banner
אדריכלית מיכל שרבט // צילום: רוית תורקיה | Depositphotos
אדריכלית מיכל שרבט // צילום: רוית תורקיה | Depositphotos

התחדשות עירונית תצמצם פגיעות בנפש בזמן רעידת אדמה

במהלך 2000 השנה האחרונות שבהן תועדו בארץ ישראל רעידות אדמה, התרחשה רעידת אדמה קטלנית מידי 100 שנה, כמעט במדויק

אדריכלית מיכל שרבט* 03.06.2025

לאחרונה התרחשה באזורנו רעידת אדמה גדולה כשהמוקד שלה אמנם היה ביוון, אולם הורגשה היטב במקומות שונים בארץ, כולל בגוש דן.

בדרך כלל מקובל לדבר אודות התחדשות עירונית בהקשר של מיצוי זכויות בנייה, הגדלת היצע וקידום שימושים מעורבים אולם הפעם אתמקד בהיבט שבדרך כלל אינו זוכה לכותרות והוא החשיבות המכרעת של התחדשות עירונית בהקשר של הערכות לתרחיש של רעידת אדמה גדולה.

לטעמי הדרך היחידה להיערך לכך הינה קידום מתחמי תב"ע גדולים להתחדשות עירונית בכל העיריות והרשויות המקומיות, מה שיגדיל משמעותית את אחוז הממ"דים ויקטין משמעותית את הנזק בבוא יום פקודה.

מדינת ישראל, על 10 מיליון תושביה, אינה ערוכה כלל לתרחיש זה, ועל פי נתוני למ"ס רק כ-30 אחוזים מהבניינים והדירות אצלנו מצוידות בממ"דים, זאת למרות שחלפו יותר מ-30 שנה מאז ההחלטה להתקין ממדים  בכל בניין וכל דירה חדשה.

יתרה מכך: ההחלטה על תמ"א 38 ב-2005, בדיוק לפני 20 שנה, הייתה בראש וראשונה על מנת לחזק מבנים כנגד רעידת אדמה גדולה.

והסטטיסטיקה? היא  אינה יכולה לשקר: במהלך 2000 השנה האחרונות שבהן תועדו בארץ ישראל רעידות אדמה, התרחשה רעידת אדמה קטלנית מידי 100 שנה, כמעט במדויק.

האחרונות שבהן התרחשו ב-1837, כאשר עיר המקובלים צפת נחרבה לחלוטין, ו-1927, רעידת אדמה שפגעה קשות בירושלים, טבריה, לוד ורמלה.

באותה רעידה אחרונה (6.25 בסולם ריכטר) נהרגו 285 בני אדם, נפצעו אלפים ורבבות נותרו ללא קורת גג.

הסיבה לרעידות האדמה החוזרות ונשנות ידועה לכול. מדינת ישראל יושבת על תפר בין שלושה לוחות טקטוניים, כולל השבר הסורי אפריקאי ושבר יגור.

מכיוון שאז התגוררו בכל רחבי ארץ ישראל מאות אלפי תושבים בסך הכול, לדעת כל המומחים רעידת אדמה גדולה שתתרחש במהלך בהשנים הקרובות, עלולה לגרום לרבבות נפגעים ולנזק של מיליארדים רבים שיחזיר את המשק הישראלי שנים רבות אחורנית.

יתרה מכך: העובדה שדווקא האזורים האורבניים הצפופים בישראל, מטרופולין גוש דן, ירושלים וחיפה, חשופים לפגעי השבר הסורי אפריקאי ושבר יגור, ממחישה בעליל עד כמה מבחינת ניהול סיכונים עלינו להציב את היעד של מוכנות לתרחיש הזה, בסדר עדיפות גבוה ביותר. 

ברור בעליל כי הבנייה החדשה מידי שנה בפרויקטים שאינם בהתחדשות עירונית אולי תעלה מידי שנה בעוד כמה אחוזים בודדים את מספר הדירות שמצוידות בממ"דים, אך לא תביא כלל ועיקר לפריצת דרך.

כאמור האלטרנטיבה היחידה להגדיל באחוזים משמעותיים מידי שנה את ההגנה בפני רעידת אדמה גדולה הינה באמצעות קידום תב"עות מתחמי ענק של התחדשות עירונית.

יהיה בכך יתרון כפול ומכופל: מחד גיסא הריסת מתחמים ושכונות ותיקות שהבניינים בהן אינם מצוידים בממדים וגם אין כלל אפשרות להתקין בהם כאלה. ומאידך גיסא, כמובן, המגדלים החדשים שיוקמו במקום הבניינים שייהרסו, יצוידו כולם בממ"דים.

כך ניתן ואפשר יהיה להגדיל במהלך העשור הקרוב, ובכלל, את אחוז הדירות עם ממ"דים בקצב של 6-8 אחוזים לשנה לפחות, כך שעד 2035 ניתן יהיה להגדיל את אחוז הדירות עם ממדים לכ-60-70 אחוזים.

נכון. עדיין לא כל הבניינים והדירות בישראל יהיו מוגנים הרמטית בפני רעידת אדמה גדולה, אולם ללא ספק הנזק, הן בנפש והן ברכוש, יהיה קטן בהרבה.

טוב יעשו מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן בעיריות, אם לא ישכחו את חשיבות הממ"דים בהגנה לא רק מטילים אלא גם מתרחיש ריאלי של רעידת אדמה גדולה בישראל.

*כותבת המאמר, אדריכלית מיכל שרבט, היא בעלת משרד אדריכלים המתמחה בקידום תב"ע להתחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות