ירושלים: עודכנה מדיניות התכנון לשכונת הבוכרים ההיסטורית בבירה
המדיניות המעודכנת תכלול בניה עד 6 קומות בצירים ראשיים, בניית 5 קומות ביתר השכונה וקביעת מספר בניינים לשימור מחמיר, ללא תוספת
המדיניות המעודכנת תכלול בניה עד 6 קומות בצירים ראשיים, בניית 5 קומות ביתר השכונה וקביעת מספר בניינים לשימור מחמיר, ללא תוספת
אילוסטרציה: ירושלים // depositphotos
הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, אישרה את עדכון מדיניות התכנון לשכונת הבוכרים בבירה. המדיניות המוצעת כוללת בניה של עד 6 קומות בצירים הראשים ו-5 קומות ביתר השכונה וקביעה של מספר בניינים לשימור מחמיר ללא תוספות. במסגרת כל תכנית שתוגש לוועדות התכנון תערך בחינה של ערכי השימור שיש לשמור עליהם במסגרת התכנון. הוועדה אישרה את המדיניות המוצעת והמלצותיה יובאו בפני הוועדה המחוזית לצורך קבלת החלטה סופית ואימוץ מסמך המדיניות.
שכונת הבוכרים הינה חלק מאזור מע"ר צפון אשר משתרע בין הרחובות בר אילן (מצפון), שמואל הנביא (ממזרח), יפו (דרום), ושרי ישראל (מערב). אזור זה כולל בתחומו את השכונות ההיסטוריות מקור ברוך, זיכרון משה, בית ישראל, כרם אברהם ומאה שערים. ביניהן שכונת הבוכרים, המתאפיינת כרקמת בינוי בעלת ערכים יוצאי דופן וחד פעמיים.
עוד מתאפיינת שכונת הבוכרים, בשימושי קרקע מעורבים הכוללים מגורים, מוסדות חינוך ודת ומסחר, כאשר מדיניות התכנון עמדה במשך שנים על שימור השכונה במרקם נמוך של 3-4 קומות. בעיריית ירושלים מסבירים כי: "במשך השנים, התרחש תהליך של ציפוף מוגבר באזור, ובמסגרתו אושרו היתרים והקלות נקודתיים, ומרקם בינוי השכונה אינו נמוך כפי שמציעה המדיניות. על מנת לתת מענה תכנוני ראוי ומספק, המושתת על עקרונות אחידים לתכנון הנקודתי, גיבש אגף התכנון בעירייה ולשכת התכנון המחוזית מסמך מדיניות משותף לשכונת הבוכרים".
עוד ציינו בעירייה כי במהלך גיבוש המדיניות נערכו בשכונה מספר סיורים, במסגרתם נבחנו כלל הסוגיות הקשורות לנפחי הבינוי בשכונה. "המסקנה שעלתה היא שבפועל במקום בינוי של 3 קומות וגג רעפים, מרבית המבנים עם תוספות מאוחרות מגיעים לגובה של 4, 5 ואף 6 קומות", אומרים בעירייה, "המדיניות המוצעת מבוססת על הניסיון הרב ועל עקרונות התכנון שגובשו במהלך השנים על ידי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית במסגרת קידום תכניות נקודתיות באזורים הסמוכים לשכונת הבוכרים. מטרתו של מסמך המדיניות היא לייצר מסגרת תכנונית לאפיון נפח וגובה הבינוי בשכונה ההיסטורית, וזאת בהתייחס לקריטריונים שעניינם אופי החלקות, רוחב הדרך, מיקום המגרש ביחס לצירים הראשיים באזור, והמצב התכנוני המאושר בסביבה".
השכונה הוקמה בשנת 1890 כשכונת יוקרה של משפחות עשירות שעלו מבוכרה עם כל רכושם. יופיים וגודלם של הבניינים בשכונת הפאר היהודית בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 בלטו במיוחד על רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותם ימים.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן