banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

הבעל, החבר והגרושה – כך הסתבכה רכישת דירה להשקעה בפרויקט תמ"א 38

מה קורה כשבני זוג רוכשים דירה להשקעה בת"א בבניין שעבר פרויקט תמ"א בשותפות עם חבר קרוב ולאחר ביצוע הפרויקט מחליטים להתגרש?

בית משפט השלום בהרצליה דן לאחרונה בתביעה שהגישה האישה ופסק כי תקבל את חלקה היחסי באופן מלא למרות טענות הבעל וחברו על קיזוז שיש לערוך בשל כספים שמשכה האשה מהחשבון המשותף. 

התביעה הוגשה לאחר שבני הזוג המצויים בימים אלו בהליך גירושין, רכשו בשנת 2015 דירה להשקעה בתל אביב יחד עם חבר ילדות של הבעל תמורת סכום כולל של 2,360,000 ₪. הזכויות בדירה התחלקו באופן הבא – 50 אחוזים לחבר של הבעל, 25 אחוזים לבעל ו-25 אחוזים לאשה. עם השלמת הרכישה פתח חברו של הבעל חשבון בנק ייעודי לטובת תזרים ההכנסות וההוצאות של הדירה ולמעשה ניהל אותה בפועל.

הדירה הושכרה במשך מספר שנים עד שכפי שעולה מפסק הדין, משבר זוגי חריף פרץ בין בני הזוג וחברו של הבעל הגיש בקשה לפירוק שותפות בנכס. יצוין כי באותה העת התנהל בבניין פרויקט תמ"א 38 שהעלה את ערך הדירה. 

במסגרת תביעת הפירוק, הצדדים הגיעו להסדר וחתמו על הסכם מכר ביוני 2020 לפיו האשה תקבל סכום של 814,000 ₪ עבור זכויותיה בדירה. 

בהסכם המכר שאושר על ידי בית המשפט, נקבע, כי בשל משיכות כספים מהחשבון המשותף שבוצעו ע"י בני הזוג דאז ובשל תשלומים שונים שבוצעו על ידי החבר שניהל את הדירה יקוזז סכום של 38,201 ₪ מהתמורה ויוחזק אצל כונס נכסים עד שבית המשפט יכריע בסוגיה.

בתביעה שהגישה האשה נטען כי הנתבעים עשו יד אחת נגדה וניצלו את חולשתה הנפשית בעת כריתת הסכם המכר ובשל כך היא זכאית לפיצוי על עוגמת נפש. כמו כן, היא טוענת כי אין לבצע כל קיזוז מהתמורה המגיעה לה בגין מכירת זכויותיה בנכס שכן לא הייתה לה כל שליטה על הנעשה בחשבון המשותף כך שככל שהיו משיכות ממנו אל חשבון הבנק שלה ושל בעלה בנפרד, הן לא בוצעו לטובתה.

לדבריה, משיכות הכספים נועדו לצרכיהם האישיים של הנתבעים בזמן שלא הייתה לה שליטה על הנעשה בחשבון והיא אף לא ידעה על משיכות הכספים בזמן אמת. 

באשר לתביעתה לקבל פיצוי על עוגמת נפש, היא טענה כי תביעת הפירוק הוגשה בשנת 2019, בשיא המשבר הזוגי שחוותה, שעה שמצבה הנפשי היה ירוד.

על יסוד הנטען, עתרה האשה התובעת לחייב את הנאמן על כספי המכר לשחרר לידה את מלוא הפיקדון על סך 38,201 ₪ ולחייב את הנתבעים בפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

מנגד, טענו הבעל הפרוד וחברו כי נהגו בכבוד כלפי התובעת, עשו הכל כדי לשמור על זכויותיה הכלכליות ואף להימנע מהגשת תביעת הפירוק, אך התנהלותה לא הותירה ברירה מאחר והיא התעלמה פעם אחר פעם מפניות בעניינים חשובים ודחופים. 

באשר למשיכות הכספים מהחשבון המשותף, נטען כי כל פעולה בוצעה נועדה למימון ההוצאות הרבות הקשורות לניהולו של הנכס.

עוד טענו השניים, כי עם מכירת זכויותיה בנכס, הפיקה התובעת רווח נאה של כ-60% לעומת המחיר ששילמה בעת רכישת הנכס, כך שטענותיה לעניין רמיסת זכויותיה הכלכליות משוללות כל יסוד.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה הרשמת הבכירה סבין אוחנה מבית משפט השלום בהרצליה, לקבל את תביעתה של האשה באופן חלקי כשהיא מנמקת: "הנתבעים הגישו תדפיסים מהחשבון המשותף המתעדים העברות שבוצעו ממנו אל חשבונם הפרטי של בני הזוג. תדפיסים אלו משקפים פעולות שבוצעו עוד בשנים 2015-2017 כאשר בני הזוג לא נדרשו להשיבם בשום שלב עד לחתימת הסכם המכר. לא זו אף זו. חלקה של התובעת בניהול החשבון המשותף היה מזערי וזמן קצר לאחר פתיחת החשבון המשותף היא כבר לא הייתה מעורבת בנעשה בו כמו גם בנכס עצמו. למעשה היא הותירה את ניהול חשבון הבנק והנכס לשותפיה. התובעת לא הייתה חתומה על הסכמי השכירות ולא ידעה מה מתרחש מבחינה כספית.

אמנם באופן פורמאלי, הייתה התובעת בעלת זכות חתימה בחשבון המשותף אך ניכר מעדויות הצדדים כי בפועל, הנתבעים הם ששלטו ביד רמה בנעשה בו מבלי שלתובעת הייתה אפשרות פיקוח או למצער מעקב".  

הרשמת ציינה עדותה של התובעת הותירה עליה רושם מהימן וכי: "ניכר כי יחסי הנתבעים קרובים מאוד ובכל הקשור לרכישה וניהול הנכס, הם היו הנפשות הפועלות בעוד התובעת הייתה שותפה פאסיבית".

לאור המסקנה אליה הגיע בית המשפט, נפסק כי אין לקזז מסכום התמורה שנקבע בהסכם המכר כל סכום ויש לשחרר מידי הכונס את הסך של 38,201 ₪ לידי התובעת.

עם זאת נפסק כי לא הוכחה טענת רמיסת זכויות התובעת ולפיכך אין היא זכאית לתשלום על עוגמת נפש בשל כך.

בתוך כך, בית המשפט החליט לדחות תביעה שכנגד שהגיש חברו של הבעל בנפרד כנגד האשה בטענה כי עליה להשיב לו מחצית מסכום הלוואה על סך 70,000 ₪ שהעניק בשעתו לבני הזוג בשעה שחיו יחד. הרשמת ציינה בהחלטתה כי לא הוצגו בפניה ראיות מספיקות לביסוס טענה זו.

הבעל בנפרד וחברו חויבו לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 12,000 ₪. 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות