סינדרום מושב משמרת מלמד אותנו כי טילים אינם פוסחים על אף כתובת, גם לא על מושב פסטורלי בשרון. לכן ובשל פוטנציאל עצום להרחבת היצע הדיור, יש לייצר תפיסה מחודשת לגבי קידום ומינוף התחדשות עירונית מושכלת גם במגזר הכפרי
תמונה: יהודה הרציג // יחצ
מאת: יהודה הרציג, הרציג נדל"ן
לסיכום, סינדרום מושב משמרת מלמד אותנו, ללא ספק, כי טילים אינם פוסחים לצערנו על כל כתובת, בין אם מדובר בטילים הנשלחים למרכזי ערים, דוגמת אלה שנורו לעבר גוש דן לפני פחות משבועיים, או הטיל שנורה אתמול בבוקר לתוך מושב פסטורלי בשרון. מכל הסיבות לעיל, המלצתי "לחשוב מחוץ לקופסה" ולפעול באופן רוחבי בכל הרמות, ממשלה, רשויות אזוריות ומקומיות וועדי יישובים, לתפיסה מחודשת לגבי קידום ומינוף התחדשות עירונית מושכלת גם במגזר הכפרי.
הטיל שפגע השבוע בבוקר במושב משמרת, ורק בנס ניצלו חייהם של יושבי הבית שנהרס כליל, מלמד על חשיבות ההתחדשות העירונית גם במגזר הכפרי, הן מושבים, הן קיבוצים והן יישובים קהילתיים, כחלק ממהלך כולל של הממשלה להתחדשות עירונית כמנוע למיגון העורף מפני סכנת טילים ורעידות אדמה.
מירב הפוטנציאל בהתחדשות העירונית נמצא במרחב הכפרי
מבדיקה שערך משרדי, מתברר כי מירב פוטנציאל ההתחדשות העירונית במדינת ישראל נמצא דווקא במגזר הכפרי. מתגוררים בו, גם אם נכלול לא רק קיבוצים ומושבים, אלא גם יישובים קהילתיים גדולים יחסית, כ-8 אחוזים בלבד מתושבי המדינה, זאת על פני כ-85 אחוזים מהשטח.
כמו כן, המקרה של מושב משמרת מלמד כי חלק נכבד מתוך אותם מאות אלפי ישראלים המתגוררים במגזר הכפרי, אינו ממוגן בפני טילים ורעידות אדמה. למרות זאת נושא ההתחדשות העירונית נמצא חזק באג'נדה של חידוש מרכזי הערים הוותיקות, בעיקר במרכז הארץ, אולם הוא לצערנו שולי באשר למגזר הכפרי.
ההרחבות בקיבוצים ובמושבים הן ההזדמנות לתוספת של עשרות אלפי יח"ד!
לטעמי, העובדה שמאות קיבוצים ומושבים עוברים בימים אלה תהליכי הרחבה וקליטת תושבים חדשים, היא בדיוק ההזדמנות לשלב את ההתחדשות העירונית בתוך תהליכים אלה. את ה"פרה קדושה" של העדר בנייה לגובה במגזר הכפרי, יש לטעמי לשקול ולהציע מדיניות שונה:
לנצל טוב יותר את זכויות הקרקע המבוזבזות, ולבנות רבבות יחידות דיור חדשות במגזר הכפרי ועדיין הוא יהיה פחות צפוף לאין שיעור לעומת המגזר העירוני, זאת בשל עתודת השטחים העצומה העומדת לרשותו. בד בבד ניתן יהיה באמצעות התחדשות זו, לשפר לאין שיעור את נושא המיגון במגזר הכפרי.
אין זה סוד כי רבים מאוד מהבתים צמודי הקרקע בו אינם ממוגנים כלל, לא בפני התקפות טילים ולא בפני רעידות אדמה.
פעולה שכזו יכולה כבר בשנים הקרובות להגדיל משמעותית את עתודות הבנייה בשוק הדיור מכ-50 אלף התחלות בנייה לשנה כיום לכ-60-70 אלף לשנה במהלך העשור הקרוב, מה שבהחלט יסייע לפתור את נושא מדבר הדיור.
שימושים מעורבים גם בכפר
כמו כן, הנני ממליץ לשקול לקדם גם שימושים מעורבים בבנייה במגזר הכפרי, קרי מגורים, עסקים ומסחר, זאת כמובן בהתאמתם המיטבית לאופיו המיוחד של מגזר זה ( בנייה מרקמית" בלבד, כלומר בניינים נמוכים יחסית עד 6-8 קומות ולהמנע מבנייה של רבי קומות, קל וחומר מגדלים) ותוך זהירות רבה לא להפוך, חלילה, יישובים כפריים, ל"ערים שבדרך".
הנני בהחלט מודע לכך שלרעיון זה יהיו מתנגדים לא מעטים, בעיקר שוללי שבירת האופי הכפרי, כביכול, של מגזר הקיבוצים, המושבים והיישובים הקהילתיים.
לטעמי זה בדיוק להיפך: רק תכנון נכון מראש יוכל להניח גבולות וסייגים "מה כן לבנות" ו"מה לא לבנות" במגזר הכפרי.
לסיכום, סינדרום מושב משמרת מלמד אותנו, ללא ספק, כי טילים אינם פוסחים לצערנו על כל כתובת, בין אם מדובר בטילים הנשלחים למרכזי ערים, דוגמת אלה שנורו לעבר גוש דן לפני פחות משבועיים, או הטיל שנורה אתמול בבוקר לתוך מושב פסטורלי בשרון. מכל הסיבות לעיל, המלצתי "לחשוב מחוץ לקופסה" ולפעול באופן רוחבי בכל הרמות, ממשלה, רשויות אזוריות ומקומיות וועדי יישובים, לתפיסה מחודשת לגבי קידום ומינוף התחדשות עירונית מושכלת גם במגזר הכפרי.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
