דנה דובר, משרד האוצר: "כל תקן חניה רק יגביר את הקטסטרופה התחבורתית"
היזמים ונציגי המדינה מסכימים שתחבורה ציבורית היא תנאי לבניית דירות אבל המחלוקת סביב תקני חניה – בעיצומה: "כבר היום יש דיירים בלי פתרון"
היזמים ונציגי המדינה מסכימים שתחבורה ציבורית היא תנאי לבניית דירות אבל המחלוקת סביב תקני חניה – בעיצומה: "כבר היום יש דיירים בלי פתרון"
"אנחנו בקטסטרופה תחבורתית, צריך להרגיל את הציבור לעבור לתחבורה ציבורית", כך אומרה דנה דובר, רכזת תשתיות באגף התקציבים במשרד האוצר, בפאנל העוסק בסינרגיה של מגורים ותחבורה, שהתקיים בכנס הנדל"ן השנתי של "מגדילים" שנערך אתמול.
משתתפי הפאנל, שנערך בהנחיית העיתונאי גיא ליברמן, הסכימו כי תחבורה ציבורית, ובעיקר מערכות הסעת המונים כדוגמת המטרו, הרכבת הקלה ורכבת ישראל, הן תשתית הכרחית.
אבישי קימלדורף, מנכ"ל חברת שיכון ובינוי, מסביר כי אחת מהאסטרטגיות של החברה היא הסתמכות על קרבה לקווי הסעת המונים: "הגודש כבישים משפיע עלינו, כחברה. שיכון ובינוי היא מעצמת התחדשות עם 30,000 יח"ד בתכנון וביצוע. 18 אחוז מהדירות שייצאו לביצוע בשנת 2025 זה בהתחדשות, וב-2027 זה יהיה כבר 40 אחוז, ואנחנו מתמחים בהתמחות בהיקפים גדולים. תכנית מאושרת זה לא מספיק. בהיערכות לביצוע צריך לשים דגש על נושא התחבורה הציבורית, ובעיקר הסעת המונים. אנחנו בונים על התשתית הזו כאמצעי למשיכת לקוחות וגם באופן פרקטי – כיצד הם יגיעו. האתגר הוא גדול, ולצערי להרבה רשויות אין משאבים לפצח את התשתיות, וזה חסם גדול. צריך לאשר לרשויות תקציבים מטעם המדינה בהסכמי גג כדי להעמיד להם ממון להעמיד תשתיות היקפיות וציבוריות, וכן תשתיות לאחויות של הסעת המונים".
עם זאת, בין נציגי היזמים לנציגי המדינה התעוררה מחלוקת סביב השאלה אם הדבר צריך לבוא על חשבון תקני חניה, ובעיקר בשנים הקרובות, לפני שהפרויקטים המשמעותיים של המטרו ויתר קווי הרק"ל – הקו הירוק והסגול – יצאו לדרך.
ירון צוברי, מנהל חטיבת מגורים בקרסו נדל"ן: "העתיד הוא אכן בתחבורה הציבורית, במטרו וברכבת קלה. אבל יש כאן אבל גדול, וצריך להתייחס לטווח הארוך והבינוני. הקו הסגול, לך תדע מתי ייצא. יש לנו פרויקט בחולון שנמצא בוועדה המחוזית. זאת תכנית שתהיה מעולה בעתיד, כשיהיו 2 קווי מטרו. אז אולי לא יצטרכו חניות לתעסוקה. אבל זה יקרה אולי בעוד 15 שנים, אולי 20 שנה. אף אחד לא יודע. וכבר היום יש דיירים בלי פתרון. מה שצריך להיות זה לאפשר שלביות. זה אומר שלדיירים שמחכים כבר 10 שנים לדירה, נאפשר תקן חניה של לפחות חניה אחת לדירה. בשלב השני, כשיהיה מטרו, לא יצטרכו חניות".
ישי רוט, מנכ"ל שובל הנדסה: "מדינת ישראל נכנסת לאסון תחבורתי בגלל החניות. אתה יכול לראות את אלפי המכוניות שמגיעות לארץ וחונות ליד נמל חיפה, והן יעלו לכביש. ובפרויקטים של אלפי יחידות דיור נותנים חצי חניה לדירה. חייבים לתת לפחות מקום חניה אחד אחרת תהיה קטסטרופה, כי אנשים יחנו על המדרכות. הם יקבלו קנסות, וייאלצו לשלם. לא משנה אם יהיה קו ירוק או לא, חייבים לתת מינימום שבמינימום חניה לדירה".
על כך השיבה דנה דובר: "כל תקן חניה רק יגביר את הקטסטרופה התחבורתית. אנחנו מאפשרים את השימוש ברכב פרטי, וככה מגדילים את הבעיה. כסף לא חסר לפרויקט הזה, והוקצו לפיתוח תחבורה ציבורית 200 מיליארד שקל, ולטווח הקצר יש השקעה בהיצע, כמו השקעה של 800 מיליון שקל באוטובוסים, ותוספת השירות גדלה באופן משמעותי".
יעל סלומון, סמנכ"לית חטיבת תשתיות מינהל התכנון: "אנחנו רואים סינרגיה בין מערכות תחבורה למגורים, ויש מדיניות ארוכה של פיתוח סביב תחבורה ציבורית בירושלים ות"א, סביב הרכבת הקלה. בלי זה אי אפשר לפתח היקפים גדולים. יש יעד של 2.6 מיליון יח"ד והמענה לזה הוא רק דרך רשת תחבורה ציבורית איכותית. אם ניקח את גלילות, המתחם הזה קודם במשך שנים בהיקף של עד 10,000 יח"ד, וברגע שהתקבלה החלטה על הסטת 2 קווי מטרו ויצירת מרחב תחבורתי משלים, יחד עם מדיניות תמ"א 70 שדורשת צפיפות, אותו רובע הכפיל את עצמו מבחינת יח"ד וכל ההסתכלות השתנתה".
ארז בן אליעזר, מתכנן מחוז תל אביב: "שיתופי פעולה בין גופי תכנון לגופי תשתיות זה מה שחשוב. אם אנחנו יודעים שיגיע הקו הסגול לארלוזורוב, אנחנו יכולים למנוע כניסת רכב לרחוב, והציבור מבין שמי שיגור ברחוב ארלוזורוב לא יגיע עם רכב פרטי. זה תחילה של שינוי פרדיגמה. אנשים מגיעים לגור בשדה דב, בהבנה שהקו הירוק יגיע לשם. זה שינוי מאוד משמעותי כשאדם יודע שהוא מגיע לרובע חדש עם הרכבת שנוסעת במרחב הזה. זה גם עוזר לנו לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. אם ניקח לדוגמה את רמת גן, עברו שם מראייה של התחדשות באמצעות תמ"א 38 להתחדשות מתחמית, והיום רוב הפרויקטים שם הם גדולים ובינוניים, באזורי הסעת המונים".
ולמרות חשיבות תשתיות הסעת ההמונים, עיקר הביקורת על הפרויקט היא סביב העיכוב בביצוע. אבנר פלור, ראש מינהל התשתיות במשרד התחבורה: "התקציב שלנו יוצא על תחבורה ציבורית. השרה יחד עם המנכ"ל נלחמו כמה שיותר לקבל תקציבים עבור הנושא הזה". בתגובה לטענות על כך שהפרויקט מקודם לאט מדי, אומר פלור: "בשנה וחצי-שנתיים האחרונות אנחנו מנהלים ישיבות עם האוצר, שבהן אנחנו בודקים איך לקדם את מה שאפשר. יש עיכובים בתשתיות, יש רשויות מקומיות שמעכבות מבחנת תיאומים, לכן משרד האוצר קידם את חוק תשתיות לאומיות לראות איך מצמצמים פערים. יש שיפור גם באוטובוסים, וקיבלנו כסף לעוד שירות. לא הכל מושלם, אבל יש שיפור בתחבורה הציבורית. זה לוקח זמן, אבל צריך להרגיל את הציבור".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן