הסתיימה הדרמה בירושלים: בית אמיר ייהרס במסגרת תוכנית פינוי בינוי

עיריית ירושלים, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, המליצה על הפקדת תכנית התחדשות עירונית בוועדה במחוזית, במתחם צומת הרחובות אגרון-המלך ג'ורג', הכוללת הריסת מבנה מגורים ומסחר קיים – "בית אמיר" עם 40 יח"ד, ובמקומו הקמה של מגדל מגורים חדש בן 30 קומות מעל מסד למסחר עם 140 דירות חדשות.

ברקע לאישור התוכנית, עומדת החלטה משמעותית, לאחר שהמבנה הקיים – 'בית אמיר', הינו בעל ערך היסטורי ואדריכלי. מדובר במבנה שתוכנן ע"י אדר' דוד רזניק, הוקם בשנות ה- 60 במבנה שהיה עתיד להיות חלק מקומפלקס שתוכנן במקום, אך בסופו של דבר רק הוא הוקם. המבנה מאופיין באדריכלות הברוטליסטית, אשר הייתה נהוגה בעולם בשנות ה- 50 עד תחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת. "המבנה מאופיין בסגנון בניה שקיבל פרשנות מקומית, בינוי המעדיף פשטות, אותנטיות, אחידות של הבעה ושימוש בחומרים זמינים ומקומיים", מציינים בעירייה עם אישור התוכנית. 

בנוסף לכל, המבנה ממוקם בצומת דרכים משמעותי מהחשובים בעיר – "כיכר פריז" והמבנים המגדירים את הצומת הינם משמעותיים ואייקונים וטבועים בזיכרון הקולקטיבי והעירוני – מלון המלכים, טרה סנטה, בית אמיר ומבנה המגורים בין בן מימון לרמב"ן, אשר תוכנן ע"י רם ודב כרמי בשנות ה- 60. זאת ועוד, המיקום משמש נקודת תצפית משמעותית לכיוון העיר העתיקה בשל היותו ממוקם בשיא הגובה.

כאמור, במסגרת אישור התוכנית החליטה הועדה המקומית כי ניתן יהיה להרוס את הבניין הקיים, שבמקומו ייבנה מבנה מסד, בגובה של לפחות 5 קומות, שמעליו יצמח מגדל המגורים. מבנה המסד יאפשר מגוון שימושים, ביניהם למסחר, תעסוקה, צרכי ציבור ומגורים, כאשר קומת הקרקע תחויב בשימוש מסחרי. בנוסף, המבנה יכלול מרפסות היקפיות, שימוש בעמודי V הפונים אל קומת הקרקע כדוגמת הקיים ושימוש בבטון בבנייה טרומית. מעל מבנה המסד יותר להקים את מגדל המגורים. 

בעירייה טוענים כי: "המבנה לוקה בחסר בכל חיבורו למרחב בו הוא מצוי, ואינו עומד בתפיסה האורבנית של השתלבות במרחב, תוך יצירת דפנות עירוניות ציבוריות/ סחירות פעילות כלפי רחובות המלך ג'ורג', אגרון וגן העצמאות. כמו כן, השימוש למגורים שנעשה בו לאורך השנים פגע באיכויותיו האדריכליות שעל פיהן תוכנן, באופי המרפסות ההיקפיות שברובן נסגרו, בהזנחה של הבניין ובפרט בקומות הפונות למרחבים הציבוריים. בשל כל אלה, המבנה מצוי במחלוקת ציבורית בין הקוראים לשמרו, לבין אלה הטוענים כי המבנה מהווה מפגע אורבני שלא מותאם למיקומו האסטרטגי ולתפיסות האורבניות של השתלבות במרחב". 

עם זאת, הוחלט גם לשמר את עקרונות האדריכלות, ומסבירים כי: "העקרונות באו לידי ביטוי בתכנון המבנה באמצעות גיאומטריית בניה מרובעת, שימוש במודול בניה קבוע, בנייה מהירה ומתועשת (טרומית), הדגשה וחשיפה של שיטות בניה וחומריה, תוך מחשבה על פונקציונליות – עמודי V שנועדו לגשר בין קומת המסחר לקומות המגורים, אלמנט אדריכלי מובהק, מרפסות המשכיות המקיפות את הבניין, קו אופקי רצוף המציג את הבניין כיחידה שלמה המשכית ושימוש בחצרות פנים שנועדו לאוורר את חלקי המבנה הפנימיים". 

מגישי התוכנית הם ענב יזום – אגרון ועורך התוכנית הוא משרד ענת אילון וברוך רזניק אדריכלים בע"מ, ואדריכל שותף  איאן באדר.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסר כי: "המיקום האסטרטגי של המבנה, אי ההלימה לתכנון והבניה הסביבתית וחוסר השתלבותו במרחב האורבני, הביאו להחלטה על התוכנית החדשה והמעודכנת. ירושלים מתפתחת תוך שימור ייחודה ואופי בניינה. כך גם בתוכנית זו".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: