האם ניתן להשכיר דירות לטווח קצר במתחם וולדורף אסטוריה בירושלים? היועצת המשפטית תכריע

בית המשפט העליון פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה שתקבע את פרשנותה בנוגע להשכרה לטווח קצר של דירות למגורים. זאת במסגרת ערעור שהגישו בעלי דירות בבניין היוקרה "וולדורף אסטוריה" בירושלים, הצמוד למלון בעל אותו שם, נגד פסק הדין שאסר על השכרת דירותיהם לטווח קצר.

החלטת בית המשפט העליון היא חלק ממאבק משפטי שמתנהל בין בעלי דירות בבניין היוקרה לבין נציגות הבית המשותף, סביב הזכות להשכיר את הדירות לטווח קצר. ההליך החל אצל המפקחת על המקרקעין, הגיע לבית המשפט המחוזי וכעת נמצא בבית המשפט העליון. 

המאבק המשפטי מתייחס לבניין מגורים ברחוב אגרון 30 בירושלים, הצמוד אל מלון 'וולדורף אסטוריה'. מדובר בבית מגורים שהוא חלק ממיזם בניה אחד, שהקימה חברת איי פי סי ירושלים הכולל את הבית המשותף ואת בית המלון, הנמנה עם המלונות היקרים והיוקרתיים בארץ. בבניין המגורים שמונה קומות שבהן כ-30 דירות יוקרה למגורים, ובקומת הקרקע ישנן מספר דירות הפונות אל הרחוב, המשמשות למסחר. 30 הדירות מצויות בבעלותם של כ-20 בעלים, חלקם בעלי מספר דירות. רובם אינם תושבי ישראל וכיום, הם וקרוביהם פוקדים אות הדירות בעיקר בתקופות החגים. כך שבפועל רוב הדירות עומדות ריקות במשך רוב ימות השנה ("דירות רפאים"). 

תקנון הבית המשותף של הבניין קובע כי "דירות המגורים תשמשנה למטרות מגורים בלבד, לא ייעשה בהן שימוש למטרות מסחריות או כל מטרה אחרת שאינה מגורים". המחלוקת בין הצדדים היא, אם לנוכח הוראת התקנון רשאים בעלי דירות המגורים להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים (ימים או שבועות), תוך פרסום השכרתן באתרי מרשתת דוגמת Airbnb, Booking או אתרים דומים.

המפקחת על המקרקעין, שהייתה הערכאה הראשונה שאליה הגיעו הצדדים, קיבלה את עמדת בעלי הדירות וקבעה כי התקנון אינו מונע מהם להשכיר את דירותיהם בבית המשותף גם לטווח קצר. המפקחת קבעה כי רוב בעלי הדירות, שחלקם מחזיקים במספר דירות, אינם חיים בארץ וכי דירותיהם משמשות רק כדירות נופש עבורם ועבור קרוביהם לפרקי זמן קצרים בעיקר בתקופות החגים. קביעה זו, קבעה המפקחת, אף מחזקת את העובדה שהייתה כוונה לכך שאלו הגרים בבית המשותף יסתמכו על שירותי המלון ומערכותיו, בדומה לאורחי המלון, דבר המתאים לדירות נופש ולא למגורי קבע.

על החלטה זו הגישה נציגות הבית המשותף ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. המערערת טענה כי הבית המשותף הוא בית מגורים יוקרתי וכי השכרת הדירות לפרקי זמן קצרים, תוך פרסום השכרתן באתרי מרשתת שונים מסבה נזקים לבית המשותף ומפחיתה מיוקרתו. בעלי הדירות טענו כי יש לדחות את הערעור.

בפסק דין שהתקבל לפני כשנה קיבלה השופטת תמר בר אשר את הערעור וביטלה את פסק דינה של המפקחת. השופטת קבעה כי על פי תקנון הבית המשותף, נאסר על בעלי דירות המגורים להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים, על בסיס יומי, שבועי או אחר. עם זאת, מותרת השכרתן לטווח ארוך, שאינו נופל ממספר חודשים משמעותי.

על פסק הדין הזה הגישו בעלי הדירות בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון. בהחלטה של השופטת דפנה ברק ארז שהתקבלה בשבוע שעבר, התבקשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, להגיש עמדה שבה תתייחס לשאלות העקרוניות המתעוררות בתיק, ובפרט לפרשנותה של ההוראה בתקנון הבית המשותף ביחס להגבלת השימוש בדירות "למגורים", בכל הנוגע להשכרה לפרקי זמן קצרים (ובמידת הצורך להגדרתם של פרקי זמן "קצרים" אלו).

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן