banner
הסכם גג נס ציונה // צילום: יוסי בכר דוברות נס ציונה
הסכם גג נס ציונה // צילום: יוסי בכר דוברות נס ציונה

נס ציונה לא תכנס לתכנית מחיר מטרה – עתרה לבג"ץ, ונדחתה

המדינה טענה כי לעירייה היו שלוש שנים לעתור לבית המשפט. בג"ץ ביקר את העירייה: "דעתי אינה נוחה ממועד הגשת העתירה"

זיו גולדפישר 01.01.2025

נדחתה עתירה של עיריית נס ציונה להיכלל ברשימת היישובים שבתחומם ישווקו דירות במחיר מטרה. שופטי בג"ץ קבעו כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, ולכן הוחלט לדחותה, תוך מתיחת ביקורת על העירייה: "דעתי אינה נוחה ממועד הגשת העתירה. כלל נקוט בבית-משפט זה, כי אין אנו מגישים סעד למי שישן על זכויותיו, ולעתים אף השהיה קצרה יחסית של חודשים ואף של שבועות תהא בעוכרי העותר". 

העירייה עתרה לפני כשלושה שבועות לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל ומשרדי האוצר והבינוי והשיכון, בדרישה להכליל את העיר עם רשימת הישובים הנכללים בשיווק דירות במחיר מטרה. העתירה הוגשה ימים ספורים לאחר החתימה על הסכם גג עם רמ"י, לבניית 5,767 יח"ד חדשות בעיר. העירייה עתרה נגד ההחלטה להחריגה מרשימת היישובים שבתחומם יבוצע שיווק במסלול מחיר מטרה. זאת על אף שלטענתה, היא עומדת בתנאי להיכלל ברשימה זו, והוא המחיר הממוצע למטר רבוע בעסקאות מכר שנעשו ביישוב לא יעלה על 20,000 שקל.

מן העתירה עולה כי ניסיונות לכלול יחידות דיור המשווקות בעיר במסגרת מחיר מטרה החלו עוד בשנת 2022. כן נטען, כי בפגישה שנערכה בחודש אפריל 2024 עודכנה העירייה שהיא עומדת בתנאים הנדרשים, אך בפועל לטענתה, הדבר לא נעשה. 

העירייה טענה כי ההחלטה שלא לכלול אותה ברשימת היישובים שבהם מתבצע שיווק מחיר מטרה "ניתנה באופן שרירותי, מבלי שהיא מבוססת על נתונים כלשהם, בהיעדר תשתית עובדתית ראויה, הנדרשת לכל החלטה מנהלית. החלטה זו אינה מנומקת ואף מהווה החלטה מפלה, שכן יישובים אחרים, דומים בהיבטים רבים ומהותיים לעותרת בנסיבות העניין זכו להיכלל במסגרת תכנית מחיר מטרה ולהנות מההטבות הניתנות בה".

המשיבים דרשו לדחות את העתירה בגלל שיהוי, וציינו כי: "דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הכבד והמאיין שדבק בהגשתה". עוד נכתב כי העתירה הוגשה פחות משלושה שבועות לפני פקיעת החלטת מועצת מקרקעי ישראל ביחס למסלול מחיר מטרה, וזאת למרות שהחלטת המועצה פורסמה לפני יותר משלוש שנים: "העתירה דנן הוגשה ביום 11.12.24, פחות משלושה שבועות לפני יום 31.12.24, שהוא התאריך האחרון לשיווק במסלול דיור במחיר מטרה בהתאם להחלטת המועצה (תוך שבכפוף לאישור תקציבי ניתן להאריך את התוקף עד יום 31.12.25). זאת חרף העובדה שהחלטת המועצה פורסמה כבר ביום 28.10.21, וכבר אז העותרת לא נכללה ברשימת היישובים בהם יבוצע שיווק במסלול מחיר הטבה", נכתב בתגובת המדינה.

עוד נטען כי הלכה למעשה לפני העירייה עמדו למעלה משלוש שנים להגיש עתירה נגד החלטת המועצה, ברם היא השתהתה ובחרה להגיש את עתירתה בדקה ה-90, באופן שמאיין כל אפשרות לקיים דיון אפקטיבי בעתירה על טענותיה.

השופט חאלד כבוב, שכתב את פסק הדין, החליט לדחות את העתירה בגלל שיהוי, וקבע כי "דין העתירה, במתכונתה, להידחות מחמת שיהוי. כפי שיוסבר להלן, שיהוי זה אכן מאיין, במצב הנתון דהיום ונוכח טיב צו הביניים שהתבקש, את האפשרות למתן סעד אפקטיבי בכלל, ובפרט אם נידרש לבירור טענות הצדדים".

עוד כתב השופט כי "דעתי אינה נוחה ממועד הגשת העתירה. יש בהגשת עתירה בסד זמנים דחוק עד כדי בלתי אפשרי לבירורה, כבענייננו, טעם המצדיק לדחותה מחמת שיהוי גם כאשר מדובר בעתירה ראויה שנכון לבררה". בנוסף, נקבע כי בגלל השיהוי בהגשת העתירה, הרשויות השלטוניות פרסמו מכרזים, שאליהם ניגשו קבלנים, ולכן מדובר ב"מעשה עשוי", ולא ניתן לפתוח מחדש את תכנית מחיר מטרה והליך ההגרלות: "לא יכול להיות חולק על כך שהשיהוי בהגשת העתירה הוביל הן את הרשויות השלטוניות, הם המשיבים; הן את הרשויות המקומיות הרלוונטיות; והן צדדים שלישיים, לרבות קבלנים ואזרחים שכלכלו צעדיהם ביחס לרשויות שהוצעו, זה מכבר, במסגרת ההגרלות של תכנית מחיר מטרה – להסתמך על מצב דברים מסוים, אותו העתירה מבקשת לשנות. בירור העתירה בסד הזמנים הדוחק עלול, אפוא, לפגוע באינטרסים לגיטימיים של יתר הצדדים באופן שאין הצדקה לעשות כן נוכח התנהלות העותרת. שנית, מכיוון שמדובר, הלכה למעשה, ודומה כי גם העותרת לא חולקת על כך, על מעשה עשוי – נפקות הדברים היא עיכוב או פתיחה מחדש של תכנית מחיר מטרה והליך ההגרלה שכבר החל ועתיד להסתיים היום. זאת, אין לקבל".

השופטת נועם סולברג ויחיאל כשר הצטרפו לעמדתו של השופט כבוב.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות