בית המשפט קיבל תביעה ייצוגית נגד הוועדה המקומית, ערעור לעליון נדחה. העירייה: "פעלנו כראוי"
הוועדה המקומית חולון חילטה שלא כדין דמי פיקדון שהוגשו עבור קבלת היתר בנייה, ולא השיבה אותם במקרים בהם מגיש הבקשה חזר בו בטרם ניתנה החלטה. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעה ייצוגית שהגישה עמותת "הצלחה" נגד העירייה. השבוע חזרה בה העירייה חערעור שהגישה לבית המשפט העליון נגד פסק הדין, בעקבות המלצת השופטים. בכך הפכה קביעת בית המשפט המחוזי לסופית.
פסק הדין ניתן בעקבות הליך משפטי מורכב, שהחל לאחר שהוועדה המקומית סירבה להשיב את הפיקדון שהגישו בני זוג במסגרת בקשה לקבלת היתר לצורך ביצוע עבודת תמ"א 38. לאחר שבני הזוג חזרו בהם, הם ביקשו לקבל לידיהם חזרה את הפיקדון, אך היועץ המשפטי של העירייה סירב ואמר כי על פי החוק, אין מקום להשבת הפיקדון. בן הזוג הגיש תביעה נגד הוועדה המקומית. בהחלטה קודמת שבו אישרה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רחל ברקאי, להפוך את התביעה לייצוגית, היא קבעה כי "הנתבעת (הוועדה המקומית) אינה רשאית שלא להשיב הפיקדון מקום בו נזנחה הבקשה בטרם התקבלה בה החלטת הנתבעת ובפועל לא ניתן היתר".
את התביעה הייצוגית הגישה עמותת הצלחה, לאחר שהשופטת קבעה כי תביעתם הספציפית של בני הזוג התיישנה. העמותה טענה בתביעה כי "הפיקדון המשולם עם הגשת בקשה לקבלת היתר בנייה מהווה ערובה לתשלום מלוא אגרת הבנייה ככל שיתקבל בסופו של דבר היתר, ולא תשלום עבור בדיקת בקשת ההיתר. משכך, מקום בו נזנחה בקשה לקבלת היתר בנייה, מכל סיבה שהיא, בטרם ניתנה החלטת הנתבעת, לנתבעת אין סמכות שלא להשיב את הפיקדון משלא ניתן היתר בנייה ובהעדר סמכות מפורשת לכך".
עם זאת, תקנות ההיתר אינן מתייחסות כלל לשאלת החזר הפיקדון במקרה שבו מבקש ההיתר חוזר בו או זונח את הבקשה, מכל סיבה שהיא, בטרם ניתנה החלטת הוועדה המקומית. העירייה טענה כי הפיקדון ניתן עבור בדיקת מסמכי הבקשה להיתר. השופטת דחתה עמדה זו, וקבעה כי "לשון התקנות מלמדת באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הפיקדון הינו חלק מהאגרה המשולמת בעד קבלת ההיתר, ואינו בבחינת אגרה עבור בדיקת מסמכים, כפי שטענה הנתבעת".
השופטת הוסיפה כי "משקבעתי כי מהות הפיקדון היא מקדמה על חשבון תשלום האגרה, הרי שאי השבת הפיקדון או חילוט הפיקדון משמעו פגיעה בזכות הקניין של מבקש בקשת ההיתר, ולשם כך נדרשת הסמכה מפורשת". עוד כתבה השופטת כי "אילו נכון היה לקבל את עמדת הנתבעת, ולפיה הפיקדון משולם עבור בדיקת הבקשה, אזי, לכאורה יש להגיע לתוצאה ולפיה, בנסיבות בהן הוועדה מסרבת לתת את ההיתר, לא זכאי המבקש להחזר הפיקדון. מסקנה זו סותרת את לשון תקנות ההיתר, ולפיה זכאי מגיש הבקשה להחזר הפיקדון". בפסק הדין השופטת הורתה לוועדה המקומית לחדול ממדיניותה זו.
השופטת קבעה ביום פסק הדין כי "פרשנות הוראות תקנות ההיתר לענייננו אינה מתירה לנתבעת (העירייה) שלא להשיב את כספי הפיקדון ששולמו עם הגשת בקשה להיתר בנייה, אשר בהמשך נזנחה בטרם התקבלה החלטת הנתבעת".
בפסק הדין נקבע כי מי ששילם פיקדון שלא הושב זכאי להשבת הפיקדונות ששילמו, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
הוועדה המקומית ערערה על פסק הדין בבית המשפט העליון. השבוע (ב'), בעקבות דברי השופטים, היא הודיעה באמצעות באי כוחה כי היא חוזרת בה מהערעור. בכך, למעשה, נדחה הערעור.
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "לאור עמדת בית המשפט העליון הערעור נמשך ואולם חשוב לציין, כי הוועדה המקומית פעלה בעניין זה בהתאם להנחיות מינהל התכנון והיועץ המשפטי לממשלה. בכל מקרה, מדובר בהחלטה זניחה ביותר לגבי חולון שכן מדובר בכ- 20,000 ש"ח בלבד. יודגש, כי הגבייה הופסקה בעירייה כבר לאחר ההחלטה במחוזי לפני כשנתיים".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
