בתמיכת ההלכה: "פיצול דירה פוגעת בבית המשותף ומשנה את אופיו"

פיצול דירה מהווה פגיעה בבית המשותף ומשנה את אופיו. כך קבע המפקח על המקרקעין בפתח תקווה, בפסק דין שבו הורה לנתבעים, תושבי בני ברק שפיצל את דירתם בניגוד להיתר הבנייה, להרוס את הפיצול ולהחזיר את מצבה של הדירה לקדמותו. מכיוון שהצדדים להליך הם חרדים תושבי בני ברק, המפקח מאיר פורת ביסס על פסק דינו בין השאר על מקורות הלכתיים, ביניהם המשנה ושולחן ערוך.

הצדדים לתביעה מתגוררים ברחוב סירקין בבני ברק. בין התובעים, בני זוג בעלי מספר דירות בבניין, לבין הנתבעים, בעלי דירה נוספת בבניין, ישנו סכסוך ממושך על טענות לחריגות בנייה, כשכל צד טוען לחריגות אצל הצד השני. לפני כשנתיים התובעים נאלצו לבצע הריסה של בנייה שביצעו בחניית הבית המשותף, כעת מתנהל בין הצדדים הליך נוסף, הפעם בעקבות תביעה של התובעים לפיה שכניהם פיצלו את דירתם שלא כדין. התובעים ביקשו את השבת המצב לקדמותו, ואילו הנתבעים טענו כי פיצלו את הדירה כדין גם בהיבט התכנוני וגם בהיבט הקנייני משפעלו בהתאם לתקנון המוסכם של הבית המשותף.

לטענת התובעים, שהנתבעים עשו דין לעצמם ופיצלו את דירתם ל-2 יחידות דיור ללא קבלת היתר בנייה כדין וללא קבלת הסכמה מטעם כל בעלי הדירות בבניין המשותף. עוד טענו התובעים כי פיצול הדירה של הנתבעים מהווה הוספת יחידת דיור לבית המשותף, מגבירה את הרעשים בבניין, מפריעה מאוד לאיכות החיים של השכנים, מגבירה מאוד את הצפיפות בבניין ועלולה לפגוע משמעותית בערכה של דירתם. עוד נטען בתביעה כי התובעים נאחזים בתקנון המוסכם, אך התקנון המוסכם לא מתיר לפצל דירה ללא היתר בנייה כדין, וכי הנתבעים מעולם לא הציגו היתר שכזה.

הנתבעים דרשו לדחות את התביעה על הסף, וטענו כי הם בעלי דירה שלה צמודים שטחי הגג, ולכן הם רשאים לבנות ולהרוס ולבצע כל פעולה בלי לפנות לדיירי הבית ומבלי לבקש היתר או הסכמה מהם. עוד טענו הנתבעים להגנתם כי לפנים משורת הדין הנתבעים ביקשו וקיבלו את הסכמתם של כל בעלי הדירות לפיצול הדירה, וכן הוסכם כי הנתבעים ישלמו ועד בית בגין שתי דירות. כמו כן נטען כי הנתבעים עשו את כל הפעולות על פי החוק ופיצלו את חשבון הארנונה לשניים על ידי פנייה לעיריית בני ברק, שאישרה לטענתם את פיצול החשבון.

המפקח על המקרקעין מאיר פורת קיבל את התביעה, וקבע כי התקנון המוסכם שנרשם לבית המשותף, לא מאפשר לנתבעים לפצל את דירתם ולהוסיף יחידת דיור נוספת. עוד כתב המפקח בפסק הדין כי "הנתבעים לא הסבירו מהי הרלוונטיות של הגג לשינויים פנים דירתיים ומדוע יש להעניק לדירות הגג יתרון זה על פני דירות אחרות בבית המשותף להן לא מוצמד גג", וציין כי התקנון המשותף התיר לדירות שלהן מוצמד גג לבצע פעולות בנייה על שטח הגג, אך לא פעולות של פיצול פנימי של דירתם לכמה יחידות.

עוד כתב המפקח כי הוספת יחידות דיור לבית משותף, מהווה פגיעה בבית המשותף, ומשנה את אופיו: "לא דומה בית משותף שבו שתי דירות, לבית משותף שבו ארבע דירות, שמונה דירות, וכן הלאה. הוספת דירות מגורים לבית משותף קיים, משנה ככלל את דמותו של הבית המשותף, ואין לאפשר זאת אלא אם קיימת עמידה בתנאי הדין או אם קיים חוק ספציפי המאפשר זאת".

מכיוון שהצדדים לדיון הם חרדים, המפקח פורת סיים את פסק דינו בציטוטים הלכתיים, וציין כי אף הדין ההלכתי, לא מתיר לפצל דירה בבית משותף כשאין הסכמות של שאר בעלי הדירות בבית המשותף. המפקח ציטט מהמשנה, פירושי הרמב"ן, הרמב"ם והשולחן ערוך, וכן רבנים בני ימינו, כדי לציין כי גם על פי הדין הדתי חל איסור לפצל דירה ללא אישור השכנים.

המפקח הוציא צו שהורה לנתבעים להרוס על חשבונם את פיצול הדירה שבוצעה על ידם בניגוד להיתר הבנייה, באופן שיושב המצב לקדמותו בהתאם לתשריט ובהתאם להיתר הבנייה, וזאת בתוך 120 יום ממועד מתן פסק הדין.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: מאיר פורת המפקח על המקרקעין בפתח תקווה