אמיר הלר משנה למנכל קבוצת אלמוג // איציק שוקל

היועץ הבכיר במגזר הציבורי שעבר לקידום התחדשות עירונית בשטח

הוא רק בן 38, מאחוריו כבר שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי ולפניו קידום בנייתן של מאות יחידות דיור ברחבי הארץ. ראיון אישי עם המשנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, עו"ד אמיר הלר

כרמלה קופר 12.09.2018

תמונה: אמיר הלר // איציק שוקל

הוא התחיל את דרכו במגזר הציבורי, בלט בכל תפקיד שהגיע אליו, שאף תמיד ליותר והיום, המשנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, עו"ד אמיר הלר, רק בן 38, יכול להגיד בסיפוק שהוא רואה את התמונה המלאה של פעילות הנדל"ן בארץ ואמון על קידום וביצוע של מאות יחידות דיור חדשות.

הקפיצה המטאורית לתפקיד יועץ בכיר למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
עו"ד אמיר הלר, נשוי ואב לשלוש בנות, מתגורר בפתח תקווה ומחזיק ברקורד מרשים, הכולל תואר ראשון במשפטים ומדע המדינה , תואר שני במינהל עסקים ושורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והעסקי. את דרכו המקצועית החל בהתמחות במשפטים במשרד התקשורת לפני 12 שנה, עוד בימיו של השר אברהם הירשזון וכיהן בהמשך כיועץ בכיר למנכ"ל המשרד מר מרדכי מרדכי בתקופתו של השר אריאל אטיאס. על הקפיצה המטאורית הוא אומר: "כמתמחה בלשכה המשפטית הייתי פעיל, יצירתי את ההיכרויות והערכה המקצועית כלפי אל מול כל הגורמים הבכירים וכשסיימתי את ההתמחות אמרתי למנהלת משאבי אנוש שאני רוצה להישאר במגזר הממשלתי אבל לא בתחום המשפטי". הפוליטיקה זרמה לו בדם והעשייה הציבורית הכריעה: "היו לי המון אנרגיות להשפיע ולשנות ובמקרה גם התפנה התפקיד". שנה וחצי כיהן הלר בעמדת המפתח ומשם הוא דילג באופן טבעי יחד עם השר אריאל אטיאס ומנכ"ל משרדו למשרד הבינוי והשיכון, בתפקיד יועץ בכיר למנכ"ל, תפקיד שאותו מילא במשך שלוש וחצי שנים. המעבר הזה לסיוע בניהול משרד עם תקציב של 4 מיליארד שקל ו-700 עובדים, נתן להלר קפיצה מקצועית משמעותית אבל מעל לכל – הוא מצא את מסלול הקריירה של חייו: "שם התאהבתי בנדל"ן", הוא אומר, "הבנתי איך המערכות הממשלתיות עובדות בשיווק ופיתוח קרקעות, השפעתי על חלק מהחלטות הממשלה המשמעותיות, ביניהם בנושאי אזורי פיתוח, קידום תב"עות, שחרור חסמים, סגירת קצוות מול משרדי ממשלה ושותפים, ועוד".

"טובת הבנייה ופיתוח הארץ תמיד לנגד עיני"
בשנת 2012 החליט הלר לעשות תפנית, עזב את משרד הבינוי והשיכון ועבר לכהן כסמנכ"ל התאחדות בוני הארץ. "הרגשתי שמיציתי את הפעילות הציבורית וידעתי שאפשר לקדם הרבה נושאים ולהשפיע גם מבחוץ", הוא אומר היום במבט לאחור, "עבודה ממשלתית היא  עבודה מרתקת ומורכבת, אולם הקצבים הם איטיים. ". המעבר להתאחדות אפשר להלר לראות עולם חדש מנקודות מבט שונות: "כשאתה פועל בתפקיד ציבורי, קשה לך לראות את התמונה המלאה. אתה רואה תמונה חד ממדית ובהתאחדות הגעתי לבית הספר הכי טוב שיש- למדתי את כל הבעיות של היזמים והקבלנים וראיתי את התמונה בראייה רחבה ולא מנקודת מבט של פקיד, בכיר ככל שיהיה". למרות זאת הוא מצא מכנה משותף אחד בין התפקידים שביצע: "טובת הבנייה ופיתוח הארץ תמיד לנגד עיני", הוא אומר, "זו המדינה שלנו ואני לא שינתי את ערכי  כתוצאה מאינטרסים כאלו ואחרים. הרצון לקדם ולעשות גובר על הכל. והאינטרס הכלכלי צריך ללכת יד ביד עם הערכים- ולא נגדם".

אחרי חמש שנות פעילות, קיבל הלר החלטה שהגיע הזמן להמשיך בדרכו המקצועית ולפני שנה החל את תפקידו כמשנה למנכ"ל קבוצת אלמוג: "הרגשתי מיצוי. רציתי להתקדם עוד כמה צעדים קדימה ואחרי  שלמדתי על בוריו את הניהול הרוחבי בענף וטיפלתי בכל הרבדים עבור כל הצדדים השותפים לפעילות, החלטתי שהגיע הזמן להיכנס לעולם העסקי ולסייע לקדם את פעילות הבנייה והפיתוח מתוך ראייה אידיאולוגיה של בניית הארץ הלכה למעשה".  החיבור עם קבוצת אלמוג היה טבעי, והיום הוא אומר בסיפוק: "אני מאוד מרוצה מההחלטה ושמח שנפל בחלקי לעבוד בקבוצה. למעשה, אני שלם ומרוצה עם כל מעבר והחלטה שקיבלתי בקריירה כי בכל שינוי הבאתי איתי לתפקיד סל כלים מקצועי וכל תפקיד פיתח אותי והכשיר אותי לסל הכלים הבא. קבוצת אלמוג הנה חברה שהיא גם יזמית וגם קבלנית, על כל המורכבות של תפעול החברה, כח אדם, שיווק, כספים, פיתוח עסקי והתחדשות עירונית. מכלול כזה מאפשר לי לנצל את סל הכלים שצברתי בתפקידי הקודמים".  

אילו פרויקטים פעילים כיום בקבוצת אלמוג?
"בשנה האחרונה התמקדנו בלהוציא לדרך פרויקטים שקודמו בשנים קודמות, מבחינת הערכות, תכנון, שיווק, מימון  ועוד. בין היתר, אנחנו מבצעים פרויקט פינוי בינוי – "אלמוג גארדן" ברחוב יחזקאל -חרל"פ בחיפה, הכולל הריסה של 24 יח"ד הריסה ובנייה של 72 יח"ד, פרויקט אלמוג יגאל אלון" ברחוב יגאל אלון 40 בהרצליה, הכולל הריסה של 12 יח"ד ובניה של 29 יח"ד, פרויקט "אלמוג החשמונאים" ברחוב החשמונאים במודיעין של  120 יח"ד. אחד הפרויקטים המרכזיים שאנחנו מבצעים בחצי השנה האחרונה הוא פרויקט "אלמוג יבנה" ברחוב החרמון ביבנה, במסלול בינוי- פינוי, שיכלול הריסת 92 יח"ד ובנייתן של 487 יח"ד בחמישה שלבים. כרגע אנחנו פועלים בארבע פרויקטים ועתידים להתפתח בחצי שנה הקרובה עם עוד 4 פרויקטים".

היכן נמצאים ארבעת הפרויקטים העתידיים?
"כיום, אנחנו עסוקים בסגירות האחרונות כדי להוציא אותם לפועל, חלקם במסגרת בניה חדשה על קרקע מדינה וחלקם במסגרת התחדשות עירונית. מדובר ב- 180 יח"ד בשוהם, בעתודת הקרקע האחרונה ביישוב, שהשיווק החל לא מכבר ואנו עתידים להתחיל בבנייה  בחודשים הקרובים. פינוי בינוי בשכונת נווה דוד בחיפה הכולל בנייה של 437 יח"ד בשלושה שלבים, בניית 70 יח"ד ברחוב מונש תל אביב- בניין הכולל מתנ"ס עירוני שיבנה כחלק מהבינוי שנקבע במסגרת המכרז שביצעה רמ"י לפרויקט. בנוסף, ברחוב י.ל ברוך בהרצליה, יצא לדרך בחודשים הקרובים פרויקט תמ"א 38, הכולל הריסה של 9 יח"ד והקמה של 22 יח"ד.

לאיזו עיר היית שמח לפרגן על התנהלות מקצועית?
"שוהם שאיתה אנחנו עובדים בחצי השנה האחרונה. מבחינת תהליכי הרישוי שוהם היא הוכחה שכשרוצים לקדם בנייה אז אפשר. תוך 7-8 חודשים יהיה לנו היתר לפרויקט החדש בעיר. זו רשות שמחויבת ורוצה לקדם את הבנייה והיא יודעת להשקיע ולנתב משאבים למימוש החזון. כמובן שהרשות מפקחת ובודקת כבכל רשות אבל בשוהם, ברגע שניתנו תיקונים והערות לתוכנית וביצעת את כל התיקונים- הרשות מאשרת את הפרויקט ולא שולפת עוד רשימת שינויים. הם עובדים מסודר. בנוסף לשוהם, אין ספק שמגיע פרגון גדול גם ליבנה וגם לחיפה,  על קידום תכניות גדולות והיתרים לפרויקטי פינוי בינוי בלוחות זמנים יחסית מהירים לתהליכים הללו ברשויות אחרות בארץ ".

האם לדעתך תהיה התחדשות עירונית בפריפריה בסופו של יום?
"ללא התערבות ממשלתית במתן זכויות בנייה או הטבות כספיות – לא יהיה פתרון מקיף ובוודאי שלא בטווח הזמן הקרוב, ויש פתרונות, כגון נקודות זיכוי במס הקצאת קרקעות משלימות ועוד – הממשלה רק צריכה לקחת את זה כמשימה לאומית. עד היום הממשלה לא השכילה לתפור את החליפה הנכונה להתחדשות עירונית בפריפריה. אנחנו נשמח לעבוד בכל מקום שיש כדאיות כלכלית, אנחנו עובדים מקריית ביאליק בצפון ועד באר שבע בדרום. בגלל ערך הקרקע לא מצאנו פרויקטים רלבנטיים להתחדשות עירונית בפריפריה"

מה התפיסה שלך לגבי מדיניות הבנייה בארץ?
"התפיסה הממשלתית של השקעת משאבים במחיר למשתכן לא יכולה לעמוד לבדה. סל הפתרונות שצריך הוא רחב בהרבה. תוצאות הלוואי בעקבות הניסיון לצנן את השוק ולקרר אותו מבחינת ציפיות הזכאים, יצרו כרגע התקררות אבל בעתיד הן יהיו בעלות השלכות רחבות יותר. אנחנו רואים כבר עכשיו האטה בהתחלות הבנייה וזה מדאיג. באזורים שאנחנו בונים בהם לא קיימת בעיה מהותית אבל הנתונים הארציים מדאיגים – חד וחלק יהיה מחסור בדירות בסופו של דבר. הרוכשים יחזרו לשוק החופשי אבל אז כבר לא יהיה היצע מספק ונראה את מה שראינו בעבר קורה שוב. ההיסטוריה בענף לא משתנה, הגרף הוא ברור- האטה ועצירה מביאות לעלייה ונסיקה וזה מתיישר בקו לינארי לפי צרכים. הצרכים הולכים וגדלים, האוכלוסייה מתרחבת וצריך פתרונות דיור.

"תופעה נוספת שיש לציין בהקשר המדיניות הממשלתית היא השינוי באופי הבנייה. הבנייה היום מתפתחת לכיוון מגדלים של 10 קומות ויותר, זמן הבנייה מתארך, ומועד מסירת הדירות שמתחילות להבנות היום ילך וירחק. לכן, יש השפעה עוד יותר רחבה להתנהלות הממשלתית ולהפחתת התחלות הבנייה. צריך לתת לזה את הדעת".

האם התחדשות עירונית היא "הפתרון לכל הבעיות"?
"התחדשות עירונית היא אחד מהפתרונות העיקריים, בעיקר במרכזי ערים בתוך הערים המרכזיות, היכן שנמצאים הביקושים העיקריים. עתודות הקרקע הולכות ואוזלות והתחדשות שכונות היא פתרון להחייאת מרקמים ותיקים ולהגדלת ההיצע. להתחדשות עירונית יש תפקיד משולש- חידוש מרקם חיי, הגדלת היצע ותרומה לחיזוק הביטחון הלאומי. אסור לשכוח, שמדובר באנשים שגרים בבתים ללא מרחבים מוגנים ובנוסף, צמצום פערים באמצעות התחדשות עירונית גם הוא חלק מביטחון לאומי".

עם אילו אתגרים אתה מתמודד בתפקיד?
"בירוקרטיה. עבודה מול רשויות היא סיזיפית. הלוואי שהיה פתרון קסם אבל הפקידות הציבורית מתקשה לקבל החלטות, מכל מיני סיבות שלא בהכרח תלויות ברצונה הטוב ובסוף התהליכים נמשכים. האתגר הוא לצמצם את לוחות הזמנים לקבלת ההחלטה. זמן – משמעו עיכוב בהתחלות הבנייה. זו עוד נקודה שהממשלה צריכה להיכנס אליה ולפעול לצמצום משך זמן תכנון ורישוי הבנייה".

שאיפות לשנה החדשה?
"לשמור על בריאות כל העובדים בחברה ובאתרים. זו המשימה החשובה ביותר. ואנחנו נותנים לזה דגש משמעותי ביותר. להוציא לפועל את הפרויקטים שנמצאים בקנה. לנסות לעבור את כל הקשיים עם חיוך ושכולם יהנו מהעשייה".

דרג את הכתבה

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות