנדרשים על ידי הועדה המקומית, תפעל החברה להכנסת התיקונים הנדרשים והרלוונטיים בבקשה להיתר הבניה, על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל בשינויים הנדרשים – ובלבד שלא יהיה בשינויים הנדרשים כדי לפגוע באופן מהותי בבקשה להיתר בניה ו/או במפרט ו/או בזכויות הצדדים עפ"י הסכם זה".

בפסק הדין הדגישה השופטת: "בנסיבות אלו, כאשר לכתחילה הובהר בהסכם התמ"א, כי התשריט שצורף לו אינו מחייב והוא כפוף לאישור הרשויות ודרישותיהן, וכאשר הוכח, כי הצורך בשינוי נבע מהדרישות שהציבו הרשויות, אני סבורה כי אין בסיס לטענה כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים במסגרת הסכם התמ"א או התרשלה כלפיהם".

גם את הטענות נגד עורכת הדין דחתה השופטת, וקבעה כי השינוי שלטענת בעלי הדירות הוביל לירידת ערך דירותיהן, אינו מהווה פגיעה מהותית בזכויותיהם והיה מחויב המציאות לאור דרישות הרשויות ולפיכך, ממילא, הייתה החברה רשאית לבצעו, בהתאם להוראות הסכם התמ"א.

היא הוסיפה כי גם אילו הייתה עורכת הדין פועלת ללא דופי, מזהה את השינוי בזמן אמת ומעדכנת את התובעים, סביר להניח כי התוצאה לא הייתה משתנה. לכן, גם אם הייתה מקבלת את טענת התובעים כי נגרם להם הנזק הנטען בכתב התביעה:  "הרי שאין מתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התרשלות זו של עורכת הדין  לבין הנזק שנגרם לכאורה לתובעים, ולפיכך דין תביעתם נגדה להידחות". 

עם דחיית התביעה פסקה השופטת כי בעלי הדירות התובעים יפצו את החברה היזמית בסכום של 50,000 ₪ ואת עורכת הדין שייצגה אותם בפרויקט בסכום של 25,000 ₪.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות