בן כהן, ראש מועצת באר טוביה: "קידום אגרסיבי של תכניות בנייה בוותמ"ל"

לאחרונה ציינו את ט״ו בשבט, חג שהוא סמל לאילנות, לטבע ולחקלאות, חג שמסמל לנו את המורשת החקלאית בהקמת המדינה, מורשת שמאפשרת לנו לקיים מדינה חזקה עם ביטחון תזונתי.

באותו יום מציינת גם הכנסת את יום הולדתה – תזכורת לנבחרי הציבור לחזק את יסודות המדינה ולשמור על ערכיה. תזכורת שעליהם לפעול לקידום תוכנית מתאר אחראית וישימה לחקלאות, שתבטיח את השטחים הנדרשים לשמירה על ביטחון המזון הלאומי.

בשנים האחרונות אנו עדים לקידום תכניות בנייה נרחבות ומואצות ברחבי הארץ, ובמיוחד באמצעות שימוש בותמ"לים, המעלים שאלות מהותיות לגבי עתידה של החקלאות והטבע בישראל וזאת, במקום להשתמש בחלופות בנייה קיימות שיטיבו עם כולם.

מידי שנה נלקחים כ-30 אלף דונם קרקע חקלאית לטובת ותמ"לים, בסתירה מוחלטת להחלטת הממשלה מנובמבר האחרון, כלקח מאירועי 7.10 והמלחמה הארוכה בעקבותיהם, להגביר את הייצור החקלאי ולהקטין את התלות בייבוא, שבחלקו הלא מבוטל הוא ממדינות שעוינות אותנו.

לצערנו, אנו נאבקים בימים אלה בותמ"ל ״רובע האלה״ באזורנו המאיימת לגזול שטחים ירוקים נדירים, לרבות שטחי חקלאות מניבים, תוך התעלמות מהיכולת להשתמש בחלופות בנייה הקיימות בקרית מלאכי.

מדובר בתכנית שנויה במחלוקת, שתעלה מיליארדים, אשר במסגרתה מתוכננת הקמת עיר חדשה שתכלול כ- 6000 יח"ד בכסות של הקמת ״שכונה״ חדשה לקרית מלאכי. חשוב לציין ש״השכונה״ החדשה מתוכננת להיבנות במרחק של כשלושה ק״מ מהעיר, תדרוש העתקת תשתיות לאומיות משמעותיות, תייצר נזקים תחבורתיים קשים ותפגע בכל האזור. זאת, מעבר לפגיעה ההרסנית בשטחים חקלאיים מניבים.

חשוב לציין שיש חלופות למגורים בתוך העיר ואין זה הכרח להתפרש על שטחים מניבים למדינת ישראל.עלינו להכיר בכך שכבר היום קיימות עתודות בנייה בתוך העיר, לצד פתרונות שיכולים לתרום לעיר, לחקלאות ולאזור כולו.זוהי אחריות משותפת של כולנו ולשם כך נדרש שיתוף פעולה בין רשויות המדינה, יזמים וקבוצות סביבה, לצד הקשבה לצרכים החברתיים והסביבתיים. לנצל את עתודות הבנייה, לשמר את החקלאות המניבה.

בסופו של יום, הקידום האגרסיבי של תכניות בנייה באמצעות ותמ"ל מעלה שאלות מהותיות לגבי עתידה של ישראל – האם נבחר בדרך שתביא איתה חדשנות וצמיחה כלכלית או שנוותר על שארית השטחים הירוקים, וגם על החקלאות, שמבטיחה לנו עצמאות תזונתית? האם ישראל היא רק עירוניות ובטון או שיש מקום גם למורשת החקלאות ולנוף הטבעי הייחודי? התשובות תלויות ביכולתנו למצוא את האיזון בין שאיפות ההתחדשות לבין שמירת העקרונות הסביבתיים והחברתיים שעליהם נבנתה מדינת ישראל.

*הכותב, בן כהן, הינו ראש מועצת באר טוביה 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן