רעש האדמה החזק שפקד את תורכיה ביום שישי בצהריים מאותת פעם נוספת כי לצד הטיפול במגיפה יש להמשיך ולקדם גם פתרונות חיזוק והריסה ובניה מחדש של מבנים שאינם עומדים בתקן. נכון להיום, החקיקה לא מתקדמת, היקף המבנים שחוזקו נמוך ומצב מבני הציבור והמשרדים בעייתי אפילו יותר
ביום שישי האחרון – האדמה רעדה בתורכיה. רעידת אדמה בדרגה של סביב 7 בסולם ריכטר. המוקד היה במזרח המדינה והנזקים באזור זה היו משמעותיים. רעידת האדמה, והתמונות והסרטונים שהגיעו מאזור האסון, מזכירים לכולנו פעם נוספת כי כוחות הטבע לא פועלים בקצב של הממשלה, חוק ההסדרים, וועדות התכנון וגם לא בקצב של ישיבות ועד בבניני הרכבת הישנים. במקביל, בחודשים בהם הקורונה תופסת, ובצדק, את מירב תשומת הלב של כולם, ההבנה כי כוחות הטבע לא ממתינים לנו שניערך לקראתם בזמן שלנו רק מתחדדת.
על פי הדו"ח האחרון שפרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חיזוק בנייני המגורים הישנים כמו גם פרויקטים במסלול הריסה ובניה (במסגרת תמ"א 38) ופינוי בינוי נמצאים אומנם בעליה, אך המספרים המוחלטים אינם מעודדים. על פי הדו"ח, ב-2019 אושרו תוכניות התחדשות עירונית לכ-26.5 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ, כפול מאותו הנתון ב-2018. אבל כשמסתכלים על היקף הבניינים שסיימו התהליך בתמ"א 38 למשל (בשני המסלולים) מסתבר שרק קצת יותר מאלף מבנים (1,092 מבנים) אוכלסו לאחר חיזוק או הריסה ובניה מחדש. מדובר בכ-21.5 אלף יחידות דיור סך הכל. בפינוי בינוי המספרים אולי גדולים יותר, אבל גם שם – התהליכים איטיים מידי.
אז יש התקדמות במגמה, אבל הנתונים הבסיסיים אינם מעודדים. במקרה של רעידת אדמה יש בישראל לא מעט מבני מגורים שלא בטוח ישרדו, וגם לא מעט מבנים שאינם למגורים שלא בטוח יישארו לעמוד. רעידת האדמה בתורכיה לא הייתה באמצע הלילה – כשכולם ישנים בבתים – היא הייתה בשעת צהריים. כך, שצריך תמיד לזכור כי בעוד הפוקוס על חיזוק או הריסה ובניה הוא תמיד על מבני המגורים – יש לא מעט עבודה גם במבנים לייעודים אחרים כמו בנייני משרדים, מוקדי מסחר וגם מבני ציבור.
החסמים סומנו אבל חקיקה אין
חשוב להגיד שבשנים האחרונות נרשמה התקדמות בתחום. קודמה חקיקה, הוקמה רשות ממשלתית להתחדשות עירונית ואפילו פורסם דו"ח משמעותי שבחן את כל החסמים בתחום והמליץ כיצד לפעול כדי למזער את השפעתם. אחת ההמלצות הבולטות היו להוריד את שיעור הרוב הנדרש כדי לקדם פרויקטים במסגרת פינוי בינוי, אבל זו לא היחידה, ויש רשימה לא קצרה של נושאים הדורשים טיפול. חלק בפינצטה, חלק בבולדוזר.
אבל בשטח הדברים פועלים אחרת. המלצות יש – חקיקה אין. בהתחלה דובר על חוק ההסדרים אבל הקורונה והמצב הפוליטי הבעייתי דחק את התקציב ואת חוק ההסדרים הצידה. ההתחדשות העירונית, כמו תחומים אחרים, הפסידה הזדמנות. במקביל, המדינה קיבלה החלטה להפסיק את תמ"א 38 במתווה במסגרתו פעלה עד היום, אולם טרם אישרה או פרסמה מתווה אחר. הדברים נמצאים על השולחן, זה נכון, אבל ההתקדמות איטית מידיי.
ויש גם את סוגיית הפריפריה. בעוד פרויקטים יכולים להתקדם במרכז הארץ ובאזורי הביקוש, במקומות אחרים היישום אפסי. תקציב נכון לעכשיו אין והיתכנות כלכלית לביצוע על ידי השוק החופשי גם חסרה. המשמעות היא שבלי התערבות משמעותית של השלטון המרכזי – הפריפריה לא תהיה מוכנה לרעידת אדמה בעשור הקרוב, אם בכלל.
אי המוכנות למגיפה צריכה להאיץ את המוכנות לרעש אדמה. כל מה שאנחנו לומדים בחודשים האחרונים על פעילות בחירום, על מערכת הבריאות, על מוכנות מדינת ישראל להתמודד עם תופעת טבע משמעותית – את כל זה צריך להפנים גם בכל הקשור למוכנות לרעידות אדמה. וכמו תמיד, יפה שעה אחת קודם.
לקהילת ההתחדשות העירונית שלנו בפייס >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
