banner
איציק סימון // צילום: דני שביט | Depositphotos
איציק סימון // צילום: דני שביט | Depositphotos

רעידת האדמה: 810 אלף דירות בסיכון גבוה להרס

נכון לשנה זו, 17 שנים תמימות לאחר שמשלת ישראל הכריזה על תמ"א 38 כתוכנית לאומית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, עדיין נמנו על ידי משרד הבינוי והשיכון לא פחות מ-810 אלף דירות המצויות בסיכון גבוה להרס

בימים אלה, בתאריך המאוד סימלי 1 במאי, התרחשה רעידת אדמה, רביעית במספר מאז תחילת השנה, בצפון הארץ. רק העובדה שמוקד אותה רעידה היה כ-96 קילומטרים מצפון לנהריה, מנע נזק שהיה עלול להתרחש, אם חלילה המוקד היה קרוב יותר. ומטרידה אותי במיוחד העובדה שגם לקראת רעידות אדמה גדולות שהיו בעבר בארץ, קדמו להן רעידות אדמה "קטנות יותר" שבאו בזו אחר זו.

מדינת ישראל ממוקמת במיקום רגיש במיוחד, בלב ליבו של השבר הסורי אפריקני, ובתפר בין לוחות טקטוניים העתידים בכל רגע נתון להתנגש חזיתית ולגרום לארץ להזדעזע. זה נכון לגבי ערים ויישובים הפרושים לאורך השבר, כמו גם שבר יגור הממוקם בלב מטרופולין חיפה, אך גם תרחיש בו גם ערי גוש דן הצפופות ייפגעו במקרה שכזה, איננו דמיוני כלל ועיקר.
אין חולקים בקרב כל המומחים, שרעידה שכזו, כאשר חלילה תגיע אלינו, תגרום לרבבות נפגעים בנפש, להרס של רבבות מבנים, כולל מבני ציבור ובתי ספר ולנזק של מיליארדים רבים שיביאו את המשק הישראלי שנים רבות אחורנית.
ההיסטוריה הוכיחה, פעם אחר פעם, שסטטיסטית מתרחשת אצלנו רעידה אדמה קטלנית מידי 100 שנה לערך. הרעידות הראשונות המתועדות היו בימי חזקיהו המלך, במאה הראשונה לספירה, בימי הורדוס, ובהמשך רעידת האדמה שהחריבה את בית שאן המאה שמינית לספירה.
הרעידות הקטלניות האחרונות התרחשו ב-1837, עת נחרבה בין היתר העיר צפת וב-1927, בימי המנדט הבריטי, בה נפגעו במיוחד הערים רמלה, לוד וטבריה, עם יותר מ-400 הרוגים.
באותה העת, לפרוטוקול, מנה היישוב היהודי בארץ, פחות מ-200 אלף נפשות. נקל לדמיין מה היה קורה אם היו חיים כאן אז 9.5 מיליון תושבים כמו היום. אזי היו נהרגים, מן הסתם, לא 400 אלא ככל הנראה 20-40 אלף נפשות.
נכון ל-2022, 17 שנים תמימות לאחר שמשלת ישראל הכריזה על תמ"א 38 כתוכנית לאומית לחיזוק  מבנים כנגד רעידות אדמה, עדיין נמנו על ידי משרד הבינוי והשיכון לא פחות מ-810 אלף דירות המצויות להערכת מומחי המשרד בסיכון גבוה להרס, בתרחיש של רעידת אדמה גדולה.

יתרה מכך: 30 שנה לאחר ההחלטה על תוספת ממ"דים, עדיין חלק גדול מהמבנים במדינת ישראל לא רק שאינם מצוידים בממ"דים, אלא גם חסרים מקלט נגיש שאליו יגיעו הדיירים בזמן, במקרה של אתראה על רעידת אדמה מתקרבת.
העובדה שמתוך כ-650,000  בניינים הקיימים כיום במדינת ישראל,   כ-50 אלף לפחות (המכילים את אותן כ-810,000 דירות)  עלולים להיהרס בתרחיש של רעידת אדמה, רובם ככולם, בניינים המשוועים להתחדשות עירונית, הן פינוי בינוי והן תמ"א 38, מחייבת לטעמי את כל מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן ברשויות המקומיות, לקדם בטווח המיידי תהליכים מזורזים של התחדשות עירונית.

מעבר לערך הכלכלי של ההתחדשות העירונית והעובדה שמדובר בהגדלה ניכרת של היצע הדיור, יש לכך ערך שלא יסולא בפז מההיבט של ביטחונם של מיליוני ישראלים המצויים באופן מטאפורי על פתחו של הר געש שעלול להתפרץ בכל רגע נתון.
חמור במיוחד מצבם של אלפי מבני ציבור, כולל בתי ספר, קופות חולים, משרדים ממשלתיים ובנייני משרדים ומסחר ותיקים, אשר בתרחיש של רעידת אדמה גדולה עלולים, חלילה, לקבור תחתם המוני אזרחים חסרי ישע.
כאיש ביטוח ותיק, אני משוכנע כי הביטוח הטוב ביותר לאותם מיליוני אזרחים חסרי מגן, כמו גם ליציבות כלכלת מדינת ישראל, תהיה פעולה שכזו, יהיה המחיר אשר יהיה. כי בסופו של יום, לפרוטוקול, הרווח לכלל החברה הישראלית יהיה גדול במאות מונים! 

*כותב המאמר, איציק סימון, הוא מנכ"ל ובעלים של סוכנות לביטוח המתמחה בענף הבניה 

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות