בדרך ל-215,700 תושבים: אושר מסמך המדיניות של רחובות לעשור הקרוב
תוספת של 17,000 יח"ד וכ-500,000 מ"ר נדל"ן מניב, מגדלים בני 17-25 קומות, העצמת זכויות, עירוב שימושים ופיתוח מואץ בקרבת תחנות המטרו – כך נערכת עיריית רחובות להתמודד עם הגידול באוכלוסייה
תוספת של 17,000 יח"ד וכ-500,000 מ"ר נדל"ן מניב, מגדלים בני 17-25 קומות, העצמת זכויות, עירוב שימושים ופיתוח מואץ בקרבת תחנות המטרו – כך נערכת עיריית רחובות להתמודד עם הגידול באוכלוסייה
העיר רחובות צפויה לגדול ב-60,000 נפש ולהגיע ל-215,700 תושבים בתוך עשר שנים, עם צפיפות של 25,000 תושבים לקמ"ר. מספר יחידות הדיור צפוי לעמוד על 67,500 – תוספת של כ-17,000 יח"ד בהשוואה למצב כיום.
מסמך מדיניות עירוני, שגיבשה העירייה ואושר השבוע בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מציע מתווים כיצד להתמודד עם הגידול באוכלוסייה וביחידות הדיור, במטרה לגבש מדיניות עירונית לעשור הקרוב. בין השאר, מציע המסמך, שאותו ערך האדריכל יוסי פרחי, לבנות מגדלים של 21 קומות לאורך ציר הרצל, הרחוב הראשי של העיר, לקדם תכנון בסמוך לתחנות המטרו הצפויות להיבנות, ולקדם תכנון להעצמת זכויות וערוב שימושים באזור התעשייה שבצפון העיר.
העיר רחובות מונה כיום 161,000 תושבים ב-50,330 יח"ד. על פי המסמך, האוכלוסייה צפויה לגדול במהלך העשור ל-215,700. מצב זה יציב את רחובות בצפיפות ברוטו מינימלית של 25,000 תושבים לקמ"ר. מדובר בצפיפות המאפיינת מדינות עולם שלישי – כמו דאקה, בירת בנגלדש, אחת הערים הצפופות בעולם, עם כ-23,000 תושבים לנפש. הנתון הזה מחייב את העירייה לגבש אסטרטגיות כדי להתמודד עם המציאות העתידית.
האסטרטגיה המרכזית שמציע המסמך היא בנייה לגובה. מסמך המדיניות מסמן מרקמי מגורים שונים למגוון אוכלוסיות, בהתאם לאופי השכונה. בשכונת צמודות קרקע, הבנייה תישאר נמוכה עד 3 קומות. באזורי התחדשות עירונית, בעיקר בבלוקים של הרקמה הוותיקה – בנייה מרקמית של עד 9 קומות. עם זאת, במתחמי התחדשות עירונית מעל דונם וחצי, תתאפשר בנייה של עד ל-17 קומות. בשכונות החדשות – בנייה גבוהה של עד 17 קומות.
באזורי התעסוקה ובדרום העיר, סמוך לבית החולים קפלן שם צפויה להיבנות תחנת מטרו, וכן לאורך צירים מרכזיים דוגמת דרך בגין ודרך הים, ממליץ המסמך על בנייה עד ל-25 קומות. בלב העיר, לאורך ציר הרצל – בנייה גבוהה עד 21 קומות.
הגידול הצפוי באוכלוסייה מחייב את חיזוק הכלכלה המקומית. לצורך הכנת המסמך, נבנה מודל חוסן כלכלי הבוחן את כמות שטחי התעסוקה אותם העיר צריכה בהתאם לגודל האוכלוסייה. המודל הראה כי יש צורך במימוש של 12 מ"ר נדל"ן מניב לנפש על מנת להגיע לחוסן כלכלי. כיום קיימים בעיר כ-10 מ"ר נפש נדל"ן מניב לתושב. לכן, על מנת לאזן את גודל האוכלוסייה הקיים, יש צורך בתוספת של כ-300 אלף מ"ר נדל"ן מניב, לפני הגדלת אוכלוסיית העיר. המסמך מציג את גידול האוכלוסייה בשני שלבים – בראשון, האוכלוסייה גדלה ל-185,000 תושבים ובשנייה ל-215,700. בכל שלב שכזה, נדרשת תוספת של כ-500,000 מ"ר נדל"ן מניב.
מסמך המדיניות מציע את הכלים הבאים לתוספת שטחי תעסוקה בעיר. כך, למשל, התכנית ממליצה על יצירת מע"ר לאורך ציר הרצל, במטרה לחזק ולעבות את הרחוב כמרכז עירוני ראשי הכולל תחנות מטרו. אסטרטגיה נוספת היא פיתוח מוקדי מגורים, ציבור, תעסוקה ומסחר בסמוך לתחנות המטרו וכן פיתוח מוקדי תעסוקה בצפון העיר ולאורך ציר הרכבת.
עוד מציעה התכנית לקדם תב"ע (תוכנית בניין עיר) להעצמת זכויות ועירוב שימושים באזור התעשייה תמ"ר א' בצפון העיר (פארק המדע). התכנית מציינת כי אזור התעסוקה היום משמש ברובו לחניוני כלי רכב עיליים, המרחב הציבורי בו איננו ידידותי להולכי רגל ורוכבי אופנים ואחוזי הבניה בו נמוכים יחסית לאזור שאותו משרתת תחנת רכבת ותחנת מטרו עתידית. לכן, מציע מסמך המדיניות לקדם תב"ע או מסמך מדיניות אשר יבחנו מחדש את המרחבים הציבוריים, השימוש בחניונים והמרתם לשימושים אחרים, הוספת אחוזי בניה וקביעת עירוב שימושים ושיפור הנגישות לתחבורה ציבורית.
התכנית ממליצה גם על שינוי יעוד בשטח החקלאי מערבית לדרך 411 ליעוד למבני ציבור ותעשי, וזאת בשל הצורך לחלץ שטחים תפעוליים ושטחי תעשיה מהמרקם העירוני. התכנית מציעה לקדם תכנית מפורטת בשטח של 280 דונם אשר תענה על הצורך בשני ייעודי קרקע עיקריים: תעשיה לא מזהמת – העברת תעשיות כדוגמת מוסכים, בתי חרושת וכיוצ"ב, וכן שטח לבניני ציבור לתשתיות עירונית בלבד, כגון תחנת מעבר לפסולת, מחסני עירייה וכו'.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן