גיליה ברגר קוליץ // צילום דורון סהר

הסמנכ"לית שמשנה את פניה של ההתחדשות העירונית בתל אביב

היא מאמינה שהתחדשות עירונית מתחילה ביצירת קהילות, דוחפת עשרות תוכניות פינוי בינוי ותמ"א 38 קדימה, מכתיבה קצב חדש של אקטיביזם ודוגלת בהשפעה על עיצוב המדיניות. שיחה צפופה עם גיליה ברגר קוליץ, סמנכ"לית התחדשות עירונית ב"עזרה ובצרון" של עיריית תל אביב-יפו

כרמלה קופר 05.01.2020

תמונה: גיליה ברגר קוליץ // צילום דורון סהר

אדריכלית גיליה ברגר קוליץ, נכנסה בעיצומם של שינויים בעולם ההתחדשות העירונית לאחד התפקידים המאתגרים בתחום, אחרי שמונתה לפני כחצי שנה לסמנכ"לית התחדשות עירונית בחברת הבת של עיריית תל אביב "עזרה ובצרון", כשהיא מביאה איתה ערמות של ניסיון ואהבה לעשייה הציבורית. 

על הכניסה למסדרונות עיריית תל אביב: "מצאתי משמעות"
את תחילת דרכה עשתה ברגר קוליץ במגזר הפרטי, בו פעלה במשך כעשור, לפני שנכנסה למסדרונות עיריית תל אביב, שם היא כיהנה כאחראית על תוכניות עיצובית עירונית ביחידת אדריכל העיר ובהמשך ניהלה את מחלקת תכנון ציבור במינהל בינוי ותשתית. את התשוקה "לעבוד אצל התושבים", היא מסבירה ברצון לעשות שינוי של ממש. "מצאתי שהבית שלי הוא במגזר הציבורי, הגעתי לשם כי הרגשתי שבמגזר הפרטי יש פחות משמעות", אומרת ברגר קוליץ, "היו לי פרויקטים גדולים אבל בסוף היום הייתי שואלת את עצמי מה ההשפעה שהיתה לי, במשמעות הרחבה יותר של עולם התכנון". את התשובה היא קיבלה בעיריית תל אביב: "מצאתי את עצמי מאוד מסופקת מהעבודה בעירייה, מהיכולת להשפיע על עיצוב מדיניות תכנונית ולא רק על פרויקט ספציפי".

הבית להתחדשות עירונית // צילום: דורון סהר // באדיבות עזרה וביצרון
הבית להתחדשות עירונית // צילום: דורון סהר // באדיבות עזרה וביצרון

"עיר שלא תדע להתחדש תמצא את עצמה מאחור"
ואכן, הסמנכ"לית הטרייה לא מבזבזת אף רגע ביכולת להשפיע על עיצוב המדיניות להתחדשות עירונית, היא נמרצת, יודעת בדיוק לאן היא רוצה להוביל את העשייה, וכבר סגרה תוכניות עבודה, שמימושן יביאו לשינוי משמעותי בהתחדשות העירונית בעיר הכי נחשקת בארץ. "התחדשות עירונית היא עורק החיים של העיר. עיר שלא תדע להתחדש תמצא את עצמה מאחור ותל אביב לא יכולה להרשות את זה לעצמה", היא שוטחת את החזון שלה, "אם יש שינוי שאני מייחלת לו, זוהי ההבנה הבסיסית שתהליך של התחדשות עירונית הוא תהליך חברתי, שלא מדובר בתהליך הנדסי. הוא יכול לבנות קהילה או לפרק קהילה, ואנחנו משקיעים המון ביצירת קהילות, ורוצים לשמור עליהן בתוך התהליך. איפה שאין חוסן חברתי- התהליכים האלו לא יקרו. החזון הוא להעביר את הפוקוס לבסיס, לראות איך עובדים עם קהילה ונותנים לה כלים לעבור את התהליך. צריך להבין שלאשר תב"עות ולראות שאחר כך הפרויקטים לא קורים, זו לא המטרה" 

האם תהליך חברתי עלול לעכב פרויקטים ולייצר חסמים נוספים, כגון דרישה לתסקירים חברתיים כפי שקבעה מדיניות העירייה?
"עזרה ובצרון עושה את התסקירים החברתיים בעצמה, אותנו זה לא מעכב וזה לא אמור לעכב. מהרגע שאנחנו מתחילים לקדם פרויקט- ההתקשרות היא מולנו, ואנחנו מפעילים יועץ חברתי. בשורה התחתונה, אנחנו מגיבים יותר נכון לתושבים ולצרכים שלהם, ובמבחן התוצאה לכל 10 התוכניות שאנו מקדמים יש תסקיר חברתי". 

באילו נקודות אתם מתממשקים עם העירייה והדיירים?
"אנחנו פועלים לפי חוק המארגנים, ומטפלים בפניות שמגיעות דרך התושבים. כשאנחנו משיגים 50 אחוז הסכמות מהדיירים והסכמה של המינהל ההנדסה אז העיריה מתקצבת את קידום התב"ע, בהשקעה של כ- 1.5-2.5 מיליון שקל, על בסיס הסכמות התושבים. זה מסלול ייחודי של עיריית תל אביב שאני מאוד מאמינה בו, זה מאפשר לתושבים לקבל ודאות וביטחון בתהליך. גם היזמים זוכים לוודאות, כאשר על בסיס זכויות המכרז היזם כבר יודע מה הוא קיבל, ונותן הצעות לדיירים. על פי שיטה זו, היזמים מחזירים לנו את ההוצאות על קידום התוכנית והארגון, בעוד השירות שלנו ניתן לדיירים ללא תשלום, כאשר העיריה מממנת בשלב הבינים את ההוצאות". 

תמ"א 38 כאן בשביל להישאר

ברגר קוליץ מנהלת כיום את כל מחלקות ההתחדשות העירונית בחברת הבת "עזרה ובצרון", ובין היתר, מנצחת על קידום תוכניות פינוי בינוי בדרום ומזרח העיר, בעלות פוטנציאל של כ- 4,000 יח"ד. בכל הנוגע לתמ"א 38, היא אמונה על תהליכי ארגון הבניינים, לרבות ביצוע בדיקת התכנות ומתן הצעות לדיירים מתוך מאגר קבלנים שבידי החברה, על מנת שייבחרו את הקבלן או המבצע. "גם בתמ"א כל בניין יכול לפנות אלינו במקום לקבל הצעות ישירות מיזמים. אם הוא רוצה לבצע פרויקט במסלול בטוח, אז הוא צריך לתת לנו לבצע עבורו בדיקה ללא תשלום, ולהבטיח לעצמו שקיפות בתהליך", היא מציינת.

 נכון להיום מקדמת עזרה ובצרון כ-30 פרויקטים, בשלבים שונים, שכבר עברו לביצוע קבלני, מרביתם במסגרת תמ"א 38/1 אבל גם במסלול 38/2.

על שאלת עתידה של התמ"א לאור החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לגנוז אותה בעוד כשלוש שנים, אומרת ברגר קוליץ: "אני חושבת שהתמ"א תעבור התאמה מבחינת היטל השבחה, מגבלות בכל הנוגע לאזורים שיחברו בניינים ושהכיוון שילכו בו יהיה בעל אופי מתחמי אבל כולנו ממתינים לראות מה תהיה המדיניות, ונערך בהתאם. צריך לציין שכשמסתכלים במסמכי העירייה, יש אזורים שבהם העירייה מעדיפה מסלול תמ"א, שכן הוא מאפשר להתקדם יחסית מהר, להבדיל מהריסת מתחמים שלמים ובנייתם מחדש, שהיא לא בהכרח האופציה הטובה ביותר. אני מאמינה שאפשר לשלב, כאשר בין יתרונות התמ"א ניתן למנות את היכולת שלה לשמור על נפחי בנייה צנועים יחסית. כך למשל, בהרבה מקומות הפתרון התכנוני הראוי הוא לשלב חיזוק ועיבוי ופינוי בינוי. יש לנו שתי תב"עות שמתבססות על העיקרון הזה ובכלל- ככל שסל הכלים הוא רחב ויצירתי יותר אז יהיו לנו יותר פתרונות ראויים יותר למרחב".

מרכזי סיוע להתחדשות עירונית עבור תושבי העיר // צילום: דורון סער באדיבות עזרה וביצרון
מרכזי סיוע להתחדשות עירונית עבור תושבי העיר // צילום: דורון סהר באדיבות עזרה וביצרון

מכתיבה גישה חדשה: "עוברים לאקטיביזם"
יחד עם זאת, ברגר קוליץ מדגישה שלא רק פינוי בינוי ותמ"א 38 הן תוכניות התחדשות עירונית מבחינתה. בימים אלו היא מקדמת גם תוכניות לשיפוצי חזיתיות בבניינים, שידרוג המרחב הציבורי, שיפוצי תשתיות, שיקום מרכזים מסחריים, ועוד, המהוות חלק מתחומי העיסוק הרבים של "עזרה ובצרון".  בתוך כך, מובילה החברה את "הבית להתחדשות עירונית", הכולל שלושה בתים שנפתחו בשכונות הוותיקות ונותנים מענה לאזורים נרחבים בעיר, ונותנים שירות לתושבים "בתוך הבית" אלא שברגר קוליץ רוצה יותר. היא חותרת להגיע אל התושבים ולא לחכות שהם יגיעו אליה. "לשנה הזו הכנו תוכנית עבודה מסודרת, ואנחנו עוברים מגישה פסיבית לאקטיבית, לא מחכים, ממפים את כל היוזמות בשטח דרך אנשי קהילה, שירותים חברתיים ומינהל הנדסה בעירייה, והולכים לפנות לאזוטריים ובניינים, ולהציע להם את השירותים שלנו", היא מספרת, "שכולל ייעוצים תכנוניים, סיוע משפטי במידת הצורך, הכשרות וקורסים, כי ככל שהם יהיו יותר בקיעים במידע, כך הם יתמודדו טוב יותר עם התהליך ויידעו לרתום את השכנים שלהם". 

כיצד תרחיבי את הפעילות?
"אנחנו נכנסים לזה בכל המרץ, יש צוות שלם של כל הגורמים המעורבים לכל אזור וזה הולך להיות הרבה יותר אינטנסיבי – אני רואה בזה תפקיד משמעותי של החברה. נכון שנורא מפתה להתקדם עם פרויקטים ותכנון אבל אני באמת חושבת שהסברה ושירות לתושב, ללווות ולעטוף את התושב בתהליך- זה משהו שאנחנו חייבים לעשות. הרי כשאנחנו מגדירים שכונה כמתחם להתחדשות עירונית זה כמו לזרוק תושבים לג'ונגל. מישהו צריך להסביר להם את הזכויות שלהם ומה הולך לקרות". 

ומה לגבי ודאות ליזמים?
"תהליך כזה מסייע גם לשוק הפרטי, היזמים נפגשים עם תושבים אחרי שהפגנו להם את החששות. השוק הפרטי הוא שותף שלנו אבל אנחנו מחוייבים קודם כל לתושבים". 

עיריית תל אביב תומכת בפעילות?
"אנחנו פועלים לפי המדיניות והעקרונות התכנונים של העיריה ויש שיתוף פעולה מדהים עם העירייה והכי חשוב- יש לי צוות מדהים של 30 איש ובראש את המנכ"ל, אלי גינזברג, שהוא מנהל שכל אחד היה רוצה, הוא נותן המון גב, סומך, עוזר ולא מפחד משום דבר, פתוח לרעיונות. זה מדהים לעבוד ככה. בנוסף, זכינו במחזיק תיק התחדשות עירונית, רועי אלקבץ, שבא לעבוד, הוא מעורב, זמין, העשייה חשובה לו, ואני מרגישה שהוא שותף אמיתי לדרך".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות