banner
שלומית שיחור רייכמן // צילום: דוברות המועצה האזורית עמק יזרעאל
שלומית שיחור רייכמן // צילום: דוברות המועצה האזורית עמק יזרעאל

ראשת המועצה שתומכת בהחלטת מינהל התכנון להרחבת ההתיישבות: "עלינו להיות מאוחדים"

שלומית שיחור רייכמן, ראשת מועצת עמק יזרעאל, בעקבות ההחלטה לקדם את הרחבת הקיבוצים והמושבים בפריפריה: "הכרחי כמו אוויר לנשימה"

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לקדם את תיקון 5 לתמ"א 35, שיאפשר את גידול האוכלוסייה ביישובים הכפריים, קיבוצים ומושבים שעיקרם ממוקמים בגבולות המדינה, החלטה שגררה דיון סוער והתנגדות מצד ערי הפריפריה, החוששות מזליגה של תושבים אל המועצות העוטפות אותן. גם בהתיישבות הביעו דאגה משינוי צביון ואורח החיים בקיבוצים ובמושבים בעקבות תוספת של אלפי דירות חדשות. 

מנגד, במועצה הארצית מנמקים את ההחלטה להרחיב את המגורים ב"גידול הצפוי באוכלוסיית המדינה". יש לציין כי על פי התיקון המוצע, לראשונה תהיה חובה של תמהיל יחידות דיור, כלומר היישובים לא יוכלו עוד לתעדף רק בנייה למשפחות אלא גם יאלצו לקלוט יחידים, כפי שמסבירים במינהל התכנון: "על מנת שיהיה ביישובים הכפריים מלאי של דירות קטנות ובינוניות שייתנו מענה לאוכלוסיות מגוונות". 

וראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, תומכת בתיקון אולם סבורה כי יש לבצע התאמות לאוכלוסייה. "אנו מברכות ומברכים על ההחלטה בעת הזו, היא הכרחית כמו אוויר לנשימה להרחבות במועצה האזורית עמק יזרעאל. באמצעות שינוי זה המרחב הכפרי יוכל לשמור על חלקו היחסי באוכלוסייה", אומרת שיחור רייכמן. לדבריה, "כיום, מוגבלים המושבים, היישובים הקהילתיים והקיבוצים ב"לוח 2" המקצה לכל ישוב כ-400 יחידות דיור בממוצע. מדובר בתוספת של עשרות אלפי יחידות דיור בכל הארץ, לעומת מאות אלפי יחידות דיור במרחב העירוני". 

עם זאת היא מציינת כי: "התוכנית מצריכה תיקונים והתאמות נדרשות שהוצגו בדיון, כגון סעיף 815 שמתייחס להגבלת הדיור המוגן במועצות האזוריות. אנו פועלות ופועלים רבות עבור מציאת פתרונות דיור בכל יישוב שיהיה מעוניין בכך, לטובת הוותיקות והוותיקים שלנו והגבלה זו פוגעת בנו. בעת הזו, כנגד כל הסיכויים, המרחב הכפרי ממשיך לעבד את שטחי החקלאות בעמק יזרעאל. עלינו להיות מאוחדים למען המשימה הלאומית של התיישבות, שיקום ותקומה. הניסיון הוכיח שחיזוק המרחב הכפרי מחזק גם את ערים סביב, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית."

על פי התיקון לחוק, כמות יחידות הדיור והצפיפות המחויבת ביישוב, ייקבעו על פי הדגם אליו ישויך בהתאם לגודל אוכלוסייתו ביום הגשת התוכנית, כאשר התמ"א מגדירה שלושה דגמי יישובים: עד 2100 נפש (700 יח"ד), עד 3000 נפש (1000 יח"ד) ועד 5000 נפש (1400 יח"ד) וטווח הצפיפות נע בין 3-8 יח"ד/ ד' באזורים המרוחקים ל-5-10 יח"ד/ ד' באזורי הביקוש. 

בנוסף, באזורי הביקוש ככלל, לא תתאפשר תוספת שטח, אלא רק עיבוי פנימי בתחום הבנוי, אלא במקרים חריגים שבהם היקף התוספת יוכל להגיע עד ל-25 דונם בלבד. 

במינהל התכנון אומרים כי: "מדובר בעדכון לתמ"א שנעשה לאחר יותרמ-15 שנים, והוא נועד לאפשר את פיתוח היישובים הכפריים לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה. עד היום, כל יישוב היה יכול להתפתח בהתאם למכסה שנקבעה בלוח 2, זאת מבלי להתייחס למאפיינים הייחודים של כל יישוב.  במסגרת התיקון, מוצע מנגנון שיאפשר לישובים הכפריים לגדול באופן המותאם לגדלם, למיקומם ולצרכיהם, תוך מתן מרחב שיקול דעת למוסדות התכנון – מהרמה המקומית, דרך המחוזות ולמועצה הארצית". 

עוד טוענים במינהל כי אורח החיים ביישובים אינו מביא לניצול מיטבי של קרקעות המדינה: "תמ"א 35 אושרה בשנת 2005 וקבעה תעדוף ברור לריכוז מרבית הפיתוח, בוודאי למגורים, ביישובים העירוניים. תפיסת התמ"א לגבי הישובים הכפריים נותרה בעינה מאז אישור התמ"א, כיישובים קטנים, הנטועים במרחב פתוח ומוגבלים בגידולם. יחד עם הרצון לשמר את מגוון היישובים ברמה הארצית,  בחלוף הזמן התחדד הצורך לבחון את היישובים הכפריים גם בראי ייעול השימוש במשאב הקרקע והעלאת צפיפות המינימום וביצירת תמהיל תכנוני הפונה לאוכלוסיות מגוונות. מדובר בתוכנית המאזנת בין אינטרסים רבים ומגדירה את מרחב הפעולה לתכנון ביישובים הכפריים תוך שימוש בכלים של צפיפות, תמהיל, גודל שטח, ותעדוף לפי אזור". 

כאמור, התוכנית תועבר כעת להערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות כך שאלה יוכלו להעביר את הערותיהם השונות לתוכנית.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות