לטענת ארגוני הווקף, הבהאים פלשו לשטח שבבעלותו ללא אישור. בתגובה טענו הבהאים כי מדובר בסכסוך דתי
בדרך לעוד סכסוך דתי בישראל? הוואקף המוסלמי דורש מהמרכז הבהאי לפנות שטח באחד ממרכזיו המקודשים ביותר בעיר עכו. שני ארגוני ווקף בעכו הגישו תביעה לבית משפט השלום בעיר לפינויים של שטחים הסמוכים לגני רידוואן, אחד מהמתחמים המקודשים ביותר לבהאים בעולם, שהוא חלק מהמרכז הבהאי העולמי. בתביעה טענו הארגונים כי הם בעלי השטח, וכי נציגי הבהאים, המיוצגים על ידי "הכנס הלאומי רוחני של הבהאים של ארצות הברית וקנדה סניף ארץ ישראל", פלשו אליו ללא הסכמתם. דרישת הבהאים לדחות את התביעה על הסף נדחתה, והנושא הגיע בימים אלה לבית המשפט העליון.
הדת הבהאית, שהיא דת מונותיאסטית שנוסדה במאה ה-19 על ידי הנביא בהאא אללה. הדת נפוצה בכל רחבי העולם, ומרכזה הדתי, המרכז הבהאי העולמי, נמצא בישראל בערים חיפה ועכו, ובסביבותיהן. כל הפעילות הבהאית במישור הבין-לאומי מרוכזת בידי המרכז הבהאי העולמי, ובכלל זה ניתוב משאבים וקבלת החלטות המשליכות על הדת הבהאית כולה. בית הצדק העולמי השוכן בחיפה הוא הסמכות העליונה של הדת. המתחם המוכר ביותר של הבהאים והמזוהה ביותר איתם הוא "הגנים הבהאים" בחיפה. אך לצד זאת, מרכזים מקודשים לא פחות יש בעכו וסביבותיה.
אחד המתחמים המקודשים הוא גן רידואן, השוכן בחלקה הדרום-מזרחי של עכו, בין רחוב עליית הנוער לנחל נעמן. בתביעה שהגישו הארגונים וקף אל-סדיקי ו-וקף אל-שעבי בשם בית הדין השרעי לבית משפט השלום בעכו לפני כארבע וחצי שנים, הם דרשו להוציא צו פינוי למתחם. בתביעה, שהוגשה נגד "הכנס הלאומי רוחני של הבהאים של ארצות הברית וקנדה סניף ארץ ישראל", המייצג את המרכז הבהאי העולמי, טענו הארגונים התובעים כי הם הקדשים הרשומים כבעלים במשותף בחלקים שווים של המתחם. בתביעה נטען כי הנתבע ("הכנס הלאומי רוחני של הבהאים") פלש לשטח ועושה בו ככל העולה על רוחו. עוד טענו הארגונים התובעים כי אין להם כל ידיעה באשר למעשיו בשטח, וכי הוא עושה בו שימוש ללא רשות. נעשה ניסיון להידברות טרם הגשתה של התביעה אך ניסיון זה לא צלח. בכתב התביעה ביקשו התובעים, ארגוני הווקף, להורות על סילוק ידו של הנתבע מהשטחים הללו.
הכנס הלאומי רוחני של הבהאים ביקש בתגובה לדחות את התביעה על הסף. בין השאר, נטען כי אין הוכחה לזכותו של הווקף, אשר אינו תאגיד רשום, לבוא בנעלי הבעלים הרשום של הקרקע. עוד נטען כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בתביעה, מכיוון שמדובר בפינוי ממקרקעין המהווה חלק מהאתר הבהאי הקדוש ולפי דבר המלך במועצה משנת 1924, אז הוקם האתר, יש להעביר את העניין לשר הדתות או לראש הממשלה שבא בנעליו.
בנוסף, הכנס הלאומי רוחני טען כי התביעה הוגשה תחת הכותרת סדר דין מקוצר, סמוך מאוד לכניסתה לתוקף של הרפורמה בסדר הדין האזרחי אשר ביטלה הליך זה, ועל כן בנסיבות אלה נכון להעביר התביעה לדיון רגיל.
רשמת בית משפט השלום בעכו, דנה ביאלר, דחתה את בקשתו של הבהאים לדחות את התביעה על הסף. בהחלטה שפרסמה היא דחתה את טענת הכנס הלאומי רוחני שלפיה לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעה, וכתבה כי "איני סבורה כי פרשנות הנתבע (הכנס הלאומי רוחני) מהווה פרשנות סבירה לפיה בכל מחלוקת שקיימת או כזו הנוגעת למקום קדוש או לבניין דתי, נשללת סמכות בתי המשפט האזרחיים בישראל לדון בו, גם מקום בו המחלוקת עצמה מסורה דרך הכלל בהתאם לדין לסמכותם".
עוד כתבה הרשמת כי "בענייננו נוגעת התביעה לזכויות השימוש במקרקעין שדרך המקרה לצדדים נגיעה דתית, אך עצם המחלוקת כלל אינה קשורה לעצם קדושת המקום לענייני פולחן או עניינים אחרים הקשורים על אלה", וקבעה כי להית המשפט יש סמכות לדון בתביעה.
הבהאים ערערו על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה. בערעור נטען כי התביעה בהליך מגוללת סכסוך שאיננו אזרחי גרידא על גבולות מקרקעין, אלא מדובר על סכסוך דתי ובתביעה לזכויות הקשורות למקומות הקדושים. לטענתם, מדובר בסכסוך הצופן בחובו רגישות בין-דתית בעלת פוטנציאל להצית אש מחלוקת מקומית ובינלאומית. זאת במיוחד כאשר גם הווקף מגדיר את המקרקעין כמקום קדוש לדת המוסלמית.
ארגוני הווקף טענו, מנגד, כי מדובר בסכסוך אזרחי רגיל בשל פלישה נטענת של הכנס הלאומי רוחני של הבהאים לקרקע שלהם, דבר המהווה לטענתם הפרת הסדר הציבורי, ומסיבה זו, נטען, מדובר בעניין שפיט שלבית משפט יש סמכות לדון בו.
השופטת ישראלה קראי-גירון דחתה את הערעור. בפסק דין שניתן לפני חצי שנה כתבה השופטת כי "הסכסוך מושא ההליך הוא סכסוך אזרחי הקשור לשימוש במקרקעין ולזכויות במקרקעין. העובדה כי מדובר במקרקעין שנטען כי הם בשימוש המבקשת (הכנס הלאומי רוחני של הבהאים) ונחשבים לאתר קדוש, אינה משנה את טיב הסכסוך שהוא אזרחי ואיננו קשור למקומות קדושים או לבניינים דתיים".
נציגי הבהאים לא השלימו עם פסק הדין, והגישו בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון. השופטת דפנה ברק ארז הורתה לארגוני הווקף להעביר את תגובתם לערעור עד ל-19 במרץ.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
