יואב גלנט ודני מריאן // צילום: רמי חכם
יואב גלנט ודני מריאן // צילום: רמי חכם

גלנט: הפיצול בין המשרדים הממשלתיים מעכב את הבנייה בארץ

השר גלנט טען כנגד משרדי הממשלה: "אתה נכנס לחדר עם שלושים אנשים ואף אחד לא לוקח אחריות". דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים: "עדיין בונים פה עם פטישים ומסמרים"

כרמלה קופר 30.05.2018

תמונה: יואב גלנט ודני מריאן // צילום: רמי חכם

"למרות שבשנים האחרונות נכנסו לישראל שיטות בניה מתועשות, המערכת עדיין לא מתגמלת את פיתוח החדשנות ובטח לא את יישומה. הזוי שעל אף היותנו סטארטאפ ניישן עדיין בונים פה עם דיקטים, מסמרים ופטישים", אמר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות בוועידה הישראלית השנייה לתיעוש, חדשנות, בטיחות ואיכות בבנייה שערך האיגוד.

שימוש נרחב בבנייה מתועשת יוכל לקצר זמנים
מריאן אמר עוד, כי: "למעלה מ-50% מהבנייה בישראל נבנית בלוק אחר בלוק בעוד באירופה, בכל וילה שנבנית ניתן לראות מנוף קטן. חשוב להבין שבנייה מתועשת אינה בהכרח בנייה מאלמנטים טרומיים. בנייה מתועשת משמעותה קודם כל לבצע את העבודה הקונבנציונלית על ידי שימוש באמצעים מתועשים, דוגמת טיח מוכן מראש, תבניות ליציקת בטון במקום קרשים ודיקטים, ופיגומים מתועשים, התורמים לביטחון הפועלים ולפריון העבודה שלהם באתר.

"שימוש נרחב בבנייה מתועשת יוכל לקצר תוך חמש שנים את משך הקמת בניין בשליש. כחצי שנה עד שמונה חודשים. המרוויחים הראשונים מקיצור לוחות הזמנים הם כמובן לקוחות הקצה – רוכשי הדירות – אשר יוכלו להיכנס לדירה מהר יותר, ולחסוך כך עלויות שיכולות להגיע לממדים משמעותיים כמו שכר דירה וריבית על משכנתא. יש פה חשיבות לנו, המהנדסים והקבלנים, אבל מי שמרוויח הכי הרבה מתיעוש הוא האזרח, ולכן נדרשת פה מעורבות משמעותית של הרגולטור, כמו שרשות החדשנות מתמרצת סטארטפים, הרגולטור צריך לתמרץ את הקבלנים לעשות את העבודה בצורה מתועשת", אומר מריאן.

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, האשים מנגד את הפיצול בין משרדי הממשלה, כגורם מרכזי לעיכובים בענף הבנייה: "ענף הבנייה בכל העולם, לא רק בישראל, בעל קצב השיפור בפריון הנמוך ביותר. אנחנו אולי בונים קצת יותר יעיל ויפה משבנינו לפני חמישים שנה, אבל בסך הכל הענף לא השתנה בהרבה. אנחנו צריכים לצאת מהקופסא ולפתח פה את המובילאיי של ענף הבנייה. משרד הבינוי והשיכון מעניק 40 מיליון שקל לתמיכה בחדשנות, החל מבנייה מודולרית והכנסה של אמצעים ממוכנים ועד לחשיבה שונה לחלוטין של איך בונים. בישראל הממוצע לבנייה של שכונה הוא כ-15 שנים, כאשר בעולם זה לוקח 3 שנים. מה שמכשיל אותנו זה הפיצול בין כל המשרדים, משרד הבינוי והשיכון אחראי על הקצאת השטח, משרד התחבורה על הכבישים, משרד החינוך על בתי הספר ואין קואורדינטור אחד שמרכז הכל. אתה נכנס לחדר עם שלושים אנשים ואף אחד לא לוקח אחריות. מי שמשלם את המחיר זה האזרח".

פרופ' יחיאל רוזנפלד מהמחלקה להנדסת מבנים מהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, הוסיף: "היום בישראל קשה לומר שדייר נכנס לדירה ללא חרדה – והוא תמיד צריך לצפות לבעיות. דבר כזה לא אמור להיות כאשר הבנייה מתועשת, והמוצר הסופי אמין ואיכותי. עלינו לצמצם את משך העבודה באתר הבנייה במקסימום, ובדרך זו גם לחסוך בעלויות נכבדות".

"השר חיים כץ בוחר להתנהל בפופוליזם"
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, התייחס לתאונות העבודה בענף, ואמר כי: "בשבוע שעבר שוב נהרגו פועלים, ובעוד שאנחנו משקיעים הון ומאמצים למצוא ויישם כלים לשמור על הבטיחות באתרי הבנייה, בוחר השר חיים כץ להתנהל בפופוליזם של סיסמאות עם אפס עשייה אמיתית".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות