תמא 38 פתח תקווה // depositphotos
תמא 38 פתח תקווה // depositphotos

תושבים בפ"ת התנגדו לתמא 38 ברחוב פרומקין ונדחו על הסף

ועדת ערר דחתה התנגדות לתמא 38 בפתח תקווה, וקבעה: "איננו רואים מניעה לכך שהוועדה המקומית אישרה את הבקשה בלא מתן פתרון חניה בתחום המגרש"

רונן דמארי 18.06.2018

ועדת הערר המחוזית מרכז דחתה לאחרונה ערר שהוגש נגד מתן היתר לפרויקט תמא 38 ברחוב פרומקין בפתח תקווה. הבקשה שהוגשה היא לתוספת 2.5 קומות לבניין קיים, שבו 8 דירות ב- 4 קומות על עמודים (2 יח"ד לקומה קיימת). תחילה הוגשה בקשה לתוספת 10 יח"ד, ולאחר מכן תוקנה לתוספת 7 יח"ד. הוועדה המקומית החליטה לבסוף לאשר תוספת 6 יח"ד בלבד.

העוררים דרשו הרחקת הממ"דים
העוררים המתגוררים בבניין הסמוך, טענו בפני הוועדה כי נגרמת פגיעה בלתי מידתית לעוררים באישור ממ"ד בקו בניין 87 ס"מ בלבד ממגרש. לדבריהם, קיימת חלופה להרחקת הממ"דים תוך הכנסתם אל הדירות בפינה הדרום מערבית או למקמם במקום אחר בחלקה. עוד הם טענו כי תוספת הדירות שאושרה חורגת מהוראות תכנית פת/2000 ואף אינה תואמת את מדיניות הוועדה המקומית, שלפיה יותרו לכל היותר 10 דירות על המקרקעין. עוד טענו העוררים כי גם בכוונתם לבנות בניין חדש מכח הוראות תמא 38 ולפיכך יש לאפשר מרחק סביר בין הבניינים. העוררים התייחסו גם לעניין החניה וטענו, כי הבקשה להיתר אינה מציגה פתרון עבור הדירות הנוספות והקיימות ותוביל למצוקת חניה.

הוועדה המקומית טענה כי הופחתו יח"ד
הוועדה המקומית טענה כי אישרה את הבקשה להיתר רק לאחר שהורתה על תיקון הבקשה המקורית ולכן הופחתו יחידות הדיור המאושרות. במגבלות המבנה הקיים הוועדה סבורה, כי מיקום הממ"דים הינו ראוי, תוך שהורתה שחלונות הממ"דים לא יופנו לבניין העוררים. בעניין החניה, טענה הוועדה המקומית כי במגבלות קומת הקרקע הקיימת ובהיעדר אפשרות להוספת מקומות חניה בהיקף הדירות שבתוספת, ראתה לנכון לאשר את הפתרון המוצע.

היזם, חברת "מלני פרומקין 7 בע"מ", ביקש לדחות את הערר על הסף וציין כי אין חשיבות להוראות תכנית פת/2000 כאשר מדובר בבקשה לפי תמא 38, וגם העוררים עצמם הגישו בקשה להיתר בניה של 17 יח"ד במגרש זהה בגודלו. בנוסף הוא הכחיש את הטענות לאי עמידה בתקן חניה.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים החליטה כאמור ועדת הערר לדחות את הערר, וקבעה בין היתר: "בהתאם לסעיף 15 לתמא 38 ניתן לאשר את בניית הממ"דים אפילו בקו בניין אפס, והכל בשל החשיבות הרבה הנודעת לעניין זה. לאחר שעיינו בתסריט הבקשה להיתר איננו רואים מקום חלופי עדיף בו ניתן למקם את אותם ממ"דים. בנוסף, בהתאם להחלטת הוועדה המקומית חלונות הממ"דים לא יופנו אל חלקת העוררים, באופן שיש בו כדי לצמצם את ההפרעה הצפויה למגרשם כתוצאה מההתקרבות. זאת ועוד, כפי שנמסר לנו, העוררים מתעתדים לקדם בקשה להיתר לפי תמא 38 במתכונת של הריסה ובניה. ניתן יהיה לתכנן את הבניין בחלקתם באופן שימזער את ההתקרבות הנקודתית האמורה. עוד נוסיף, כי לא ראינו מקום לקבל את טענתם הנוספת של העוררים, כי יש להכניס את הממ"דים באופן חלקי אל הדירות הקיימות הדרומיות. גם כך הרחבתן של דירות אלה נופלת מהתמריצים הניתנים לפי התמ"א שנועדו לעודד בעלי דירות בבתים ישנים שאינם עומדים בדרישות התקן לחזק את בניינם".

הוועדה לא מצאה פגם גם בטענה אודות מספר הדירות המאושר: "הבקשה הוגשה תחילה לתוספת 10 יח"ד ותוקנה בנושא זה לפי דרישת הוועדה המקומית אשר אישרה כאמור תוספת 6 יח"ד בלבד. אין חשיבות מכרעת לענייננו בטענה שהצפיפות עולה על זו שנקבעה בתכנית פת/2000, וממילא לפי סעיף 6.1 לתמ"א ניתן לסטות מהתכניות האחרות בנושאים בהם היא עוסקת ובפרט בנושא תוספת יחידות הדיור. לפיכך הטענה נדחית".

ועדת הערר התייחסה גם לטענות בעניין החניות וקבעה: "הוועדה המקומית והיזם טוענים, כי לא ניתן להוסיף מקומות חניה במגרש מעבר למקומות הקיימים היום והמוצמדים לדירות קיימות. לשאלתנו במהלך הדיון גם העוררים לא טענו אחרת. בנוסף עולה, כי החלקה בענייננו סמוכה לנת"צ ולתחנה המרכזית. לפיכך, איננו רואים מניעה לכך שהוועדה המקומית אישרה את הבקשה בלא מתן פתרון חניה בתחום המגרש, והכל בהתאם להסדר שקבע המחוקק. אמנם, בענייננו לא חייבה הוועדה המקומית את היזם בהסדר של קרן חניה (הוועדה המקומית מסרה כי אין בפניה אפשרות כזו) אלא בהסדר חלופי לשכירת מקומות חניה בחניון ציבורי המרוחק כ- 350 מ' מהבניין במרחק הליכה. הוועדה המקומית והיזם הבהירו בפנינו כי מדובר בפתרון מוסכם למשך 20 שנה.

היזם אף הבהיר כי חלק מהדירות נמכרו תוך הבאה בחשבון של פתרון זה. עולה, כי מדובר בפתרון המחמיר עם היזם מעבר להוראות החוק. לפיכך, לא ראינו מקום להתערבותנו גם בנושא החניה".

בהחלטה צוין כי רק לפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות נגד העוררים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות