"בשן-עצמון יזמות ובניה בע"מ" תבעה אשה, שלטענתה הכשילה פרויקט תמ"א 38 אולם לאחר שנה וחצי של דיונים, דרשה המשיבה כי החברה תפקיד ערובה בסך 150 אלף שקל כתנאי להמשך ההליך
בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את החברה היזמית "בשן-עצמון יזמות ובניה בע"מ" להפקיד עשרות אלפי שקלים כערבות להבטחת הוצאותיה של אשה שכנגדה הגישה תביעה. החברה הגישה את התביעה על סך מיליון שקלים לאחר שפרויקט התחדשות עירונית אותו ביקשה לקדם לא יצא אל הפועל, לטענתה, בשל העובדה שהנתבעת הכשילה את הליך התמ"א 38 אותו ביקשה לקדם.
המשיבה: לחברה אין נכסים ואין כספים
האשה טענה בפני בית המשפט כי מעדותו של מנהל החברה היזמית במסגרת החקירה הנגדית, עולה כי לחברה אין נכסים ואין כספים, ולא יהיה בידה לשלם הוצאות התובענה ככל שיושתו עליה. כן טוענת המבקשת כי סיכויי התביעה דלים. היא ביקשה כי החברה תפקיד סכום של 150,000 שקלים לכל הפחות כערובה.
עוד לטענתה, הבקשה לא הוגשה בשיהוי, אלא ברגע שהתברר בעדותו של מנהל החברה כי המשיבה לא תוכל לשלם הוצאות ככל שיושתו עליה, שכן למבקשת אין הכסף הדרוש כדי לקחת חוקר ולבדוק את יכולתה הכלכלית של החברה. המבקשת טוענת כי החברה הסכימה לביטול היתר הבנייה שניתן בתנאים ולכן אין מקום להטיל אחריות כלשהי על המבקשת הן לעניין ההוצאות לצורך קבלת היתר בנייה בתנאים והן לעניין אי ביצוע עסקת החיזוק. לטענתה אין רלוונטיות לעובדה שהמבקשת ניהלה מו"מ עם יזמים אחרים לבין ביטול היתר הבנייה או אי ביצוע עסקת החיזוק, כמו גם לעובדה שהמבקשת טרם רשמה על שמה את זכויות הוריה בדירת המגורים.
החברה היזמית: "הסתירה כי היא ניהלה מו"מ עם יזמים אחרים"
מנגד, טענה החברה היזמית כי הבקשה לחיוב בערובה הוגשה זמן רב מאוד לאחר שהוגשה התביעה, ולאחר סיום פרשת התביעה. כן טוענת החברה כי בבקשה מסוג זה על בית המשפט לבדוק תחילה את מצבה הכלכלי של החברה התובעת ולאחר מכן להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה: "יש לקחת בחשבון את זכויותיה החוקתיות לגישה לערכאות וכי סיכויי התביעה טובים לנוכח העובדה שהמבקשת ניהלה עמה מו"מ בחוסר תום לב, הסתירה כי היא ניהלה מו"מ עם יזמים אחרים שייכנסו בנעלי החברה ויגנבו את פרי עמלה, הטעתה את החברה לחשוב כי זכויות הוריה במקרקעין ירשמו על שמה בעוד שבפועל לא כך קרה ולא כך עומד לקרות".
עוד טוענת החברה כי יש לקחת בחשבון כי המצב הכספי הרעוע שלה נגרם על ידי התנהגות המבקשת, שבגללה לא יצאה לפועל עסקת התמ"א 38 עם החברה.
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק -אלט שנדרשה לסוגיה, החליטה לקבל את הבקשה באופן חלקי. את החלטתה היא נימקה בין היתר: "לגבי חברה, קיימת חזקה כי עליה להוכיח יכולתה לשלם הוצאות שאחרת, ככלל, יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם מתקיימים טעמים המצדיקים אי חיובה כאמור, למרות שלא הוכיחה יכולתה הכלכלית לשלם הוצאות היה ויושתו עליה.
"בענייננו לא יכול להיות חולק כי לחברה אין יכולת כלכלית לשלם הוצאות היה ותידחה תביעתה ויושתו עליה הוצאות. דבר זה עולה בבירור מעדותו של מנהלה בחקירתו הנגדית. כמו כן, החברה לא נשאה בנטל להראות כי יש לה אמצעים כלכליים מהם תוכל לפרוע הוצאות ככל שתידרש. מאחר והנטל בעניין זה הוא על החברה התובעת, משלא הביאה החברה לעניין זה ראיות, המסקנה היא כי לא יהיה ביכולתה לשאת בהוצאות אלה. נשאלת אם כן השאלה האם למרות שהמשיבה לא תוכל לשאת בהוצאות ככל שיושתו עליה, יש טעם לפתור אותה מהפקדה".
השופטת מציינת בהמשך: "סיכויי התביעה אינם כה גבוהים שניתן בגין כך לפתור את המשיבה מהפקדת ערובה. כן גם לא ניתן לקבוע כי המבקשת היא שהביאה למצבה הכלכלי בו מצויה החברה. תכלית ההפקדה היא להבטיח את הוצאות המבקשת ויש לכן לקחת בחשבון את סכום ההוצאות הצפוי בתובענה, בין היתר בהתחשב במורכבות התובענה והמשאבים שיידרשו מאת המבקשת לצורך ניהולה".
השופטת ציינה כי יש להתחשב בזכות החוקתית של החברה לגשת לערכאות משפטיות וכן בכך שהמבקשת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי על מנת למתן את שיעור הערובה.
בסופו של דבר קבעה השופטת כי על החברה היזמית להפקיד ערובה להבטחת הוצאות משפט המבקשת בסכום של 40,000 שקלים. במידה ולא תעשה זאת בפרק זמן של 45 ימים, תידחה התביעה המתנהלת מזה כשנה וחצי.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
