אדריכל חיים קהת // יחצ
אדריכל חיים קהת // יחצ

כיצד נוצרים מתחמי קונספט ומה עתידם בישראל?

"אין ספק שתכנון על פי קונספט מיוחד, הינה תופעה רווחת שתלך ותתפשט. יש כאן מענה לצורך אמיתי, אוטנטי ורלבנטי של הציבור"

מגדילים 24.06.2018

מאת: אדריכל חיים קהת, מבעלי פירמת האדריכלים מנספלד קהת

מתחמי קונספט אינם המצאה ישראלית. כל הערים הגדולות והחשובות בעולם, ייצרו מתחמים כאלו במהלך המאה העשרים. כמה מהדוגמאות המובהקות לכך, הינן לדוגמא: מתחמי הסוהו , צ'לסי והוילאג' בניו יורק שהפכו במהלך המאה הקודמת, לשילוב מעניין של מועדונים וברים, גלריות אומנים, סדנאות אומנות (work shop)  והפכו בפועל למובלעות תוססות בתוך העיר הגדולה. דוגמא נוספת מעניינת לכך, הינם המתחמים של גאודי בברצלונה, דוגמת רובע האשמפלה ולצידו פארק גואל. כנ"ל מתחם מרכז פומפידו בלב פאריז, כשסביבו רובע המארה (ווז'), שהפך מאיזור ישן ומוזנח לליבת הלייף סטייל הפארזאי.

ג'נטריפקציה בשווקים ובשכונות בישראל
ערי ישראל למרות שהיותן ברובן צעירות יחסית, פיתחו אף הן במהלך השנים מוקדי קונספט ולייף סטייל מעניינים. נתחיל מהבירה ירושלים: שכונות וותיקות דוגמת המושבה הגרמנית הטמפלרית ונחלת שבעה, הפכו בהדרגה החל משנות ה 60 וה 70 של המאה הקודמת למוקד מעניין של בוהמיינים, בליינים וגם בעלי מקצועות חופשיים ואנשי אקדמיה, שחיפשו אווירה אחרת. המושבה הגרמנית לדוגמא, ידעה לשלב בתוכה ישן עם חדש, בדומה לרובעיה העתיקים של ברצלונה. מגמה זו, אגב גם גרמה לג'נטריפקציה, תופעה הרווחת גם בערים גדולות בעולם, בה אוכלוסיה חזקה דוחקת החוצה את רגלי התושבים הוותיקים שהינם בדרכ מעוטי אמצעים. כך למשל קרה בעשרים השנה האחרונות בנווה צדק ובמיוחד במתחם שוק הפשפשים ביפו. אוכלוסיות חדשות ואמידות שבאו, גרמו לעליית מחירים משמעותית באותם מתמחים ולחוסר אפשרות של אוכלוסיות וותיקות להמשיך ולהתגורר שם, הן בשל מחירי הדיור והן בשל יוקר המחיה. מתחמי קונספט נוספים גם בעולם וגם בישראל, הינם השווקים. לדוגמא, השוק הוותיק של ברצלונה, בסמוך לשדרות הרמבלס, שוק פורטבלו בלונדון ועוד. גם בישראל התפתחו השווקים הוותיקים והפכו למעין מתחמי קונספט דוגמת שוק הכרמל בתל אביב ומחנה יהודה בירושלים. השווקים הפכו להרבה יותר משוק. השתלבו בהם מסעדות גורמה, דוכני אוכל מעוצבים, גלריות וכן הנדל"ן , כמו נדל"ן, לא איחר לבוא ומשקיעים הגיעו לשכונת כרם התימנים הצמודה לשוק הכרמל התל אביבי.  

אדריכל חיים קהת // יחצ
אדריכל חיים קהת על מתחמי קונספט // יחצ

"מקום" עם מורכבות ועומק
כאשר מגדירים ש"מבני ומתחמי קונספט" הם אלה שמאחוריהם עומדים תפיסה, נושא, או קו מנחה מרכזיים – אזי מדובר בעצם בשם חדש וממוקד לתופעה רווחת רחבה ומושרשת. תופעה, שאם נמפה אותה וכפי שנראה מהדוגמאות שבהמשך – בחלקה התפתחה באופן טבעי לאורך שנים ובחלקה היא פרי יוזמה של יחידים וקבוצות.

בעבר המבנים היו יותר פונקציונאליים למטרה הספציפית (מגורים, מסחר, משרדים וכך הלאה) ועל כן, כל נושא הבנייה על פי קונספט פחות בא לידי ביטוי בתכנון. כיום, אנחנו שואפים לחקות את הדוגמאות שאנחנו מכירים ושהתפתחו באופן טבעי ויצרו את המורכבות האוטנטית ואת הרבדים של התוכן ושל הצורה, ומכך נראה שהצעד הראשון בתכנון ובדרך לשם היא לזהות ולזרום ולהתחבר לתופעה ולקונספט קיימים.

כך למשל, הבנייה בירושלים על פי קונספט מסויים, הינה מיוחדת מאוד. כל שכונה וצביונה, כל אחת וההסטוריה המיוחדת לה אשר משולבת במארג האנושי שעומד מאחוריה, כל אלה יחד יוצרים מה שהאדריכלים אוהבים לקרוא "מקום" עם מורכבות ועומק, שקסמו לא פג עד היום, הרבה מעבר לבינוי של אסופת בתים שנועדו אך ורק למגורים.

לא חסרות דוגמאות למתחמי קונספט אוטנטיים, לא בארץ ולא בעולם. לדוגמא "רחוב הנעליים" – רחוב נוה שאנן, שבאופן ספונטני ריכז את המסחר בנעליים ברחוב אחד – שהפך לשם דבר או כפר האומנים בעין הוד, שמוכר הן בארץ והן לתיירים המגיעים לביקור.

בעולם לעומת זאת, מדובר על מתחמים גדולים הממוקמים על שטחים נרחבים ומשפיעים על כל התכנון העירוני. לדוגמא: מתחם הסוהו במנהטן תחתית-  ניו יורק, בו סדנאות ומפעלי תעשיה התרוקנו והתפנו ואל הוואקום והמחירים הזולים נמשכו אומנים, שהפכו אותם לסדנאות יצירה. סדנאות אשר עם הזמן הפכו ומשכו גלריות וקהל מבקרים, לימים הסדנאות הפכו ללופטים האופנתיים והיקרים (שהאמנים כבר לא יכולים להרשות לעצמם) ועדיין זה איזור חי ויחודי השומר על קסמו, המשלב אופנה עיצוב אומנות, עבר והווה.

מענה לצורך אמיתי, אוטנטי ורלבנטי
אין ספק שתכנון על פי קונספט מיוחד, הינה תופעה רווחת שתלך ותתפשט. יש כאן מענה לצורך אמיתי, אוטנטי ורלבנטי של הציבור. אנחנו הופכים לחברה צרכנית, יש לנו יותר פנאי ואנחנו מחפשים ונמשיך לחפש את הענין המשותף ואת החוויה. אני מתחבר לשכונותיה של ירושלים, לא רק כקונספט אלא כמקום עם תרבות ואווירה מיוחדת.

בעולם לעומת יש דוגמאות רבות, ובחרתי להביא דוגמא מרשת מלונות הפאראדור בספרד. שם כיוזמה לעידוד התיירות, מספר רב של ארמונות, מנזרים, מצודות וכדומה – הוסבו למלונות. השהות במלונות אלה היא חוויה יחודית המשלבת הווה, עבר ואווירה קסומה. רבים מהם מאמצים נושא ומטמיעים אלמנטים של עיצוב, הסטוריה, נוף ואווירה ייחודית כמענה לאנונימיות, אם גם מפוארת, של רשתות בתי המלון הרגילים –  ובדרכים שונות הם מעצימים ומשלימים את חוויית השהייה של האורח.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות