צילום: רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
צילום: רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

העתיד כאן: היזמים נכנסים להשקעות בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל

עובד יבין, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: "שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לעסקי הם המדרגה הבאה, שתביא ריבוי תועלות בתהליכי הפיתוח של השטחים הפתוחים, הן לאדם והן לסביבה"

מגדילים 03.08.2022

"יזמות היא לא מילה גסה", אומר עובד יבין, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ומי שיצק תוכן חדש למילה "אזוריות" במרחב, יחד עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חקלאים וקהילות – כפלטפורמה עצומה לשיתופי פעולה בשטחים הפתוחים. רשות הניקוז חולשת על כ-660,000 דונם של שטחים ונחלים, בשטח המוניציפאלי של כ-15 רשויות מקומיות, בהן נוף הגליל, עפולה, בית שאן, עמק המעיינות, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, כפרי הגליל ועוד. לדבריו, "המשימה המשותפת היא להפגיש את המגזר הציבורי והעסקי על הפלטפורמה הזאת, ולמצוא את המקומות שמייצרים את הקטרים הכלכליים והאזוריים, שיביאו לשינוי כלכלי-סביבתי".

עובד יבין // צילום: רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
עובד יבין // צילום: רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

דבריו של יבין נאמרים על רקע אירוע החודש החולף, במהלכו אישרה ממשלת ישראל הצעת מחליטים, שהובאה לפתחה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג על ידי יורם קרין, יו"ר רשות הניקוז וראש המועצה האזורית עמק המעיינות, ראש העיר בית שאן ז'קי לוי והמנכ"ל עובד יבין, לפיתוח ושיקום נהר הירדן הדרומי – גבול בינלאומי זורם. עוד אישרה הממשלה את תוכנית "שער הירדן", למסחר וכלכלה מעבר לשתי גדות הנהר, הישג משמעותי עבור קרין, שמזה כ-20 שנה שותף לקידומה. הגשר שמקשר בין ירדן לישראל, כבר נבנה בשטח, הגובל בצד הישראלי בשטח המועצה האזורית עמק המעיינות. 

מה המשמעות של תוכניות פיתוח כלכלי סביבתי כאמור?
"אישור הממשלה להצעת המחליטים לפיתוח הנהר, בהתבסס על תוכנית האב, כולל הקצאת תקציב של כמיליארד שקל לשיקום של כ-11 ק"מ לאורך הירדן הדרומי, מעמק המעיינות ועד עמק הירדן. המשמעות העמוקה יותר היא שהממשלה אישרה למעשה את הגישה החדשה שהובלנו, לפיה המרחב מייצר עולמות של שיתוף פעולה בתחומי כלכלה, מסחר, מים, תיירות, ארכיאולוגיה, הידרולוגיה, ועוד. משמעות נוספת היא כי יוזרמו 40 מיליון קוב מים לירדן הדרומי, מים לשדות חקלאיים ועוד – זו תפיסה שמשנה את המרחב. איפה שיש מים יש חיים והגבול יכול להפוך לחגיגה של טבע, קהילות, תיירות ועסקים. לטבע יש זכויות  ובהיבט זה זו הזדמנות ליצירת קישור אקולוגי, ניקיון המים ועוד, לצד קפיצת מדרגה בהסכמי השלום והמסחר עם השכנים מירדן". 

איפה עולם היזמות העסקית משתלב, ואילו הזדמנויות ייפתחו?
"ההזדמנויות העסקיות נמצאות בעולם משבר האקלים, שמדבר על הצללות, אנרגיות מתחדשות מכל סוג שהוא, אגירה והספקת אנרגיה אזורית, שחרור מים לטבע ויצירת קישוריות אקולוגית וסביבה ירוקה, שמהווה פלטפורמה לקליטת פחמן וייצור חמצן על יד הצמחים. למשל, טכנולוגיה של קשירת פחמן תייצר באזור כולו מאגר של אנרגיה מתחדשת, יהיה קל יותר להתפיל מים באזורים של חקלאות וזה השילוב בין היזמות לסביבה. באותו אופן, אם לוקחים בריכות דגים והופכים אותן לפלטפורמה לאנרגיה מתחדשת, מייצרים מרחב שהוא גם אקולוגי וגם עסקי. אם היזם מבין שמה שנותן לו את הפרנסה זה המרחב והוא מחזיר לו, כחלק משמירה עליו, אז יצרנו כלכלה מחזקת וסיטואציה שכולם מרווחים ממנה. אגב, זה לא חייב להיות באמצע יערות אלא דווקא בתוך מרחבים שחיים בהם אנשים". 

