banner
השופטת חנה קיציס // צילום: דוברות הרשות השופטת | Depositphotos
השופטת חנה קיציס // צילום: דוברות הרשות השופטת | Depositphotos

תקדים מטורף בפרויקט תמ"א 38 שהתעכב: הדיירים ביטלו את ההסכם ובית המשפט קבע כי "ההסכם בוטל כדין"

היזם ניסה להסביר את מורכבות פרויקט התחדשות עירונית אולם אחרי שורה של עדויות מטעם אנשי המקצוע – התקבלה ההכרעה

זיו גולדפישר 02.07.2023

גם אם הליכי התחדשות עירונית מורכבים ומתמשכים – הם אינם מצדיקים איחור ממושך, כך קבעה באחרונה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, חנה קיציס, בפסק דין שבו דחתה תביעה של חברת מידר פסגות ייזום ובנייה נגד בעלי דירות בראשון לציון, שביטלו הסכם ההתקשרות לביצוע עבודות תמ"א 38, בטענה שלא עמדה בלוח הזמנים שלו התחייבה. השופטת אף קבעה כי החברה לא זכאית להחזר הוצאות עבור העבודה שבוצעה במסגרת הפרויקט.

הפרשה החלה לפני 12 שנים, כאשר חתמו על הסכם עם חברת מידר פסגות לביצוע עבודות לחיזוק בניין ותוספת בניה. בהסכם התחייבה החברה לבצע עבודות חיזוק בבניין נגד רעידות אדמה (תמ"א 38), להוסיף קומה ובה ארבע יחידות דיור ולבנות פיר מעלית בבניין. החברה התחייבה להגיש בקשה להיתר בניה בתוך 6 חודשים. עוד נקבע כי תוקפו של ההסכם מותנה בקבלת אישורים והיתרים מעירית ראשון לציון בכל הנוגע להוספת קומה. בהסכם הקבע כי אם לא יינתן היתר לבניית קומה נוספת בתוך 12 חודשים פטור כל צד מהתחייבויותיו. 

עוד עולה מפסק הדין כי, במהלך החודשים הבאים בוצעו כמה שינויים בתכניות: באוגוסט 2012 חתמו נציגי הדיירים על תוספת להסכם בה אישרו לחברה לשנות את התכניות כך שייבנו 8 דירות חדשות ובשנת 2014 נוסף נספח להסכם, שעל פי החברה תבנה 10 יח"ד נוספות ב- 2.5 קומות, ואף תבנה חדר ממ"ד בכל דירות הדיירים. החברה התחייבה להגיש את התכניות המעודכנות בתוך 60 יום.

עוד עולה כי, רק בחודש ספטמבר 2015 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון את בקשת ההיתר בתנאים. לאחר שההיתר לא אושר בפועל, פנו נציג הדיירים לחברה בחודש מרץ 2016 והודיעו על רצונם לסיים את ההתקשרות. החברה מצדה, דחתה את הבקשה והשיבה כי היא עובדת בשקידה ומשקיעה מאמצים רבים על מנת לקבל את היתר הבניה והיא תמשיך לקדם את הפרויקט. נציג החברה העריך שהיתר הבניה יתקבל עד לחודש אפריל 2016.

מפסק הדין עולה כי לאחר שגם בתאריך זה ההיתר לא הוצא, נערכה בראשית שנת 2017 פגישה בין נציג הדיירים לחברה, שבה ביקשה החברה להאריך את המועד לעמידה בתנאי ההיתר. הדיירים הסכימו לחתום על תכניות עדכניות בכפוף להתחייבות התובעת להציג את היתר הבניה עד לחודש יולי. בחודש אוקטובר, לאחר שההיתר לא הוצא, הודיעו הדיירים על ביטול ההסכם, ושוב החברה הביעה את התנגדותה לכך.

ההיתר עדיין לא הוצא, ובחודש ספטמבר 2019 פנתה החברה לדיירי הבניין והודיעה להם שהיא השלימה את כל התנאים, שעליהם לחתום על תכניות הבניה ולאחר מכן יינתן ההיתר. החברה הבהירה שאם הדיירים לא ימלאו אחר בקשתה היא תפעל בכל הדרכים המשפטיות העומדות לרשותה. הדיירים החליטו שלא להמשיך בקידום הפרויקט, גם במחיר של הליך משפטי. על רקע זה, הגישה החברה את התביעה לבית המשפט. 

בתביעה דרשה החברה להוציא צו המורה לדיירים לחתום על כל מסמך נדרש לקבלת היתר בניה. לחלופין, ביקשה החברה לחייב את הדיירים לשלם לה סכום של 1,233,532 שקל החזר הוצאותיה בקשר להסכם זה. השופטת חנה קיציס דחתה את התביעה. "הדיירים ביטלו כדין את ההסכם", היא כתבה בפסק הדין.

נציג החברה טען במהלך המשפט כי: "הליכי התחדשות עירונית הם הליכים מורכבים ושעל כן לעיתים הם מתמשכים מעבר לסביר". אדריכל התכנית העיד כי: "יש פרויקטים הנמשכים שנה ויש שנמשכים שבע שנים". הוא תיאר את הקשיים שניצבו בפניו, כגון העדר כוח אדם בוועדה המקומית.

השופטת דחתה טענה זו. "אני דוחה את טענת התובעת", היא כתבה בספק הדין. "הקשיים שתיארה אינם מצדיקים איחור כה ממושך. כאמור התובעת התחייבה בשנת 2014 להשלים את ההיתר בתוך שנה ולא הצליחה לעשות זאת גם בחלוף 3 שנים מחתימת הנספח להסכם. אין מדובר בעובדה חריגה שנתגלתה לה במפתיע. אין בקשיים אלו כדי להצדיק את התנהלות התובעת ועל כן אין לקבל את טענתה, כי בגלל קשיים אלו הודעת הביטול נשלחה שלא כדין".

לאחר הגשת התביעה, פרסמה הוועדה המקומית הודעה לפי סעיפים 77-78 כחלק ממדיניות העירייה לתכנן באזור תכנית להתחדשות עירונית רחבת היקף. 

אדריכלית העיר העידה במשפט ואמרה כי: "הוועדה המקומית והוועדה המחוזית החליטו לאשר תכנון במתחמים גדולים בלבד במטרה לבחון תכנון מיטבי ועל כן הוגבלה האפשרות להוציא היתר בניה למגרשים בודדים". בעקבות זאת, קבעה השופטת כי: "אין היתכנות כיום לקבלת היתר בניה בהתאם לבקשת ההיתר שהגישה התובעת וגם מטעם זה אין מקום לקבל את התביעה לאכיפת ההסכם".

השופטת דחתה גם את תביעת החברה לפיצויים: "אין יסוד לטענת התובעת שעל הדיירים לשאת בהוצאותיה. הדיירים לא התרשלו כאשר שלחו את הודעת הביטול ואין לחייבם בנזקי ממון שנגרמו לתובעת, בשל מחדליה".

השופטת, כאמור, דחתה את התביעה והטילה על החברה תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 80,000 שקל.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות