כיצד תכנון עירוני יכול להשפיע על בריאות הנפש של התושבים?

חרדה, זעם, ייאוש, חוסר וודאות, עצבנות גוברת, נדודי שינה ותחושת חוסר אונים הם רק חלק מהתסמינים הנפשיים המובהקים שישראלים רבים חשים, ובאופן מובהק עוד יותר מאז מדפת הקורונה העולמית שפרצה בתחילת שנת 2020 וגרמה לנו לתחושת חוסר וודאות והסתגרות בבתים. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצב הבריאותי והנפשי של כמיליון אזרחים ואזרחיות בישראל הדרדר בעקבות הקורונה. עוד עלה מאותו הסקר כי כמעוט אחד מכל חמישה  נשאלים חוו החמרה במצבם הנפשי בשל משבר הקורונה.

בשנת 2023 החברה הישראלית נכנסה למשבר חברתי פוליטי חריף אשר ערער את תחושת הבטחון של אזרחים משני צידי המפה הפוליטית, העמיק את הקיטוב החברתי, ואת חוסר האמון במערכת הפוליטית. רבים העידו שהרפורמה והמצב הכאוטי בישראל גובים מחיר נפשי קשה. מוקדי הסיוע דיווחו על עלייה חדה במספר הפניות, ומטפלים העידו שהמצב משפיע על רמת המועקה והמצוקה של האזרחים. על פי נתונים של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), בין החודשים ינואר- מרץ 2023 נרשמה עלייה בפניות העוסקות במשבר בחברה הישראלית, כאשר 25% מהפניות לקווי הסיוע של העמותה היו על רקע דאגה ולחץ לנוכח המצב החברתי במדינה. הפניות עסקו בהפגנות, במצב הכלכלי, במצב החינוך, הביטחון, מעמד וזכויות נשים, הפילוג והשיח הכללי הרווח. מחקר ראשוני בנושא של החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב העלה ממצאים דומים.

בעודנו נמצאים בשיא המשבר החברתי אשר במרכזו השיח על ההפיכה המשטרית, ב-7.10.2023 הגיעה השבת השחורה אשר פתחה את מלחמת "חרבות ברזל". מלחמה אשר העצימה בקרב האזרחים את תחושת חוסר האמון בממשל המרכזי, וחוסר הבטחון בשל הכשל להגן על אלפי אזרחים שנחטפו, נרצחו, נפצעו וחוו טראומות נוספות. מאות אלפי אזרחים עזבו הכל והתגייסו לצבא או לפעילות אזרחית, והשגרה חוותה שיבוש קשה.

מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבותיה העלו בעשרות מונים את הביקוש לצריכת שירותי בריאות נפשיים. מנתוני בתי המרחקת הפרטיים עולה כי כשבועיים לאחר המלחמה נרשם זינוק של בין 10% ל-20% בצריכת תרופות ללא מרשם שנועדו להרגעה, לטיפול בדיכאון, חרדה והקלה על שינה. מוקד ער"ן רשם עלייה חדה של מאות אחוזים במספר השיחות שהתקבלו. בעקבות הצורך המשמעותי בשירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות הכריז כי יקים 100 בתים מאזנים בשנה הקרובה שנועדו למנוע אשפוז פסיכיאטרי של מטופלים הנמצאים במשבר נפשי חריף, תוך מתן טיפול נרחב יותר מהניתן במרפאות יום. כמו כן, במסגרת התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית, משרד הבריאות מתכנן להרחיב מרכזי חוסן קיימים ולהקים חדשים, לשפר את תנאי המטפלים בבריאות הנפש ולהוסיף תקנים רבים שיאפשרו להעניק את שירותי בריאות הנפש בצורה מיטיבית.

העיר
מחקרים רבים מראים כי לערים יש השפעה מכרעת על בריאותו, רווחתו ושלומותו (wellbeing)  של הפרט, הן בהיבטים הפיזיים והן בנפשיים. כדי לייצר השפעה על הבריאות הנפשית בצורה חיובית, ערים נדרשות להיות מרחב בטוח, חברתי, מכיל, שקט, בעל ריאות ירוקות וטבע, המעודד ביצוע פעילות גופנית, שיטוט ומשחק. מתוך ההבנה הזו לגבי תפקידן המרכזי של הערים בבריאותו הנפשית של הפרט, ערים רבות בחרו לגבש תכנית אסטרטגית או עקרונות מנחים בעניין זה. ערים כמו מדריד, ברצלונה, שטוקהולם, ליסבון, טולוז, ורשה וגלזגו משקיעות תקציבים ומייצרות תכניות ארוכות טווח כדי לשפר את הבריאות הנפשית של תושביהן, וגם בישראל ניתן למצוא לכך דוגמאות.

היות המרחב העירוני מרחב חברתי שנעים לפרט הוא מהותי בהשפעה חיובית על הבריאות הנפשית. בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי סביב הבדידות שמאפיינת את תקופתנו. מחד, העיר מאופיינת באתגר של הטרוגניות וגודל אוכלוסייה רחב שאינו מאפשר לייצר קהילתיות דומה לזו של הכפר, אך מנגד, העיר היא דוווקא הזדמנות ליצור מפגש חברתי משמעותי בין חברים, שכנים, עמיתים למקצוע, או בעלי עניין דומה בנושאים מגוונים, באופן שהמרחב הכפרי אינו מאפשר. לכן, אחד המוקדים המשמעותיים בתכניות האסטרטגיות המבקשות לחזק את החוסן הנפשי של תושבי הערים, הוא טיפול בתופעת הבדידות ההולכת וגוברת, ואופי המפגשים החברתיים שהפרטים חווים בחייהם בעיר.

אחת הטענות שנשמעו במהלך סגרי הקורונה שוב ושוב היתה כי המרחב הכפרי עדיף על זה האורבני בשל המרחבים הירוקים הרחבים הזמינים לתושבי המגזר הכפרי, ואכן בישראל רבים בחרו לעזוב את הערים ולעבור לגור במרחבים כפריים עם חצר רחבה או שדות ליד הבית. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין זו גזרת גורל שעיר תהיה חסרה במרחבים ירוקים משמעותיים, שכאמור הינם בעלי השפעה דרמטית על חייו של הפרט. כך לדוגמה,ערים רבות באירופה משקיעות תקציבים משמעותיים על מנת ליצור יערות עירוניים גדולים, שדרות ירוקות נעימות להליכה וגינות קהילתיות שיאפשרו לתושבים להנות מן הטבע באופן שישפיע חיובית על בריאותו הנפשית.

*כותב המאמר, ניר לבלוביץ', הוא מנכ"ל ושותף מייסד בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית בע"מ

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: ניר לבלוביץ'