אפשר להגיד שמרחב הירדן הדרומי במזרח המדינה הוא כיום בעל פוטנציאל גדול לשיתופי פעולה?
"כבר כיום יש אנרגיה מתחדשת שמקדמים ומפעילים יזמים במרחב, דוגמת אגירה שאובה מעלה גלבוע ואגירה שאובה כוכב הירדן, במקום להפעיל תחנות כוח. זה העולם החדש – הסביבה והאנרגיה מתחברים. תוכנית האב לירדן הדרומי הוא הזדמנות לשיתופי פעולה עם המגזר העסקי. פיתוח הנהר תומך שינויי אקלים. בניהול "אזוריות" אנחנו למעשה יוצרים את שיתופי פעולה וריבוי תועלות, כאשר השטח הפתוח ממומן על ידי עצמו בזכות התועלת שלו לאדם (בריאות הנפש, צורך במרחב ואוויר). הכוח של האזוריות בעולם שיתופי הפעולה, הוא היכולת להפוך את נהר הירדן מגבול בינלאומי זורם במזרח המדינה – למרכז חיי, אקולוגי ונושם בין שתי מדיניות".

מימין השרה תמר זנדברג,יורם קרין, ועובד יבין | צילום: דוברות עיריית עמק המעיינות
מימין השרה תמר זנדברג,יורם קרין, ועובד יבין | צילום: דוברות עיריית עמק המעיינות

יש דוגמאות לשיתופי פעולה שכבר מתקיימים בשטחים הפתוחים?
"כבר היום הוקם פרויקט צפרות בכפר רובין שהופך לפיילוט של קשירת פחמן, החלה רפורמת ענף המדגה, טיפול בסוגיית פסולת ועודפי עפר לטובת עבודת שימור קרקע, שיקום של מערכות חקלאיות בחברה הערבית, ועוד. למשל, במקום הפקעת שטחים חקלאים ובנייה של תשתיות – אפשר להשתמש בתקציבי הבנייה כדי להשהות ולנתב נגר עילי, לתועלת הסביבה והאדם. בתפיסה שאנחנו מובילים לניהול השטחים הפתוחים, לרגולטור, ליזם, לבעל הנכס, לתושב ולכל בעלי העניין יש את ההזדמנות לראות איפה הם נתרמים ומה הם צריכים לתרום – זה מה שעשינו בהצעת המחלטים לפיתוח הירדן הדרומי".  

איפה אפשר להרחיב את היזמות הסביבתית במתחמי התחדשות עירונית?
"הטבע מתקיים בכל מקום וגם 500 ו-1000 מטר ליד הבית והפוטנציאל האורבני ליזמות המשלבת בין האדם לסביבה הוא עצום. לאט לאט אנחנו רואים מגמה, לפיה כבר לא רק בונים בניין חדש ומוסיפים מבני ציבור אלא גם מכניסים טכנולוגיות ויזמות של עולם הסביבה, כגון קירור המרחב הציבור, קשירת פחמן ומניעת זיהום אוויר, טיפול בקליטת נגר ותיעולו – ואז יש חיים והתחדשות לטבע, וזה מה שנפש האדם צריכה. אני אומר אל תישארו רק בהיבטי התכנון של תמ"א 38, פינוי בינוי או ברמת השכונה והתחבורה – בואו תעבדו באזוריות על פרויקט –  תראו תועלות כמו ניהול קליטת נגר, פיתוח צמחייה, יש כאן הזדמנויות עסקיות. למשל, בנייה לגובה – בניין יכול לייצר לעצמו עצמאות אנרגטית, להוריד את התלות במערכות הציבוריות – ועד הבית יכול לייצר לעצמו פרנסה".

מה המטרה הבאה?
"אני מחפש לייצר אימפקט ברמה הארצית, אני מבין שאנחנו יודעים לעשות כאן משהו מיוחד במרחב, ואני רוצה לקחת את זה לרמה הארצית. האימפקט שקושר בין סביבה ומשבר האקלים, לשלטון מקומי ואזוריות ולמגזר העסקי, דרך פרספקטיבות של שטחים פתוחים, קהילות, חקלאות – והחיבור בין כולם". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות