דניאל הדור הבא

דניאל מלכה רק בן 29 וכבר מכהן כסמנכ"ל בחברת "מעוז דניאל", שמנכ"ליה הם לא אחרים מאשר אבא ואמא, רחל ופיני מלכה. בראיון ל"מגדילים", הוא מספר בגאווה על הילדות בצל הבנייה והיזמות: "אבא היה לוקח אותנו לראות את הבניינים" ועל הפרויקט הראשון להתחדשות עירונית בארץ: "היינו הראשונים בארץ שנכסנו לתחום התחדשות עירונית ובניננו את הפרויקט הראשון ברמת גן, פרויקט פינוי בינוי שאוכלס לפני חמש שנים".

נכנסת בגיל צעיר לתחום ההתחדשות העירונית שהיתה עוד בחיתוליה, עם אילו קשיים התמודדת?
"נכנסתי לפרויקט לאחר שכבר התקבל ההיתר והתעסקתי בכל הביצוע שלו אבל אני יכול לספר שבאותם ימים כל התהליך היה מאוד לא ידוע לכל הגורמים. בעיריה עוד לא היו מנוסים בתחום ולא היתה מדיניות ברורה. היה מאוד קשה, היינו חלוצים ונאלצנו לשכנע כל גורם בנחיצותו של פינוי בינוי ויתרונותיו הרבים. הדבר היה נכון גם לגבי שלטונות המס והדיירים, לשכנע אותם שיש דבר כזה תמ"א38 ושהם יכולים להיות שקטים ובטוחים, לשבת מול הבנק ולהסביר את כל תהליך הערבויות, צרכי הדיירים והוצאות מימון. הבנקים לא הכירו פרויקטים מהסוג הזה. בסופו של יום בנינו 3 קומות בבניין לטובת חנייה וגג עליון שמהווה מנחת מסוקים".

"אני מרגיש שליחות"
דניאל הוא הבכור מבין שלושה אחים והוא עובד בחברה מאז מלאו לו 22. עוד איתו עובדים בעסק המשפחתי, אחיו איתמר מלכה, סמנכ"ל בחברה וכרמל האחות הקטנה, שאמונה על ניהול קשרי לקוחות. כשהוא נשאל מה הוביל אותו "לצלול" ישר לעסק המשפחתי, הוא מסביר: "השתחררתי מצה"ל בנח"ל מונצח, שירות צבאי שהסתיים במצבע 'עופרת יצוקה' ולא היה לי ספק מה אני רוצה לעשות אז נכנסתי ישר לעניינים. במקביל לעבודה, סיימתי תואר ראשון בכלכלה וניהול במכללה למינהל ולימודי שמאות מקרקעין. אני חיי את התחום עוד מאז שהייתי ילד. אבא היה לוקח אותנו לראות את הבניינים. זו לא עבודה מבחינתי, זה מה שאני מכיר ולזה אני מחובר. הבניין תמיד נמצא שם וזה דרייב ענק, בסוף אתה משאיר חותם. ההתחדשות העירונית למשל היא חותם משמעותי כי אתה מגיע למתחם שהוא במצב קשה מבחינת המבנים עצמם, שמרביתם לא ראויים למגורים, האוכלוסייה מוחלשת, ואנחנו נותנים להם הזדמנות לחיים חדשים. אני מרגיש שליחות".

זה נשמע ורוד אבל אף יזם לא בונה לשם השליחות
"אני לא פילנתרופ ולא בא להצטדק. אם זה לא כלכלי אני לא נכנס לפרויקט. להתפרנס זה לגיטימי ואם אפשר גם להתפרנס וגם לעשות טוב לאנשים זו התחושה הכי טובה שיש".

כיום דניאל מנהל כ-3000 יח"ד דיור בשלבים סטטוטוריים כאלו ואחרים של התחדשות עירונית. בביצוע נמצאות כ- 150 יח"ד ועד סוף השנה צפויות להבנות כ- 800 יח"ד. על הקשיים והחסמים איתם הוא מתמודד, הוא אומר:

"הקושי הוא עם הבירוקרטיה, חוסר ודאות, ההתמודדות מול כל כך הרבה גורמים. בכל רשות מקומית יש בנוסף לכך גם קונפליקטים פנימיים, הדברים מורכבים ואם אני באופן אישי לא הולך לעיריה ומעביר את הנייר מחדר לחדר אז לפעמים הנייר ישכב שם ולא יקרה כלום. אני יושב שם כדי להזיז דברים. גם אי אפשר לשלוח עובד, אתה חייב לבוא בעצמך. לא בכל מקום זה ככה, עיריות רמת גן ובת ים למשל הן דוגמא טובה להתנהלות רשות".

איך מנהלים את כל זה?
"כל החיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי גם בצבא, הייתי בעמדות ניהול. זה משהו שאני יכול להעיד על עצמי שקיים. נולדתי עם יכולות ניהול, אני יודע לנהל אנשים ולשלוט בכל הנושאים ולתת תחושה טובה של שותפות ועשייה הדדית. העובדים שלנו מאוד מסורים, הם עובדים הרבה מאוד שנים בחברה ויש חלוקה מאוד ברורה. אחי ואני אחראים לכל הנושאים מרגע החתמת הדיירים ועד למסירת הדירות. בנוסף, אני מטפל בפרויקטים בשלבי הביצוע, כולל שלבי תכנון, מינוי יועצים, הוצאת היתרי בנייה, תקציבים, ניהול בקרה ואיכות, ועוד".

קורה שיש מחלוקות בתוך המשפחה?
"לא. אנחנו עושים הפרדה מוחלטת. אין סיכוי שניקח איתנו משהו בלב לתוך בית. הכי חשוב זה המשפחה. ההורים שלי נתנו לי פלטפורמה מדהימה לצמוח אליה ואני מלא כבוד והערכה אליהם. הם מנטורים מבחינתי. כשיש לי דילמות במהלך העבודה אז אין חכם כבעל ניסיון ותמיד יש להם עצות שפוגעות בול".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: