פינוי בינוי חולון | שבילי אופניים בעיר חולון // באדיבות דוברות עיריית חולון

הקרב מול עיריית חולון על שלט שהוצב בפרויקט פינוי בינוי

החברה היזמית העמידה שלט לפרויקט פינוי בינוי, זאת ללא קבלת היתר מהעיריה אולם בית המשפט דחה את בקשת החברה לצו ביניים האוסר על העיריה להסיר את השלט, ונימק זאת ב"אינטרס הציבורי בדבר השמירה על שלטון החוק ומניעת עשיית דין עצמי כפי שנעשה בענייננו"

רונן דמארי 27.09.2018

תמונה באדיבות דוברות עיריית חולון

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה לאחרונה בקשה של החברה היזמית "קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ", להעניק לה צו ביניים האוסר על עיריית חולון להסיר שלט שהציבה בחזית בניין בו היא מקדמת פרויקט פינוי בינוי בחולון.

החברה היזמית טענה בבקשה שהגישה לבית המשפט כי התקשרה עם דיירי בניין משותף ברחוב ויצמן בחולון בהסכם להריסת הבינוי הקיים והקמת פרויקט חדש תחתיו. בהמשך להתקשרות, הציבה החברה היזמית שלט בחצר הבניין המודיע על קידום הפרויקט וזאת ללא שקיבלה היתר בנייה והיתר שילוט מעיריית חולון. בבקשה מצוין כי מנהל החברה היזמית ערך שיחה טלפונית עם מנהלת מחלקת שילוט בעיריית חולון וזה לא אסר על הצבת השלט המדובר.

על כל פנים, כשבוע ימים לאחר מכן פנתה החברה למנהל אגף רישוי בנייה בעיריית חולון בבקשה לפתוח בקשה להיתר להצבת השלט. אולם, בתגובה לפנייה זו נענתה כי "לא ניתן להגיש בקשות לשלט בגין היתר בניה שטרם נדון או אושר". שבוע נוסף חלף ועיריית חולון הוציאה צו הריסה מנהלי להסרת השלט.

היזם טען כי הסרת השלט תאפשר "חדירה" של גורמים נוספים
בתחילת חודש יוני פנתה החברה לבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון בבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. ביום 13.6.18, לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט והגיעו להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין לפיה: "…הבקשה לביטול צו ההריסה תידחה ללא צו להוצאות, יוארך המועד לכניסת תוקף הצו ב-30 יום מהיום בכפוף להפקדת ערבות על סך 15,000 ₪…בהעדר החלטה של בית המשפט המוסמך המורה על הארכת תוקף כניסת צו ההריסה ו/או ביטולו, ייהרס השילוט על ידי המבקשת בחלוף 30 יום…".

החברה היזמית הגישה עתירה בנושא ולצדה בקשה לצו ביניים שימנע מהעירייה להסיר את השלט. לטענתה מדיניות העירייה הינה מדיניות הנוגדת את החוק. היא מציינת כי הסרת השלט ואי מתן אפשרות כדין להכשירו מהווה פגיעה מהותית בה ומהווה למעשה מכת מוות לפרויקט. הן מבחינת הדיירים שיפרשו את הסרת השלט כנטישת המבקשת את הפרויקט והן מבחינת סביבת הפרויקט אשר תאפשר "חדירה" של גורמים נוספים כגון "מאכערים" ו"מארגני עסקאות". על כך מוסיפה החברה וטוענת, כי ככל שלא יינתן צו ביניים, צו ההריסה המנהלי ייכנס לתוקף ואז העתירה תיהפך תיאורטית. זאת, כאשר הותרת השלט למספר חודשים, עד להכרעה בעתירה, לא תגרום כל נזק.

החברה הוסיפה וטענה כי בעיר חולון תלויים מאות שלטים של פרסום אתרי בנייה, פרויקטים של התחדשות עירונית, פרויקטים של תמ"א 38 וכיו"ב, כאשר הותרת השלט נשוא העתירה לא תזיק, ולו בזעיר אנפין, לתפיסת החוק והצדק בעיר. לשיטתה, ההיפך הוא הנכון – אכיפה בררנית, קיצונית ואגרסיבית כנגד המבקשת מעוררת תחושת רדיפה של הפרט, מקום בו על הרשויות לפעול בשוויון כלפי הציבור.

מנגד, טענה עיריית חולון כי הנחיות ועדת השילוט נקבעו על ידי הוועדה בהתאם לסמכותה הקבועה בסעיף 4 לחוק העזר, כי ההנחיות התקבלו חודשים ארוכים לפני הצבת השלט וכי בסמוך לאחר קבלתן הן פורסמו באתר האינטרנט של העירייה. עוד טענה העירייה כי חרף טענת החברה היזמית, היא לא עדכנה את מחלקת השילוט בעירייה בשום דרך שהיא בדבר הכוונה להציב את השלט וכי הנחיות ועדת השילוט אינן מונעות מהמבקשת למצות את ההליכים הקבועים בחוק ולהגיש ערר לוועדת הערר.

העירייה ציינה כי התליית צו ההריסה המנהלי עשויה לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים, בכללם: שמירה על שלטון החוק, מניעת עידוד עבריינות ומניעת מצב שבו חוטא ייצא נשכר.

לבסוף, טענה העירייה כי גם אם העתירה תתקבל במלואה, לא יעניק הדבר זכות כלשהי לחברה להצבת השלט ללא הסדרתו באמצעות בקשה להיתר בנייה והיתר שילוט.

סגן נשיא בית המשפט השופט קובי ורדי החליט כאמור לדחות את בקשת החברה היזמית למתן צו ביניים שימנע את הסרת השלט. בהחלטתו הוא ציין בין היתר: "להצבת השלט נדרשים שני היתרים: היתר שילוט והיתר בנייה, כאשר המבקשת כלל לא תוקפת החלטה שעניינה היתר בנייה ואף טענה כי "מטעמים פרוצדוראליים" היא מוכנה להגיש בקשה מתאימה. באשר למאזן הנוחות, אני סבור כי הוא נוטה לטובת העירייה. ראוי לציין כי המבקשת, בהציבה את השלט ללא פנייה מתאימה לקבלת היתר בנייה (אף אם נערכה שיחה בין מנהלה לבין מנהלת מחלקת השילוט בעירייה – ואיני מכריע בשאלה זו) וללא היתר בנייה והיתר שילוט, יצרה עובדות בשטח, תוך עשיית דין עצמי. במצב דברים זה, הגשת הבקשה למתן צו ביניים מהווה ניסיון לקבע את המצב, כשאין מקום להכשיר, ולו באופן זמני, מציאות חדשה זו שנעשתה על ידי המבקשת באופן חד צדדי ובניגוד לחוק".

עוד הוסיף השופט: "הנזקים הנטענים על ידי המבקשת הינם, ברובם, נזקים כספיים אשר במידת הצורך, ככל שהעתירה תתקבל, ניתן יהיה לפצות את המבקשת בגינם. כך בעיקר שעה שעומדים לרשות המבקשת אמצעים למניעת או הקטנת הנזקים הנטענים ואמצעים לפרסום הפרויקט בדרכים אחרות, כפי שהוצע גם על ידי העירייה. זאת, כאשר למול הנזקים הכספיים הנטענים עומד האינטרס הציבורי בדבר השמירה על שלטון החוק ומניעת עשיית דין עצמי כפי שנעשה בענייננו".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות