מיזם "בטר פלייס" נכשל אבל כנראה שלא באשמתו כי עובדה – בכל העולם מכוניות חשמליות הן הדבר הבא, שמשפיע על צביון ערי העתיד. תחשבו על זה לפני שסוללים את הכביש הבא // דעה
תמונה: ארז כהן // צילום: חן ליאופולד
הבימאי הגרמני פריץ לאנג היטיב בסרטו "מטרופוליס" שהופק בשנות ה-20 של המאה שעברה, לצפות תרחישים אורבאניים אפוקליפטיים שבשעתו נחשבו לדמיוניים. לאנג צפה 100 שנה קדימה, ב-2026 , מלחמה סוציו-אקונומית חסרת פשרות בין "מטרופולין העשירים של מעלה" לבין "מטרופולין הפועלים של מטה", מאבק שהינו בפועל חסר כל סיכוי.
וכעת אנחנו, שבע שנים בלבד לפני 2026, עומדים בפני צומת דרכים אסטרטגית באשר לאופי העיר הגדולה בעידן ההתחדשות העירונית. האם תהיה זו עיר טובה ומאוזנת, טובה לכלל תושביה ומעניקה לא רק הזדמנויות לדיור, אלא גם איכות סביבה ואיכות חיים, או שמא עיר צפופה, מזהמת ומקוטבת בין "עשירים" לבין "עניים"?
הקשר בין הרכב החשמלי ואורבניות 2026
דומה שבעקבות הפיאסקו של "בטר פלייס", מיזם המכונית החשמלית שהלך לעולם שכולו טוב, ספק בשל ניהול כושל והעדר התשתית ראויה, ספק בגלל "רגליים" שהציבו לו הגורמים האינטרסנטים המתחרים במשק הדלק והגז, ואולי בגלל שתי הסיבות גם יחד, הושם נושא המכונית החשמלית ו/או אוטונומית בצד ואכן מספר המכוניות הללו בישראל בטל בשישים ובשיח הציבורי ואצל מקבלי ההחלטות כמעט לא קיים כלל.
אולם בעולם הרחב, מסין במזרח ועד לארצות הברית במערב, גדל והולך מספר המכוניות החשמליות בהתמדה ובשנה האחרונה לבדה הוכפל. הטכנולוגיה המשתפרת, כולל סוללות ליתיום עמידות לזמן ארוך ועם טעינה מהירה ועם אפשרות טעינה מכל מקום, אפילו בבית, הצליחו להתגבר על מירב מחלות הילדות של המכוניות החשמליות, והיד עוד נטויה.
להכנסת המכונית החשמלית מרכיב חשוב ביותר, אפילו מכריע, לא רק בנושא התחבורתי, אלא גם ובעיקר ב"איזו אורבאניות צפויה לנו" לקראת 2026, שנת העתיד של פריץ לאנג המתקרבת והולכת. לשם המחשה, דמינו לרגע צירי תחבורה עמוסים לעייפה בפקקים בלתי נגמרים דוגמת כביש 5(ירקונים-מורשה- גלילות) ו"נתיבי איילון". ברגע שבכבישים הללו ינועו מכוניות חשמליות/אוטונומיות ינוטרלו כל הגורמים השליליים האפשריים, לא רעש, לא זיהום אוויר, לא בזבוז שלק וסולר, לא בזבוז שעות ארוכות בפקקים אלא אדרבה, ניצול מיטבי של זמן.
מהפכה מוטורית תשפיע על חזות הערים
מהפיכה מוטורית זו תשפיע ללא ספק על חזות תוך הערים. לדוגמא ציר בגין, שלאורכו נבנים כיום עשרות מגדלים, ושהפך למטרד סואן ומזהם, יהפוך לפתע פתאום לציר תנועה שקט וידידותי לסביבה. תהיה לכך השפעה מכרעת על איכות החיים הן של הדיירים, של העובדים במשרדים, של האורחים ושל הולכי הרגל. ברור כי המעבר למכונית החשמלית/אוטונומית יפתור חלק נכבד מהבעייתיות של העדר תשתיות, פקקים בכניסות והיציאות למתחמים אלה, העדר מקומות חנייה וכו'.
ומה לגבי ההיבט הכלכלי? אין ספק שהכנסת המכוניות החשמליות והאוטונומיות תחסוך מיליארדים רבים למשק הישראלי, המבוזבזים לריק הן על דלק וסולר, הן על מיליוני שעות מבוזבזות בפקקים מידי שנה, הן על נזקי רעש וזיהום אוויר, שלא לדבר על תחלואה הנגרמת כתוצאה מכך.
גם העובדה שהמכוניות המונעות על ידי דלק הפכו לפרה חולבת של מיסוי מאזרחי ישראל, איננה מצדיקה כלל ועיקר את דחיית הכנסת המכוניות החשמליות ובהמשך גם האוטונומיות לכבישי ישראל, ובהמוניהן.
מכוניות חשמליות לפני עוד כבישים
על כן אני קורא למקבלי ההחלטות, ממשרד התחבורה ועד לעיריות והרשויות המקומיות, להציב את נושא המכונית החשמלית/אוטונומית בסדר עדיפות גבוה, בוודאי הרבה יותר גבוה מאשר סלילת עוד כביש או מחלף או מנהרה שכבודם במקומם מונח, אך לא יסייעו במאום לאיכות החיים העתידית של אזרחי ישראל, בוודאי לא בעידן של בנייה מואצת, הסכמי גג והתחדשות עירונית.
*כותב המאמר הינו שמאי ומשפטן ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
