ועדה מיוחדת קבעה כי הזכות לדירה תוענק לאישה בלבד, בגלל מצבה הרפואי והנפשי. עתירה שהגיש הבעל לשעבר נדחתה בבית המשפט
מה קורה כאשר בני זוג המתגוררים בדירת שיכון ציבורי מתגרשים לפני תחילתו של פרויקט פינוי בינוי? בית המשפט המחוזי בתל אביב שאליו הגיעה הסוגיה, דחה עתירה שהגיש הבעל לשעבר להתיר לו להישאר בדירה. השופטת הדס עובדיה אישררה החלטה של ועדה מיוחדת בעניין דיור ציבורי, שקבעה כי הזכות לדירה תהיה אצל האישה, בין השאר בגלל מצבה הפיזי והנפשי, וכן בגלל אלימות מצד בעלה לשעבר.
העותר התגורר יחד עם גרושתו בדירה של חברת חלמיש בשכונת יד אליהו תל אביב משנת 1992, עם 5 ילדיהם שכיום הם בגירים. גם לאחר גירושי בני הזוג, הם המשיכו להתגורר יחד בדירה, עד שפונו בגלל פרויקט פינוי בינוי במתחם שבו מצויה הדירה. כעת, משהבנייה עומדת להסתיים, דרש הבעל לקבל זכות לחזור לדירה, לאחר שתפוצל, או לחילופין לקבל דירה ציבורית קטנה בשכונה.
ועדה מיוחדת שמונתה כדי לבחון מי יהיה זכאי להתגורר בדירה החדשה, קבעה כי הזכאות תוענק לאישה בלבד. בהחלטה נקבע כי: "ברור כי כזוג נשוי שהתגורר בדירה הציבורית היו השניים יחדיו זכאים לקבל את הדירה החדשה לאחר סיום בניית הפרויקט, אלא שעם גירושיהם ובהתאם לנוהל הטיפול בקביעת זכאות להמשך מגורים בדירה הציבורית בעת פירוד בין בני הזוג, זכאי רק אחד מהם להמשיך להתגורר בדירה החדשה".
על רקע זה עתר הבעל לשעבר לבית המשפט המחוזי בדרישה לבטל את החלטת הוועדה המיוחדת ולהוציא צו שימנע את אכלוס הדירה עד לקבלת החלטה סופית בעתירה. לטענת העותר, בעקבות החלטתם של משרד השיכון והבינוי וחלמיש להעניק את הזכויות בדירה לגרושתו, "נשללו מאדם קשה יום המתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה בסך 3,500 שקל הזכויות בדירה הציבורית שהוקצתה לו ולמשיבה 3 (גרושתו) לפני כ-30 שנה".
עוד נטען בעתירה כי "לאור מצבו הכלכלי הקשה של העותר שהוא פושט רגל המתקיים מהבטחת הכנסה וקצבת זקנה, בעוד המשיבה 3 (האישה) עובדת בעבודה מניבה ובעלת זכויות בנכס מקרקעין, היה מקום לבכר את זכותו של העותר".
בתגובת המדינה נטען כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותר. המדינה טענה כי העותר מתפרנס מעבודה שעליה לא דיווח. עוד מסרה המדינה בתגובה כי "הוועדה המיוחדת היא ועדה מקצועית, בה מכהנים נציגים של המשרדים הרלוונטיים – רווחה, שיכון ומשפטים, ולה מסור שיקול הדעת לפסוק מי מבני הזוג ימשיך להתגורר בדירה. כל עוד הביאה במסגרת שיקוליה את כלל הגורמים הצריכים להחלטה, כפי החלטת המחוקק ובהתאם לנוהל, אין יסוד לסעד המבוקש".
השופטת עובדיה דחתה, כאמור, את העתירה. השופטת ציינה כי בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, שלפיו במקרה של פירוד, תינתן זכות השכירות בדירה הציבורית לבן הזוג שבהחזקתו נמצאים רוב הילדים. במקרה שבו אין לבני הזוג ילדים, יועבר המקרה להחלטת הוועדה המיוחדת, שתשקול, בין השאר, את גילו, הכנסתו, הכשרתו המקצועית, מצב בריאותו ותפקודו של כל אחד מבני הזוג. עוד ציינה השופטת כי בהתאם לחוק, כי אם אחד לאחר מבני הזוג יש מוגבלות, תינתן לו זכות השכירות בדירה הציבורית אף אם רוב הילדים אינם בחזקתו.
עוד קבעה השופטת כי הוועדה בחנה את מצבם האישי של כל אחד מבני הזוג, והחליטה להעניק לאישה את הזכויות בדירה בגלל נכותה ומצבה הנפשי הקשה, אלימות שספגה מבעלה לשעבר, העובדה ששלושה מילדיה הבגירים מעוניינים לחיות איתה, וכן מכיוון שההכנסות של שני בני הזוג שוות.
השופטת ביקרה את העובדה שהוועדה ביססה את החלטתה על האלימות לכאורה של הבעל, וציינה כי: "הוועדה לא הייתה צריכה להתבסס על נימוק הנוגע לאלימות העותר כלפי המשיבה לפי צו ההרחקה הנטען משנת 2018", אך למרות זאת היא קבעה כי לא מצאתי כי יש בפגם זה להביא לבטלות החלטת הוועדה כפי שנטען על-ידי העותר. מצאתי כי החלטת הוועדה אינה מתבססת אך ורק על טענה בדבר אלימות מצד העותר, אלא על מכלול נימוקים ושיקולים כבדי משקל, ובהם נכותה של המשיבה 3 (האישה) מצבה הנפשי והצורך בקרבה לקהילתה, המגורים של ילדי המשיבה 3 אתה בדירה וכן העובדה כי נמצא שמצבו הכלכלי של העותר שלגביו לא גילה את מלוא העובדות הרלבנטיות אינו פחות מזה של המשיבה 3".
עוד נקבע כי נימוקים אלה כשלעצמם הם נימוקים כבדי משקל "המבססים די צורך את החלטת הוועדה המיוחדת, אשר בנסיבות העניין נדרשה להכריע הכרעה קשה ומצערת ולהעדיף את אחד מבני הזוג בעבר על פני משנהו לצורך השאלה מי מהם יאכלס את הדירה". השופטת דחתה, איפוא, את עתירת הבעל לשעבר.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
