banner
מתחם הסוללים בתל אביב של קבוצת מבנה // תכנון: יסקי מור סיון
מתחם הסוללים בתל אביב של קבוצת מבנה // תכנון: יסקי מור סיון

בית המשפט: לדירה אין היתר? היא תוחרג מהיתר לתמ"א 38 בבניין שלך

דיירי בניין בתל אביב הגישו בקשה לחיזוק הבניין שלהם. הוועדה המקומית החליטה כי חלק מהדירות, המשמשות שלא כדין למגורים, יוחרגו מההיתר. עתירה שהגיש אחד הדיירים נגד המתווה נדחתה

זיו גולדפישר 02.01.2023

לדירה שלך אין היתר? היא תוחרג מהיתר לתמ"א 38 בבניין שלך. כך נקבע בפסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה עתירה שהגיש תושב העיר נגד מתן היתר לתמ"א 38 שניתן לבניין, לאחר שהדירה שלו, שהייתה לא חוקית, לא נכללה בהיתר. בפסק הדין נקבע כי החלטת הוועדה המקומית להחריג מההיתר דירות שנבנו שלא כחוק הייתה מוצדקת. ערעור שהגיש בעל הנכס לבית המשפט העליון נמחק באחרונה בהמלצת השופטים.

הבניין שנמצא בלב המחלוקת נמצא ברחוב זכריה בתל אביב. מדובר בבניין שנבנה בשנות השלושים של המאה שעברה. חלק מהיחידות בבניין לא נועדו למגורים, אלא לשימושים אחרים כמו משרדים, מרתף, מחסנים ועוד, אך לאורך השנים הן הותאמו למגורים וזה היה השימוש בהן בפועל. אחת מהדירות הללו הייתה של העותר.

במהלך העשור שעבר ביקשו דיירי הבניין לבצע עבודות לחיזוק המבנה, הכוללת תוספת קומות. התכנית כללה בקשה להכשיר את הדירות הלא חוקיות, ביניהן של העותר. בקשה ראשונה נדחתה על ידי הוועדה המקומית, בגלל שחלק מהדירות פוצלו ללא היתר, דבר שמגדיל את הצפיפות מעבר למותר, וכן בגלל שימוש לא חוקי במקלט לצורך מגורים.

במהלך הדיונים על התכנית, הוחלט על פשרה שלפיה ההיתר לחיזוק המבנה ולתוספות יינתן רק עבור הדירות החוקית, אך עבור הדירות המפוצלות ודירת המרתף, דירות אלה יסומנו כלא שייכות להיתר ולא תאושר תוספת בנייה עבורן. על בסיס המתווה הזה, הדיירים הגישו בקשה נוספת לחיזוק הבניין בהתאם לתמ"א 38 ולתכנית רובע 3, כך שהבניין בן 2 קומות יהפוך בתום העבודות לבניין בן 4 קומות עם 14 יח"ד.

העותר, המתגורר כאמור בדירה שהוגדרה כלא חוקית, הגיש התנגדות לתכנית, וטען כי לא ניתן להחריג את דירתו מהתכנית, וכי דירתו סומנה בשוגג כקומת מרתף, למרות שהיא בקומת הקרקע. הוועדה המקומית דחתה את רוב התנגדותו של העותר, ואישרה את הבקשה באופן שדירות לא חוקיות לא נכללו בתכנית.

העותר לא השלים עם ההחלטה, וערער על אישור התכנית בפני ועדת הערר. זו דחתה את ערעורו על הסף, וטענה כי ההחלטה להחריג את הדירה אינה מהווה סטייה מהותית מהתכנית, מכיוון שמטרתה העיקרית, חיזוק המבנה, מושגת.

לאחר שוועדת הערר דחתה אותו, העותר הגיש עתירה מינהלית נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת לימור ביבי דחתה אף היא את העתירה. "לא מצאתי בהחלטת ועדת הערר פגם המצדיק התערבות שיפוטית", נכתב בפסק הדין. העותר לא התייאש, והגיש ערעור על הפסיקה בבית המשפט העליון.

השופטים יוסף אלרון, חאלד כבוב ויחיאל כשר המליצו לבא כוחו של העותר לחזור בו. "לאחר שהמלצנו את אשר המלצנו, היא (באת כוחו של העותר), משנועצה עם מרשיה, הודיעה כי המערערים חוזרים בהם מן הערעור". הערעור, כאמור, נמחק והפסיקה של בית המשפט המחוזי נותרה בעינה.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות