אגף התקציבים באוצר: "הטבה של מאות אלפי שקלים לדירה יוצרת עיוות". היזם עמוס דבוש: "מחיר מטרה-טעות של החיים"

ניתוח מעמיק של תוכניות ממשלתיות, כשלים מבניים והצורך הדחוף בגיבוש מדיניות קוהרנטית בשוק הדיור הישראלי: במהלך דיון בסוגיות, שנערך אמש (רביעי) בפאנל בכנס הנדל"ן השנתי של אתר "מגדילים",  עלתה החלטת הממשלה שלא לחדש את תוכנית מחיר מטרה. עו"ד ישי איצקוביץ', ראש מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, שהנחה את הפאנל אמר כי: "למרות הציפיות, הממשלה בחרה לא להכריע בנושא – מה שמותיר את שוק הדיור במצב של חוסר ודאות, בדיוק כשצריך הכי הרבה בהירות".

עו"ד ישי איצקוביץ', ראש מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, פתח את הפאנל בהתייחסות להחלטת הממשלה שלא לחדש את תוכנית מחיר מטרה: "למרות הציפיות, הממשלה בחרה לא להכריע בנושא – מה שמותיר את שוק הדיור במצב של חוסר ודאות, בדיוק כשצריך הכי הרבה בהירות", אמר.

רותם ברמלי, רכז רמ"י ותכנון באגף התקציבים באוצר, הציג ביקורת על התוכנית: "הטבה של מאות אלפי שקלים לדירה יוצרת עיוות – אנשים מגישים מועמדות גם אם לא תכננו לקנות. המדינה מתדלקת את הביקוש דווקא במרכז, על חשבון הפריפריה. בהרבה מקרים התוכנית היא חבית בנזין לשוק הדיור. בתקופה של מלחמה בצפון ובדרום, בחבלי ארץ שצריך לחזק, שם צריך למקד את התוכנית. זוג צעיר שעושה את השקלול איפה לקנות ויש לו הנחה במרכז או בפריפריה, יילך למרכז הארץ כי שם ההטבה יותר גדולה".

הוא התייחס לקרקע משלימה בהתחדשות עירונית: "המנגנון שנוצר, במסגרתו אמורים לכרוך מגרש מתחדש במגרש פנוי בעסקה מול רמ"י, זה מנגנון מסורבל מטבעו ולכן אנחנו חושבים שהוא לא נכון. הלכנו למהלך עם העיר אשקלון שבגלל המצב הביטחוני, המרנו קרקע משלימה לכסף וניתקנו את רמ"י מהתהליך לחלוטין". הוא הוסיף כי "יש לנו מלאי תכנוני מטורף למשרדים. עדיף לעירייה לתבל את אזורי התעסוקה ביחידות דיור קטנות לזוגות צעירים, זה מה שיריץ את המימוש של אזורי התעסוקה ויהפוך אותם ליותר חיים".

יורי גמרמן, סמנכ"ל בכיר לבנייה חדשה במשרד הבינוי והשיכון, הציג גישה תומכת: "לתוכנית מחיר מטרה יש ערך חברתי אמיתי – כ-130 אלף זכאים כבר נהנו ממנה, כולל חיילי מילואים ובני מקום. אנחנו דורשים לחדש אותה גם באזורי ביקוש – לא רק בפריפריה. אנחנו בשיח לא כל כך פורה עם משרד האוצר שלדורותיו מנסה לצמצם את התוכנית. 500-600 אלף שקל מקסימום ביחס למועד קבלת הדירה זו הנחה סבירה". הוא הוסיף כי "אנחנו מבקשים לחדש את ההחלטת הממשלה מלפני שנה לגבי סבסוד פיתוח באזורי פריפריה ועדיפות לאומית, שנתנה 40-50 אלף שקל ליזם בסבסוד פיתוח והוכיחה את עצמה. עובדה שבגלל מדיניות הריבית האגרסיבית יזמים ישבו על הגדר ובתחילת 2024 האיצה את כל השיווקים".

עמוס דבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן, תקף בחריפות את מדיניות הממשלה: "אנחנו רוצים לבנות – אבל כלום לא זז, אני שחקן בענף כבר 27 שנה ושום דבר לא השתנה. הדור הבא שלנו לא יוכל לרכוש דירה אם המדינה לא תכניס את היד לכיס. הילדים מסכנים ולא רק בגללנו. כן, גם ליזמים יש חלק בזה אבל לא רק. המדינה חייבת להכניס את היד לכיס כדי לקדם התחדשות עירונית בפריפריה". עוד טען דבוש כי "מחיר מטרה זו הייתה טעות של החיים. לקחו מיליארדים ונתנו מתנות בגליל ים – אפשר היה לבנות תשתיות, כבישים, מרכזי מדע. זה הפספוס החברתי הכי גדול מאז בן גוריון". הוא התייחס להיטלי השבחה ואמר כי אם ההיטלים ימשיכו "יגידו קידוש כללי על הענף". לדבריו, היטלי ההשבחה הפכו לבלתי אפשריים במציאות של עלויות בנייה שמתייקרות בעשרות אחוזים: "היזמים נאלצים להמציא את עצמם מחדש, אחרת הפרויקטים לא יוצאים לדרך."

ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, סיפרה על מאבק להחייאת פרויקט התחדשות עירונית סמוך לנתב"ג: "2,200 יחידות דיור תקועות כי אין קרקע משלימה. אם המדינה לא תשקיע – הפרויקטים יישארו על הנייר". היא הוסיפה כי "בשבוע הבא התוכנית הזאת אמורה להיות בדיון להפקדה בותמ"ל, אבל יש לי הרגשה שזו תהיה רק הצהרה לתקשורת. אני רוצה לחשוב על היום שאחרי, לא להיתקע עם דירות שאי אפשר לממש. היום אין ודאות, אין שקיפות וכל עוד אין קרן שמיועדת להתחדשות עירונית – לא נוכל לעשות כלום.

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התייחסה לאתגרים בהעברת סמכויות תכנון לוועדות מקומיות: "לא כל ועדה ערוכה מבחינה מקצועית – והמשמעות היא פגיעה בזכויות האזרח. השלטון המקומי צריך כלים, לא רק אחריות. זו מגמה שאנחנו רוצים לקדם בממשלה, אולי לשנות את הרכב הוועדה המקומית". על סוגיית היטלי ההשבחה אמרה: "המחשבות הן לבצע שינויים דרמטיים, להתייחס לצדק החלוקתי. יש רשויות שלא יודעות אפילו מה זה היטל השבחה כי כל הקרקעות בהן של רשות מקרקעי ישראל וזה מעלה את השאלה האם סביר שבאזורי הביקוש ההכנסות יהיו כל כך גבוהות".

יובל ארד, משנה למנכ"ל חברת אב-גד, תמך בחיזוק הוועדות המקומיות אך הדגיש את החשש מלחצים פוליטיים ברשויות קטנות: "חייבים לחזק את הצוותים המקצועיים – אחרת תוכניות תקועות בגלל התנגדויות פוליטיות. בשלטון המקומי יש אנשים ישרים ויש טוהר מידות, אנשים שרתומים למטרה. מצד שני יש רשויות שחשופות ללחצים פוליטיים וצריך להתייחס לזה".

עו"ד ענת בירן, בעלים ענת בירן משרד עורכי דין, הזהירה מפני רפורמות חפוזות: "כל רפורמה שנעשית מתוך תחושת דחיפות עלולה ליצור כאוס זמני. במקום היררכיה תכנונית ברורה – נוצרה אנדרלמוסיה תכנונית. אני מזכירה שמכוונות טובות יוצאות רפורמות שגם הופכות לבלתי אפשריות ובדרך מקפיאות את העשייה לתקופה מסוימת כי יש תהליך של למידה והטמעה בתקופות מעבר. צריך להיזהר ולא בכל מקום רפורמה זה דבר שפותר בעיות".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן