"הרשות להתחדשות עירונית תהפוך למחולל הכלכלי של המשק"

חיים אביטן // צילום: דרור סיתהכל

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מובילה את הטיפול בנושא ההתחדשות העירונית בישראל ופועלת להחייאה מחודשת של הרקמה העירונית הוותיקה לצד החדשה, לשיפור הסביבה הפיזית והחברתית של האזרחים ולהגדלת מלאי הדירות ברחבי מדינת ישראל. "הרשות פועלת לעשות זאת, תוך עבודה משותפת עם כלל הגורמים הרלוונטיים בישראל, במקצועיות, בשקיפות ובהקשבה לצרכים העולים מן השטח", מבהיר חיים אביטן, יו"ר הרשות ומי שחתום על הישגים רבים מאז שהקים את אחד הגופים המשפיעים בישראל. 

"ייחודה וכוחה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הוא בכלים שברשותה, המאפשרים לה טיפול הוליסטי בנושא ההתחדשות העירונית, ראיה לאומית רחבה ומבט עומק עד לרמת הדייר הבודד", הוא מוסיף, "משום כך עבודת הרשות דומה לבניית פירמידה הפוכה ושקופה. נקודת המוצא היא האדם. הדייר בבית המגורים ומכאן הקהילה, העיר ולאום". 

מאז הקמתה, ובייחוד בשנה האחרונה, הצליחה הרשות הממשלתית להגיע להישגים מרשימים. 24 תכניות מתאר קודמו ב- 21 ערים ברחבי הארץ. תכניות המתאר ותכניות מסלול הרשויות הכוללות 179,612 יחידות דיור, מהוות את יריית הפתיחה לחידוש פניה של ישראל בהיקפים גדולים. התכנון צפוי להמשיך ולהתעצם בסיוען של שבע חברות מתכננות אשר נבחרו השנה לעזור לרשות הממשלתית במפעל התכנון הנרחב. יש לציין כי הרשות הממשלתית הצליחה לשלוח את זרועותיה לכל עיר בעלת פוטנציאל גבוה להתחדשות עירונית, והקימה 25 מינהלות עירוניות עד כה, בשיתוף עם הרשויות המקומיות.  

איך אתה מסכם את פעילותך עד כה?
"עם כניסתי לתפקיד ראש הרשות, החל המעבר מאגף במשרד הבינוי והשיכון לרשות ממשלתית. בהתאם לחוק, נבנתה התשתית הארגונית לפעילות הרשות, הוגדרו צרכים מנהלתיים ומקצועיים ואוישו בעלי התפקידים מתחומי התכנון, הבנייה, השמאות, המשפט והחברה. הוקמו ברשות שלושה אגפים מרכזיים; אגף מדיניות האחראי על ריכוז המידע וגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה וקביעת  מנגנונים מסייעים, הונחה התשתית לאגף תכנון שתפקידו, בין השאר, איתור אזורים עירוניים בנויים לצורך קידום התכנון להתחדשותם ונבנה המסד לאגף קשרי קהילה וציבור המופקד על הקשר עם המנהלות העירוניות". 

מה השינוי התפיסתי הגדול ביותר שהצלחת ליישם?
"מבחינתי אלו ההיבטים החברתיים בהתחדשות העירונית, שסומנו כחשובים ביותר בעיני הרשות, ועל כן יצאה הרשות השנה בקול קורא חברתי בו זכו עיריית לוד ועיריית חיפה. במסגרת הקול הקורא, יועבר לשתי עמותות חברתיות סך של כ- 40 מיליון ₪ לשכונות בעלות היתכנות כלכלית נמוכה בערים אלה, וכל זאת במטרה לבנותן מחדש, ולהעצימן גם באמצעות עבודה חברתית יסודית". בשנה הקרובה, מסכם אביטן עם הפנים לעשור הבא, יגובשו המהלכים הסופיים להקמת הקרן להתחדשות עירונית שתהווה תמריץ ממשלתי לקידום פרויקטים בפרפריה ובאזורים שאינם בעלי כדאיות כלכלית. "בנוסף, מתגבשים העקרונות אשר יתוו את הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית ברשויות המקומיות. בכך תהיה הרשות למחולל הכלכלי של המשק בשנים הקרובות, וזאת נוכל לראות כבר ב- 2020", אומר אביטן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן