רות אפריאט, רמ"י: "אנחנו רואים בשנים האחרונות ירידה במחירי הקרקעות"

הדברים נאמרו בפאנל "והרי התחזית", שהתקיים בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים, ועסק באתגרים ותחזיות לשנים של צמיחה והתאוששות אחרי מלחמת חרבות ברזל. את הפאנל הנחתה הילה ציאון, עורכת הנדל"ן ynet וידיעות אחרונות. 

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית של רשות מקרקעי ישראל, התייחסה למחירי הקרקעות, ואמרה כי מחירי הקרקעות בירידה: "אנחנו יודעים שההצעות הגבוהות במרכזים הוגשו על ידי קבוצות רכישה. הירידה היא אכן ירידה משמעותית – מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה ירידה במחירי הקרקעות, כשאנחנו יודעים שלמחירי הדירות יש פרמטרים שלא בשליטתנו. ויש את הבנקים, שלא מאפשרים ירידה של מחירים, גם עלויות המימון משפיעות אבל לגבי רכיב הקרקע אנחנו מאמינים שהוא עוד ילך וירד. 

עוד היא התייחסה למכרזי שדה דב, ואמרה כי: "אם שדה דוב יירד ומחירי הדיור יירדו, אנחנו מאמינים שזה שיפיע. אנחנו מאמינים שכשיגישו הצעות, הן יהיו נמוכות יותר. הציבור מכיר את החלון ראווה שזה השיווק".  עוד היא ציינה כי רמ"י עושה ככל יכולתה בעניין: "יש לנו כתפיים מאד רחבות, כל מה שאנחנו יכולים להעמיס על עצמנו, אנחנו לוקחים. יש פה שחקנים נוספים, אנחנו נמצאים בסוג של דיאלוג ולפעמים זה מגיע לווליום גבוה". אפריאט ציינה לטובה בדבריה את הסכמי הגג, כזרז לבניית דירות: "הסכמי גג עובדים. השותפות הזאת בין ראשות מקרקעי ישראל לבין השלטון המקומי, הוא עובד. כדי שאנחנו נוכל להשיג את השותפות הזאת, הרשות המקומית רוצה לראות מוסדות חינוך ואת מתקני התשתית". 

נחשון קיויתי, יו"ר ובעלים, ב.ס.ר הנדסה ופיתוח, אמר באשר למחירי הקרקעות בשדה דב כי: "אנחנו פתחנו את השנה בזה שבאמת זכינו במגרש קטן יחסית, 62 דירות בסה"כ, אבל במגרש באמת מתוק, בגלל שזה באמת קו ראשון למים בכל המתחם הזה שנקרא שדה דב.. נכון, המספר שזכינו בו הוא משקף כמעט 3 מיליון שקל קרקע ליחידת דיור אבל מיום רביעי ועד היום קיבלנו לפחות 200 טלפונים: 'תכניס אותי לקבוצה.' בסופו של דבר זה ייעשה במסגרת קבוצת רכישה, זה מה שנקרה בנייה עצמית. הפטנט היה שאנחנו ארגנו קבוצה של 62 רוכשים, ועכשיו נלך לתכנון ונלך לטבלת איזון, ונעשה הגרלה בין השותפים איזה דירה כל אחד ירצה לבחור. בסופו של דבר כשאנחנו רואים את המחירים בשדה דב של יזמים שהם בהחלט ראויים, אז אצלי בבניין הזה אנשים לא ישלמו יותר מאשר 65 אלף שקל על מ"ר. זה יתרון של קבוצות הרכישה". 

עו"ד רועי גלעד דורון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת דן נדל"ן, התייחס לצורך בוודאות תכנונית לעתיד, ואמר כי הוא מאמין שמבצעי המימון יפסקו: "הרשויות התחילו לפעול בצורה שהיא נכונה, לתת ודאות תכנונית. רשויות שעדיין לא עשו את זה, יעשו את זה, כי אין ברירה. התחדשות עירונית זה דבר שהוא חשוב, בעיקר מבחינת המיגון, וכל התופעה הזאת שנוצרה לנו מאז ה7 לאוקטובר. הרגולציה פועלת בצורה נכונה. אנשים שיכולים להוציא היתר בצורה יותר מהירה, זה מבורך. היום המורשה להיתר אין לו את כל הסמכויות מההתחלה עד הסוף, אני חושב שנכון להאציל עוד סמכויות ככל שהזמן יעבור, ויסמכו על המנגנון הזה." עוד הוא דיבר על האטת המכירות, ואמר כי: "אני חושב שהמצב הגאו פוליטי, ואני אדבר על המלחמה ולא על המצב הפנימי, גורם לאנשים לשבת על הגדר. אני כן מאמין שברגע שהריביות טיפה ירדו, הביקושים האלה ישתחררו, אנחנו נוכל לקנות דירות, יהיה ביקוש אדיר. ההיצע לצערי כרגע בירידה. אני מאמין שהמכירים יעלו וכל ה-20-80 גם כן יפסקו מכורח הביקוש." 

ענבל דוד מנכ"לית החברה הממשלתית "דירה להשכיר", העלתה את תחום  שיווק הקרקעות לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח, שתופס תאוצה, ואמרה כי: "ביחד עם רמ"י, אנחנו משווקים את המכרזים ומשלימים רצף ארבע שנתי עם היקף של 6,500 שיווקים בממוצע לשנה. בשנה האחרונה הגענו לשיא שיווקים עם 7,300 יחידות דיור. כדי להגיע ל-10% משוק השכירות, שזה עדיין פחות מהממוצע של ה-OECD, צריך לשווק 10,000 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח לשנה במשך עשור, באופן שיבטיח קיומו של פרויקט להשכרה ארוכת טווח בכל עיר ובכל שכונה. זאת הדרך להשפיע על שוק השכירות בישראל. יש לנו פרויקטים גם במרכז וגם בפריפריה, גם בחברה הערבית וגם בחברה החרדית. אנחנו מבינים שעלינו לייצר מגוון הפונה לכל האוכלוסייה ושעבור ציבור השוכרים המוצר הוא הכרחי. בתל אביב, כולל הצלחת המכרזים האחרונים בשדה דב, אנחנו בפריסה על פני כל העיר – בדרומה ברחוב הגדנ״ע, במכבי יפו ובבית הירוק וכן במשתלה, דרך השלום ושדה דב. פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בפריסה כזו על-פני העיר מאפשרים גם לגננות, מורים, רופאים ואחיות להתגורר בתל אביב״. 

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, התייחסה להשפעות המלחמה, ואמרה כי המחסור בכוח האדם עלול להביא לעליית מחירים: "ה-7 באוקטובר פגש את עולם הבנייה באופן מידי, בכך שאסרו כניסה של פועלים פלסטיניים לישראל, זה יצר עצירה מאד דרמטית באתרים. מכאן, האתגר של כולנו היה להחזיר את האתרים לפעילות כמה שיותר מהר. רוב האתרים המכריע עובדים כמעט באותו קצב. גם אם אתה מביא פועלים זרים, לוקח להם זמן ללמוד את האתר, הרגולציה, שיטת העבודה. התגברנו בחלק גדול מהמקרים, כשאתה עובד עם קבלן גדול יש לו הרבה יותר יכולות להסית לפי הצורך. חלק מהאתרים שלנו אפילו הקדמנו. בוודאי שצריך כאן איזושהי ראייה רחבה, להביא אנשים שהם אנשי מקצוע". עוד התייחסה למילואימניקים, ואמרה כי: "אנחנו היום שנה וחצי במלחמה ויש לי עורך דין במחלקה המשפטית, שבבוקר הולך למשמרות בכיפת ברזל ובערב משלים עבודה משפטית. כולנו נשענים על האנשים הללו. מנהלי העבודה הם בדיוק האנשים שהלכו והתגייסו למילואים. כל דרג ניהול הביניים כולם חסרים, ואנחנו מרגישים את זה. כל זה בוודאי גורם לעלייה במחירים." 

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנית והגנת הסביבה, התייחס להצעת לתיקון חוק הבנייה, שעברה בוועדה השבוע ולפעילות הוועדה במלחמה, ואמר כי: "מדובר בשורה שלמה של שינויי חקיקה, שחלק מהם עברו בחוק ההסדרים וחלק שנוספו בהצעות ממשלתיות אחרות – ריכזנו את הכל ביחד. חוק התכנון והבנייה הוא חוק ישן שלא מדבר בשפה העכשווית, עם מלא ביורוקרטיה ומלא חסמים". עוד הוא התייחס לביטול ההקלות ולכניסתו לתוקף של מורשה להיתר, וציין: "נתתי דחייה לזה, אבל קבענו זמן ועכשיו זה יתחיל לרוץ. נבחן את זה תקופה מסוימת ואז נוכל להגדיל את זה מעל 9 קומות". 

ח"כ אשר התייחס למשך הזמן של הוצאות היתרי בנייה, ואמר כי: "גוף שצריך לתת אישור ולא נותן כי הפקיד מאד עייף וזה יושב אצלו על השולחן חודשים אז אחרי 30 יום אם הוא לא נתן תשובה – מבחינתנו הוא אישר. נגמר הסיפור הזה. למה היתר צריך לקחת שנתיים?". 

עוד הוא ציין כי הוועדה אישרה להוציא אישור תחילת עבודות, ללא היתר ועדה: "נתנו עכשיו עוצמה גדולה מאד לרשות הרישוי הארצית שנבנתה עכשיו. אם ראשי רשויות ידעו שיש אקדח מעשן כזה, אף ראש עיר לא ירצה שיחתום על ההיתר מישהו אחר, כי זה כמו ועדה קרואה." 

לוי לידור בונן, מנהל אגף בכיר שיווק במשרד הבינוי והשיכון, התייחס לשיקום הצפון, ואמר כי: "המשרד הציג תכנית לשיקום, זה כולל תכנית לפיתוח כל התנאים והתשתיות. בזמן אמת, בזמן המלחמה, ברמות של ימים בודדים, המשרד השקיע תקציבים משמעותיים בצפון." 

לדבריו, היעד הוא להכפיל את יחידות הדיור בצפון בעשור הקרוב. 

לוי התייחס עוד, להגרלות דירה בהנחה, ואמר כי: "אנחנו בחילוקי דעות עם האוצר, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שיש בה ביקושים, נכון להיום עם 140 אלף זכאים שמחכים להגרלות שלנו. אנחנו לא מבצעים את ההגרלה כי אין לנו את היכולת בלי החלטה בתוקף. אנחנו רואים כמה ההגרלה הזאת חשובה לאוכלוסיית ביניים. התוכנית נותנת להם פתרון, גם אם הוא לא מושלם או מיטבי. אנחנו חושבים שאפשר לעשות דיפרנציאציה בין הפריפריה למרכז, אולי לתת הנחות יותר גבוהות. באמצעות ההגרלות האלה יכולה המדינה לקבוע איזה אוכלוסיות הן בעדיפות גבוה. אנחנו נשב, אנחנו נסכים עם האוצר איפה יש לחדד את התוכנית."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן