banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

הקבלן השתלט על שתי חניות משותפות לכלל הבניין, וייאלץ לפנות אותן

המפקח על המקרקעין קיבל תביעה שהגיש דייר בבניין: "הצמדת רכוש משותף לדירה אחרת מחייבת הסכמה מפורשת של כל בעלי הדירות"

זיו גולדפישר 02.06.2024

קבלן שבנה בניין מגורים בהוד השרון והשתלט על שתי חניות משותפות לכלל הבניין, ייאלץ לפנות אותן. כך קבע המפקח על המקרקעין בפתח תקווה, שקיבל תביעה שהגיש אחד מדיירי הבניין. הקבלן טען כי נאלץ לרשום את החניות כרכוש משותף בגלל דרישות העירייה. המפקח, מאיר פורת, דחה טענה זו וציין בפסק הדין כי "לצורך הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה אחרת יש צורך בהסכמה פוזיטיבית ברורה ומפורשת של כל בעלי הדירות".

הבניין שבלב הוא בן 5 קומות שבהן 8 דירות. לכל דירה הוצמדו 2 חניות. בנוסף, בבניין יש עוד 2 חניות שמוגדרות כחניות משותפות, אשר הקבלן השתמש בהן באופן בלעדי לצרכיו, ואחסן בהן ציוד. התובע, שרכש את אחד הדירות בבניין, שתי חניות הנותרות הן חניות אורחים והן בגדר רכוש  שותף. לדבריו, אף תשריט הבית משותף, אשר הוגש לרישום על ידי הקבלן מגדיר את שתי החניות כשטח משותף. הוא ביקש בתביעה להורות לקבל לסלק את ידו משטח החניות, לרבות פירוק המחיצה שמפרידה בין שתי החניות, ולסלק הציוד ששייך לו למי מטעמו ולהשאיר את החניות פנויות לאורחים מזדמנים. בנוסף, הוא ביקש לחייב את הקבלן בתשלום דמי שימוש.

הקבלן, מצדו, טען כי שתי החניות נרשמו כרכוש משותף ולא הוצמדו לדירות בגלל דרישת הוועדה המקומית להוסיף עוד שתי חניות אורחים. שטח זה, לדבריו, נגרע משטח המרתף של הדירה שלו, ולכן במסגרת הסכם השיתוף נקבע סיפא שלפיו הוא יהיה זכאי לחניות או למחסנים העודפים בבניין לאחר הצמדת שתי חניות ומחסן לכל דייר. לטענת הקבלן הנתבע, היעדר האפשרות המעשית לרשום את החניות, לא גרע כהוא זה מההסכם בין בעלי הדירות לייחוד השימוש בחניות לטובתו, וכי במסגרת ההסכמות עם יתר הדיירים הוקנתה לו זכות שימוש ייחודית בחניות שבמחלוקת.

המפקח מאיר פורת קיבל, כאמור את התביעה ודחה את טענות הקבלן. הוא ציין בפסק הדין כי על פי הפסיקה, לצורך הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה אחרת יש צורך בהסכמה פוזיטיבית ברורה ומפורשת של כל בעלי הדירות. הוא הוסיף כי כשמדובר בהחרגה מהרכוש המשותף על ידי היזם שהקים את הבניין, קבע המחוקק דרישות יידוע מחמירות, שהפסיקה החמירה בפרשנותן.

בהתייחסו לסכסוך בין התובע לנתבע, המפקח ציין כי עיון בתשריט הבית המשותף מעלה באופן ברור ומוחשי, כי לדירת הקבלן הנתבע הוצמדו שתי חניות, ומנגד החניות שבמחלוקת, לא הוצמדו בתשריט הבית המשותף לדירה כלשהי ומשכך חניות אלו הן בבחינת רכוש משותף. "אני ער לטענותיו של הנתבע, שכדי לקבל את טופס האכלוס מהרשות המקומית נאלץ הוא לצורך לרשום את החניות שבמחלוקת כדי שיתאימו לדרישות הרשות המקומית לפני מתן טופס האכלוס", כתב המפקח בפסק הדין. "אלא שדווקא טענה זו, מחזקת את מסקנתי ולפיה אין כל טעות במרשם. שכן, התובע בכוונת מכוון, רשם את שתי החניות שבמחלוקת לא כהצמדה לדירה, ומשכך הן בגדר רכוש משותף".

בהמשך, המפקח אזכר את הפסיקה הרלוונטית חלוקת רכוש משותף בבניין, וקבע כי: "בשוקלי את השיקולים שהותוו בפסיקה, הרי שהם נוטים באופן מובהק לטובת קבלת התביעה, ובמסגרתה סילוק ידו של הנתבע משטח החניות בהתאם לתשריט הבית המשותף". עם זאת, המפקח דחה את התביעה לחיוב הנתבע בדמי שימוש ראויים על החניות שעליהן השתלט, לאחר שהתובע לא הצליח להוכיח את גובה דמי השימוש. המפקח הטיל על הנתבע הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות