banner
דיון בכנסת // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב
דיון בכנסת // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

דיון סוער בכנסת: "המתווכים לא פעלו בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הנכס"

ועדת הפנים החלה לדון בתקנות האתיקה של המתווכים במקרקעין. נציג משרד המשפטים: "המצב הנוכחי כפי שראינו – לא יכול להישאר"

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, החלה אמש (ב') לדון בתקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ"ד-2024, שהגיש משרד המשפטים.

התקנות קובעות כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותם וחובותיהם המקצועיות של מתווכים במקרקעין המקבלים את רישיון התיווך ממשרד המשפטים. מהוועדה נמסר כי: "התקנות מסדירות כללי האתיקה והתנהגות המצופים ממתווך במקרקעין כגון חובות החלות על המתווך כאשר הוא מיצג יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין". כך לדוגמה התקנות קובעות כי לא ימסור מתווך במקרקעין מידע ביחס לנכס, לעסקת התיווך או לעסקת המקרקעין כאשר הוא ידע, או היה עליו לדעת שהוא שגוי או עלול להטעות.

עו"ד עמיר הרן // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב
עו"ד עמיר הרן // צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב

ראש האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים עו"ד עמיר הרן, אמר בדיון כי: "חוק המתווכים שנחקק ב- 1996 עבר תיקון ב-2012 אבל בשלושים השנה שחלפו עולם הנדל"ן השתנה משמעותית. כיום ישנם 21,290 מתווכים פעילים המשלמים אגרה. במשך השנתיים האחרונות עשינו עבודה שכללה מחקר השוואתי בינלאומי, סקר מקיף, קיום שולחנות עגולים, קיימנו מחקר כלכלי וגילינו כי המצב הנוכחי של שביעות הרצון כפי שראינו לא יכול להישאר כך. יש להגדיר בצורה טובה יותר את מקצוע המתווך, מה שבסופו של דבר ישפר את השירות שמקבל האזרח". 

נציגת משרד המשפטים לוטן לסקי פירטה על הסקר שביצע המשרד: "1,500 איש השיבו על הסקר שביצענו והצביעו על פערם משמעותיים בין עסקאות מכר לעסקאות שכירות. למשל, ישנו חוסר שביעות רצון שמופיע יותר בעסקאות שכירות, או פערים בקבלת שירותי הליבה הניתנים ע"י מתווכים. תופעה שלישית מרכזית הראתה כי למעלה משלושים אחוז טענו שהמתווכים לא פעלו בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הנכס, או כאלה שטענו כי נטל התשלום הושת על מי שקנה את הנכס והרבה פעמים בכלל לא קיבל שירות מהמתווך. זה קורה בעיקר באזורי ביקוש. יש מתווכים שמבקשים דמי תיווך על חידוש חוזה השכירות. פרקטיקה נוספת שנעשית נפוצה ומדרדרת את המקצוע נוגעת לפרסום נכס בלי לומר שמתווך מעורב בעסקה." לסקי ציינה גם את אומדן העלויות: "ההסדרה עשויה לחסוך למשק 196 מיליון ש"ח בשנה, מאחר שהיום נעשות טעויות בעסקה שמובילות בין היתר לתביעות אזרחיות שעולות כסף." בכל מקרה, הבטיחו במשרד המשפטים כי יבחנו את ההשפעות בתוך 5 שנים מפרסום התקנות על מנת לבדוק האם הושג היעד. 

נוי חסון, תובעת משמעתית במשרד המשפטים, אמרה כי: "מתקבלות אצלנו כ-50 תלונות בשנה נגד מתווכי מקרקעין. התקנות המוצעות יסדירו את התחום." חסון העריכה כי בעקבות התקנות המוצעות יהיה גידול בתלונות, ובכל מקרה, משרד המשפטים לקח את זה בחשבון. על הליך גיבוש התקנות במשרד אמרה: "חלק מהערות לשכת המתווכים התקבלו."

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד תומר רוזנר ביקש לחדד שתי סוגיות מהותיות שכעת אין להן מענה בתקנות: "אין אבחנה בין סוגי העסקאות – מכר או שכירות. היקף המידע שיש למסור לאדם המבקש לקנות נכס שונה מזה שמבקש לשכור. סוגייה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת בתקנות היא ההבחנה בין נכס מסחרי למגורים." נציגי משרד המשפטים התייחסו לשתי הסוגיות: "אנחנו מקבלים את ההערה ונדייק. יתכן שיש מקום לערוך גם הבחנה בין מסחרי לפרטי."

יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר קרא לציבור להגיש הערות כדי שניתן יהיה להתקדם עם הנושא לקראת הצבעה: "בדר"כ לפני דיונים מהסוג הזה מגיעים לוועדה מספר ניירות עמדה והפעם כמעט כלום. לא שמעתי גוועלד."

רון נובוטני מנכ"ל אנגלו סכסון בירך על התקנות המוצעות: "צעד מצוין עבורנו, בהסתכלות על כל ענף התיווך. שער הכניסה לעולם התיווך הוא די קל והרבה נכנסים אליו, דוגמים אותו ויוצאים החוצה אחרי פרק זמן קצר וזה מייצר פגיעה. המתווכים הוותיקים, מבלי להכיר את כולם, אני יכול לומר שהם כבר עומדים בזה." נובוטני קרא לא להשית יותר מידי הוצאות על המתווך כי "בסוף זה יתגלגל אל הלקוח".

נציגת רי מקס העלתה בדיון טענות נגד התקנות ואמרה כי "עודף רגולציה עלולה לפגוע בלקוח."

יו"ר לשכת השמאים נחמה בוגין ביקשה להעלות את נושא הסגת גבול המקצוע של שמאי מקרקעין: "יש תופעה של עשרות רבות שמתיימרים לתת הערכות שווי לנכס. זה פוגע בציבור השמאים המוסמכים וכך אנחנו נאלצים לפעול נגדם בהליכים משפטיים. מתווך שמפרסם בשילוט חוצות על הערכת שווי חינם לכל דורש הוא פוגע בציבור השמאים." 

שירה אבידוב, המייצגת את האגודה לזכויות האזרח: "אנחנו דורשים שכללי האתיקה יאסרו על מתווך להסכים לאפליה של איסור מכירה למגזרים מסוימים. קיבלנו לא מעט תלונות על אפליית ערבים, להט"ב וחרדים מזרחים."

סעיף 15 לתקנות עורר תרעומת בקרב נציגי המתווכים שביקשו להסיר אותו. לפי הסעיף המוצע "מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת ימסור לכל לקוחותיו את המידע לגבי דמי התיווך שהסכים עליהם עם הצדדים לעסקת המקרקעין, לרבות אופן חישוב דמי התיווך וסכומם". נציגי המתווכים: "למה זה רלוונטי לדעת כמה כל צד משלם?" נציגי משרד המשפטים ביקשו להשאיר את הסעיף כדי שהלקוח יראה את הסכומים כך שלא יגולגלו אליו בהמשך.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות