דירות ב-800 אלף שקל לזכאים, תמריץ לעיריות, ערבויות מדינה ודחיית תשלומי מע"מ ליזמים. הפלסטינים לא יחזרו לאתרים: "סכנה ביטחונית"
תוכנית הדיור הממשלתית אושרה בממשלה, בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר בפתח מסיבת עיתונאים שהתקיימה להצגת התוכנית, כי: "אנחנו מבינים שצריך לתת 'בוסט' לשוק הדיור כדי לדחוף אותו קדימה. שוק הנדל"ן בהאטה ממחצית שנת 2022 בעקבות עליית הריבית והאתגר הגדול שלנו הוא לייצר מצב שבו שומרים על קצב התחלות בנייה גבוה, של 75,000 התחלות בנייה בשנה, כדי שברגע שהריבית תתייצב, יהיה היצע ולא יקפצו המחירים". ההשקעה הממשלתית בסך 2 מיליארדים מתייחסת לסוגיית הידיים העובדות והעובדים הזרים, האצת הליכי תכנון באמצעות תמריצים לרשויות מקומיות והסרת חסמים, טיפול בסוגיות מיסויות ומימוניות, כדי להקל על היזמים והענקת סבסודי פיתוח בצורה משמעותית לפריפריה בנגב ובגליל על ידי שיווק דירות לזכאים בלא יותר מ- 800,000 אלף שקל לדירה. על כך אמר סמוטריץ': "זו ההתחייבות ותהיה עדיפות למשרתי מילואים שנלחמים בחרבות ברזל".
עוד הוא התייחס לטענות על מחסור בכוח האדם באתרי הבנייה, ואמר כי: "אנחנו לא יכולים לחולל ניסים, יש תהליך משותף לכל המשרדים הרלבנטיים, אנחנו נותנים את כל האפשרויות להסכמים כאלו ואחרים, ונוציא קול קורא לחברות ביצוע. אני רציתי אפס בירוקרטיה ומודל סיכונים גמיש יותר, אז לא הורדנו מאה אחוז מהחסמים אבל פתחנו עוד אפשרויות. האתגר יהיה בביצוע ואנחנו עובדים על זה, בשיח עם המדינות הרלבנטיות, ומנסים להביא עובדים כמה שיותר מהר. אני חושב שהתקדמנו, למשל, אישרו מכסה של 10,000 עובדים וזה קרוב מאוד להתממש. נתנו הקלות לעובדים שהם מנוסים גם בלי מבחני מקצועיות, למשל מאיחוד האמירויות. תוך חודשיים שלושה נביא היקפים של עשרות אלפי עובדים, זו דרמה. למלחמה יש השלכות". בהתייחס לעובדים מיהודה ושומרון הוא אמר: "אנחנו לא מכניסים ערבים מיהודה ושומרון כי יש כאן סכנה ביטחונית. אנחנו שומעים את ההסתה ואנחנו רואים את בכירי הרשות הפלסטינית הופכים את הטבח לדבר לגיטימי, להכניס פועלים זה סיכון ביטחוני שלא נוכל לקחת. ראשי הערים לא מוכנים שהם ייכנסו, זה יביא לסגירת אתרי הבנייה. נייצר חלופות".
עיקרי התוכנית שאושרה בממשלה
דירות ב-800,000 שקל במכרזי מחיר מטרה
"במצב שנוצר היום, כדי להביא לפחות 50 אחוז מהדירות, בסביבות 25,000 דירות במחיר 800,000 שקל צריך לסבסד את הפיתוח ואנחנו משקיעים 1.1 מיליארד שקל לצורך כך למכרזים", אמר שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר. לדבריו, ההשקעה תספיק לשיווק של 10,000 יח"ד ויותר. בין היתר הוא הזכיר את הערים ירוחם, דימונה, קריית שמונה, מצפה רמון, טבריה, נתיבות, שלומי, ערד, עפולה, אשקלון ועוד. "התוכנית מתייחסת לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל, כאשר תהיה עדיפות ברורה למשרתי מילואים, מעל 20 אחוז מהדירות יוקצו למשרתי המילואים".
מס רכישה יישאר על 8 אחוז
ההחלטה היא להשאיר את מס הרכישה בדירה שנייה על השיעור הגבוה שקיים היום. על כך אמר הייזלר: "אנחנו מכירים את הטענה שצריך להוריד את מס הרכישה אבל אנחנו יודעים דבר אחד, ככל שאתה מגביר ביקושים אתה מעלה מחירים. אם עכשיו נביא עוד משקיעים לשוק זה יביא לעליית מחירים. יש לא מעט דירות על המדף וברור לנו שהורדת מס רכישה לא באמת תביא את התוצאה של משקיעים שייקנו דירות חדשות, ולא תרמנו בכך להתחלות בנייה. מעבר לכך, אם יידעו שנוריד בשנה הבאה את מס הרכישה, המשמעות היא סטגנציה מוחלטת ולכן החלטנו להשאיר אותו בשיעור שהוא היום, בשיעור 8 אחוז".
מענק של עד 10,000 שקל – תימרוץ הרשויות המקומיות
"המטרה היא לתת היתרי בנייה ומהר, לכן ההחלטה כוללת תימרוץ היתרים גבוה", אמר הייזלר, "גולת הכותרת היא שנקבע מנגנונים לפיהם היתר שיינתן תוך זמן מהיר, יזכה את הרשות ב -10,000 שקל לתקציב השוטף. זה אחת מבקשות ראשי הרשויות. המנגנון ילך ויפחת ככל שזמן הנפקת ההיתר יהיה ארוך יותר. נתקצב גם את קרן הארנונה כדי לתת תמריץ נוסף. חלק מזה דרך תימרוץ דיור וחלק דרך משרד הפנים".
הקלה בבירוקרטית הרישוי
אחד הנושאים שהועבר בחוק ההסדרים האחרון הוא הקמת רשות הרישוי הארצית, שהיתה אמורה לקצר את הליכי הרישוי. על פי החוק, במידה והרשות המקומית לא נותנת היתר בזמן סביר, ניתן לפנות לרשות הרשות הרישוי הארצית אלא שבפועל זה לא עבד. "הבעיה היתה שחלק גדול מההיתרים התעכבו כי לא עבר המועד שנקבע בין קליטת בקשות להעברתן לרשות הרישוי הארצית, כי הרשות המקומית לא קלטה את התוכנית והזמן לא נספר", הסביר הייזלר, "ואילו כעת במקרים מתאימים, יהיה אפשר להגיש ישירות לרשות הארצית את הבקשות, בדומה לוותמ"ל, כדי לתמרץ את מועדי היתרי הבנייה. מצד אחד אנחנו רוצים שייתנו היתרי בנייה ברשויות המקומיות אבל אם לא אז נעשה את זה בארצית. אנחנו מבינים את הקושי של ראשי הרשויות".
בעקבות ההחלטה יובאו תיקונים בחוק התכנון והבנייה לאישור הממשלה. התכנית מבקשת לתקן את חוק התכנית הכלכלית (התשפ"ג – 2023) ואת חוק התכנון והבנייה (התשכ"ב – 1965), כך שתכניות מגורים גדולות, הכוללות 80 יחידות דיור ומעלה, ומיזמי תשתית חיוניים, יוכלו להגיש בקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי הארצית או לחלופין לות"ל ללא צורך בזמן ההמתנה הקבוע כיום בחוק.
ערבות מדינה ליזמים על שלב הפריסייל
"אחת הטענות ששמענו שקבלנים מתקשים בהתחלות בנייה משום שהם לא מצליחים לקבל את המיימון מהבנק, כי הם לא מצליחים לצאת לשלב הפריסייל", אמר הייזלר, שהציג את הפתרון: "אנחנו ניתן ערבות מדינה על תוספת הסיכון שיש ליזם לשלב הפריסייל, זה יפתור בעיה עצומה בהתחלות הבנייה. זה יתחיל בפיילוט בהשקעה של כמה עשרות מיליונים, נתקצב את תוחלת הסיכון של ערבות מדינה ונראה איך זה יעבוד, אנחנו מאמינים בפתרון הזה. בנוסף, נדחה את תשלומים על הקרקע של רמ"י ל- 30.7 , זה יקל על בעיית המימון".
על פי התכנית, בתוך 45 יום הממשלה תגבש מנגנון למתן ערבות מדינה לפרויקטי בינוי דירות למגורים בבנייה רוויה (בהיקף העולה על 50 יחידות דיור לפרויקט).
מסלול חדש לתשלומי מע"מ
היום בעסקאות של שכירות מוסדית העסקה פתורה מע"מ, המשמעות היא שהיזם לא יכול לקבל את החזר התשומות והוא צריך לשלם 17 אחוז מע"מ ישר מהתחלה, לכן התווסף מסלול נוסף על מסלול קיים של 'עסקה פטורה ממע"מ' – "היזם יוכל להגיד אני רוצה את הקדמת התשומות. זו תהיה 'עסקה חייבת מע"מ' ואז הוא יקבל תחילה את התשומות ואת המע"מ הוא ישלם בהמשך. זה יוסיף מקורות מימון ליזמים", כך לדברי הייזלר.
פיצול דירות
ההצעה לפיצול דירות לא עברה בחוק ההסדרים ותקודם כעת, כך שאפשר לפצל את דירות 45 מטרים בהקלה, מה שלדברי משרד האוצר יוסיף ליח"ד הקטנות שאפשר להביא לשוק ויביא יותר היצע.
עוד בין ההחלטות לתוכנית הלאומית – תוקצבו 500 מיליון שקל לתמורות בהסכמי הגג והסכמי הגג להתחדשות עירונית, בכפוף לקריטריונים שייקבעו וכן, אזור גבול צפוני 9-0 יזכה להנחת סבסוד גם אם הוא באזור עדיפות לאומית א1.
שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, אמר כי: "התוכנית נותנת מענה לכוח האדם, הרחבת הבאת עובדים זרים, מתן מענקים לעידוד התיעוש, גמישות באתרי עבודה, עידוד חיילים משוחררים להצטרף, תימרוץ מתן היתרי בנייה ועוד צעדים, שיגרמו לראשי הערים לבנות יותר דירות. מדובר גם בפעולות שונות כתמיכה ליזמי הנדל"ן והטבות מס רכישה ומע"מ. אנחנו מקצים 1.1 מיליארד שקל לתמיכה במכרזי מחיר מטרה בפריפריה, מגדילים סבסודים ביישובים סמוכי גבול, ונפתח עשרות דירות באזורים שמשוועים לכך".
מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטיין אמר כי: "המטרה שלנו היא לשמר את ההיצע כדי לשמר מגמת ירידת מחירי דיור. השוק נכנס לסטגנציה לקראת שנת 2023 והאתגר הגדול שלנו הוא לייצב את המערכת, להחיות את השוק מצד אחד, ומצד שני לא לגרום לעליית מחירים שיבואו יחד עם עליית ביקושים והיצע מוגבל. יש כ-60,000 דירות לא מכורות. יש כ-180,000 דירות בבנייה, זה אותו יחס שהיה בשנת 2017. את היחס הזה אנחנו רוצים לשמר ומצד שני לראות ירידת מחירים, לכן צריך להגדיל את ההיצע בפריפריה ותהיה לזה השפעה על המרכז. צריך לשחוק את ערך הקרקע במרכז ולתת אקסטרה סבסוד בפריפריה".
עוד הוא התייחס לעובדה שכ- 50 אחוז מאתרי הבנייה לא פעילים, ולאתגר מצוקת כוח האדם: "בהחלטת הממשלה מהיום הגדלנו את מכסת העובדים הזרים ל -60,000 אלף, ואישרנו הרחבת היקף הפעילות של חברות ביצוע בעוד 10,000 עובדים, גם באמצעות מנגנונים פרטיים וגם הסכמים בילטרליים. בנוסף, נציע תוכנית מענקים של עד 20,000 אלף שקל לעובדים מקומיים שיתמידו, לצד מסלולי מענקים לפיתוח טכנולוגיות והכשרות מקצועיות לענף הבנייה".
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "התכנית שגיבשנו היא נקודת מפנה מכרעת עבור ענף הנדל"ן ועתיד הדיור בישראל. היא פורצת דרך בפתרונות יצירתיים וחדשניים הן בהיבטי כוח האדם, הטכנולוגיה והרגולציה והן במישור הכלכלי-עסקי. אני רואה בה שלב משמעותי במימוש ההבנה כי תחום הנדל"ן הוא מרכזי וחשוב בכלכלה הישראלית אשר ראוי להשקעה ניכרת למען כלל אזרחי המדינה. זוהי בשורה חדשה, המבטיחה עידן של פריחה וצמיחה מתמדת. אנו נמשיך לפעול במרץ ובנחישות בכדי להבטיח לאזרחינו פתרונות דיור ראויים וברי השגה".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
