האם המטרו יבזר או ימרכז את גוש דן?

לאחרונה התבשרנו על אישורו בממשלה של הקטע הצפוני של קו 1M של תכנית המטרו בגוש דן. מדובר בקטע בן 28 קילומטרים שיקשר את רעננה, הרצליה, כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון עם העיר הגדולה תל אביב. אכן דומה שהמטרו הופכת מחזון למציאות ועל פי התרחיש הסביר תושלם לקראת שנת 2045, כאשר במדינת ישראל יתגוררו על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-15.2 מיליון תושבים, מתוכם יותר ממחצית, כשמונה מיליון, בגוש דן המורחב.

ומאחר שהמטרו מהווה תכנית ענק שעלותה למשק הישראלי תגיע בסופו של דבר לכ-200 מיליארדי שקלים בקירוב, תשתרע על פני כ-150 קילומטרים, 109 תחנות ושלושה קווים, ותגיע לכ-30 ערים ורשויות מקומיות בגוש דן המורחב, חשוב יהיה לנתח מה תהיה השפעתה על גוש דן העתידי, האם תמרכז אותו עוד יותר ב"מדינת תל אביב" או שמא להיפך, תבזר יותר ויותר את התושבים לעבר ערי הלווין ומעבר להן?

ובכן, נכון להיום מתגוררים במרחב שבין נתניה בצפון לאשדוד בדרום כ-4.5 מיליון ישראלים, בשטח בן כ-1500 קמ"ר, כשטחה של לונדון רבתי. ההשוואה לבירת בריטניה עשויה להיות מעניינת, זאת משום שהרכבת התחתית, להלן מטרו, שהוקמה בה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, סיפחה בפועל ערים ועיירות קטנות רבות שהיו בעבר הרחוק הרחק מחוץ לתחומי ה"סיטי" הלונדוני, וכעת הינן חלק בלתי נפרד ממנה.

ובמילים אחרות: האפשרות שתהיה לתושב רעננה בצפון או רחובות בדרום או ראש העין במזרח להגיע תוך 20-25 דקות בלבד למרכז תל אביב, לא רק שלא תגרום לו לנטוש את עיר הלווין בה הוא מתגורר, אלא להיפך, לחזק לכאורה את הממשק שלו עימה, שהרי עד להקמת המטרו, הבעיה העיקרית של תושבי ערי הלווין של תל אביב, הייתה זמן הנסיעה הממושך הלוך וחזור למקום העבודה.

אולם, וזה אולם גדול, קיים כאן פרדוקס: כבר היום מספר תושבי העיר תל אביב מהווה מיעוט מתוך תושבי גוש דן המורחב, פחות מחצי מיליון, כלומר כ-15 אחוזים בלבד מכלל התושבים והעיר פשוט נחנקת בגלל הפקקים בכניסות וביציאות ממנה והעובדה שחלק נכבד מכ-2 מיליון הנוסעים הצפויים מידי יום במטרו יגיעו אליה, גם אם מדובר בזמן נסיעה קצר הרבה יותר, ספק אם תוכל להכיל אותם.

קל וחומר כשעל פי כל התוכניות המתאר, צפויות כל ערי הלווין לגדול באופן דרמטי, ראשון לציון כבר היום נושקת ל-300 אלף תושבים וכנ"ל גם פתח תקוה וגם ערים קטנות יחסית דוגמת ראש העין ורמת השרון, צפויות לצמוח פי כמה.

על כן, אין שום סיבה שבעולם שדוגמת ה"סיטי" העסקית של תל אביב, יפותחו באופן יזום עוד מרכזי תעסוקה, משרדים, מסחר ובילוי גם בממשקים הצפוניים, המזרחים והדרומים של תל אביב, זאת על מנת שיוצר ביזור של התושבים שיהלום את הגידול הצפוי באוכלוסייה ויוריד את העומס מעל תל אביב.

ובשונה ממטרופולין לונדון רבתי, בה רוב ערי הלווין שסופחו מתאפיינות בבנייה נמוכה ורמת צפיפות בהחלט סבירה, ערי הלווין של תל אביב משופעות כבר היום בבנייה צפופה יחסית של מגדלים, מה שכמובן יהפוך אותן כך או אחרת ל"מיני מטרופולין" בפני עצמו.

על כן, לסיכום, טוב יעשו מנהל התכנון וכל מי שמטפל בנושא המטרו, אם ייקחו בחשבון לא רק את נושא הנגישות ולא רק את תמ"א 65 ו-תמ"א 70 הנוגעות לפיתוח המרחבים שסביב התחנות עצמן, אלא יתייחסו גם באופן כולל לתרחישים הדמוגרפים הצפויים שהשפעתם האורבנית ועל חיי היומיום של הישראלים במרחב גוש דן העתידי, תהיה ללא ספק משמעותית ביותר.

*כותב המאמר, אמיר רוזנבלום, הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן